מלך הלפטופים, מהדורת מיקרוסופט: Surface Book 2

לפני 25 שנה הלכתי עם אבא שלי לקנות מחשב חדש; כששאל איזה עכבר כדאי שניקח, מיד צעקתי "מיקרוסופט Home!" ופצחתי בהרצאה על מדוע מיקרוסופט בונה את העכברים הכי טובים, שמתאימים לווינדוס יותר מכל עכבר אחר. הרבה השתנה מאז, ומיקרוסופט כבר הספיקה להיכשל בתחום החומרה ואז לשוב אליו בכוחות מחודשים - שמתגלמים במחשב העילית שלפנינו: הלפטופ ההיברידי 2 Surface Book.

האם הוא באמת מוציא מווינדוס 10 יותר משמוציאים מחשבים אחרים? איזו בשורה הוא מביא לשוק ה-PC שמתקשה להגיע לפסי צמיחה? והכי חשוב: האם הוא שווה את הכסף שלכם יותר ממקבוק פרו מבית אפל, XPS של Dell או X1 של לנובו?

נעים להכיר: סרפס בוק 2 צילום: ניצן סדן

עיצוב ומבנה: ניצחון הנדסי, אך עם כשל אחד

הסרפס בוק 2 הושק בשני דגמים - 13 ו-15 אינץ' - כשהגדול בהם מככב בסקירה זו. הסרפס בוק החדש נולד כדי להרשים: זהו לפטופ היברידי בתצורת המסך המתנתק, בעל צורה של קלסר - המסך אינו צמוד למקלדת. זה מוסיף לעובי של המכשיר, אבל נותן לו סטייל מעניין ולא שגרתי; מישהו ניגש אלי בבית קפה ושאל אם המחשב שלי נמס.

לא, הוא לא נמס צילום: ניצן סדן

נעשתה פה עבודה מדהימה של הנדסה: גוף אלומיניום דקיק, שכולל חריצי אוורור לכל אורכו, איכות הרכבה נהדרת, והכל באריזה של 1.9 ק"ג - כמעט זהה לשל המקבוק פרו (1.8 ק"ג), שאינו כולל מכשור כמסך נתיק שמכביד על השלדה. המעבד נמצא ביחידת התצוגה, בעוד יחידת המקלדת מכילה כרטיס מסך חזק ובשניהם יש סוללות.

אבל יש כמה סוגי הנדסה, ומיקרוסופט קצת פספסה דווקא בגזרת הנדסת האנוש. למשל, ההתקן שמעגן את יחידת התצוגה ליחידת המקלדת הוא קללה; תוכלו לנתק בין השתיים רק אם תלחצו על כפתור - לא אינטואיטיבי במיוחד בשוק בו כל שאר היצרניות מסתפקות במגנטים (שעושים את העבודה היטב). זה בולט במיוחד כשהמסך מונח הפוך על פס העגינה שלו; לא תוכלו לנתק אותו בלי לשלוח יד אל המקלדת ולגשש אחר הכפתור. ואם לא די בכך, יש אפליקציות שלא מאפשרות לכם לנתק את המסך לפני שתכבו אותן.

המסך מתנתק. אבל בתנאים שלו צילום: ניצן סדן

סביבת המקלדת היא עוד פספוס, לטעמי: מיקרוסופט נתנה לסרפס בוק מרווח עצום בין שולי המקלדת ודופן המחשב, מה שאולי מקל קצת על נשיאתו ביד אחת כמו מגש, אבל פשוט מבזבז נדל"ן; מיקרוסופט יכלה בקלות להגדיל את המקלדת, להוסיף מקשים ולהפוך את הסרפס לנוח יותר לעבודה.

ציר המסך הייחודי צילום: ניצן סדן

חיצונית, הסרפס בוק הוא הישג שראוי לכל שבח; כל המחשבים בעולם נראים אותו הדבר, ומיקרוסופט הצליחה לבנות אחד שמתבלט היטב. רק דבר אחד מציק לי; זה כסוף? זה קרמי-מטאלי? למה לא בחרתם צבע קצת יותר חי? (למשל אדום, תוהה האוהד שבי).

תצוגה וממשק: חד במיוחד

לסרפס בוק 2 יש מסך בהיר וחד מאוד, ברזולוציה של 3,240 על 2,160 פיקסל, ביחס תצוגה של 3:2 - מה שנותן לו מראה מרובע למדי. זה אולי נוח עבור יוצרים משום שיש יותר נדל"ן-מסך אנכי, אך כשצופים בסרטים ביחס התצוגה המקובל (16:9), תופיע התצוגה עם גבולות שחורים מלמעלה ומלמטה. למסך חיישני תאורה שיכולים להתאים את גווני התצוגה לסביבה, מה שמקל על עיבוד תמונה או וידאו במקומות עם תאורה צבעונית.

מסך באיכות מרשימה צילום: ניצן סדן

המיתוג של הסרפס אולי רומז על היותו ספינת הדגל של ווינדוס, אך בפועל אין בו דבר שלא תוכלו למצוא בכל מחשב ווינדוס 10 אחר; אני יכול להבין את מיקרוסופט, שלא רוצה להתחרות בשותפותיה שמייצרות מחשבים - אבל קצת ציפיתי לאיזו תוספת קטנה, למשהו שייחד את הווינדוסבוק.

המקלדת של המחשב נוחה לעבודה; טווח התנועה של המקשים אינו קצר מדי ומשוב המגע מורגש, בצורה שדומה לשל מקלדות לנובו ו-Dell. משטח העכבר יכל להיות גדול יותר לטעמי, שכן יש די נדל"ן-מחשב פנוי סביבו, אך הוא עדיין נוח לשימוש. הוא נשען על פלטפורמת presicion של מיקרוסופט, שקולטת היטב כל תנועה ומחווה.

המקלדת וסביבתה צילום: ניצן סדן

מחשב הבדיקה שנחת במערכת "כלכליסט" הגיע עם שני אביזרים: העט החכם של החברה והחוגה החכמה Surface Dial. הסטיילוס משדרג את הממשק ומאפשר לסמן טקסט ולהעתיקו, לכתוב ידנית במקום להקליד או לצייר ברמת דיוק שראיתי רק ב-Wacom שלי.

העט החכם של מיקרוסופט צילום: ניצן סדן

החוגה, לעומתו, היא בעיקר גימיק: מניחים אותה על המסך ונעזרים בה לגלילה בין אפשרויות בתפריטים. חבל שהסרפס בוק לא נמכר כשהאביזרים כלולים במחיר; זה יכל לעזור למכירות ולהראות לעולם שמיקרוסופט יודעת לחדש בזירת החומרה.

למחשב יש סט שקעים מצומצם מאוד: שני שקעי USB בגודל מלא ושקע USB-C, קורא כרטיסים משולב ותו לא. מי שבלטו בהיעדם הם שקעי Thunderbolt 3 ו-HDMI, שקיימים בכל מחשבי הפרימיום בעולם, ומוזר שמיקרוסופט ויתרה עליהם.

מולטימדיה ואפליקציות: סאונד לפנים

על אף שהמיקוד של הסרפס בוק הוא ביצירת תוכן, עדיין מדובר במכונת מדיה נהדרת: הרמקולים ממוקמים בחזית המסך והם חזקים משמעותית מהממוצע לקטגוריה; גם איכות הצליל טובה, עם בס מורגש ובולט.

מצלמת הרשת של המחשב היא אולי הטובה ביותר בשוק; בעוד שאר היצרניות מזניחות סדרתית את הרכיב הזה, מיקרוסופט בחרה באופטיקה מצוינת ואלגוריתם חידוד תמונה שמספקים וידאו חד ונאה - יתרון עבור מי שמרבה לבצע שיחות סקייפ, למשל. למצלמה יש תפקיד נוסף: זיהוי המשתמש, על בסיס תכונת ווינדוס Hello. התכונה מזהה את המפעיל ומחליפה את סיסמת הגישה - ופועלת היטב גם בתנאי תאורה מוגבלת.

תכונת זיהוי הפנים של המחשב צילום: ניצן סדן

אפליקציות מיוחדות לא תמצאו במחשב הזה; אפילו חבילת אופיס זמינה פה כחבילת התנסות ולא שירות כלול במחיר. קצת מאכזב, העניין; הסרפס בוק 2 הוא מחשב יקר, היה אפשר להניח שמיקרוסופט תכלול בו את התוכנות שלה.

ביצועים וזמן סוללה: מטען? מי צריך מטען?

מתחת למכסה המנוע של הסרפס בוק 2 תמצאו מעבד אינטל i7 8650u בעל 4 ליבות במהירות 1.9 גיגה-הרץ. יש לו 16 גיגה-בייט של זיכרון פעולה וכונן SSD של 512 גיגה-בייט (נמכרות גם גרסאות של טרה-בייט). את החבילה משלימים שני כרטיסי מסך; האחד הוא מעבד גרפי בסיסי, שמותקן ביחד עם המעבד ביחידת התצוגה, והשני - כרטיס מסך 1060 של אנווידיה, בעל זיכרון גרפי של 4 גיגה-בייט, וממוקם ביחידת המקלדת.

סוחב גם משחקי 3D צילום: ניצן סדן

הוא מסוגל להריץ משחקים תובעניים ברזולוציה של עד 1,080p לערך, בקצב רענון פריימים סביר. חשוב לזכור שעל אף עוצמת כרטיס המסך, הסרפס בוק 2 הוא לא מכונת גיימינג; כשהכרטיס מתאמץ במשחק תובעני, אפשר להרגיש את התחממות שלדת המחשב, לראות את הסוללה מתכלה במהירות מסחררת ולשמוע את המאוורר מתאמץ לקרר את המכשיר; זה לא מחשב שמשחקים בו ללא שקע צמוד. משימות אחרות - מעריכת וידאו ועיבוד תמונה ועד הקמת מכונות וירטואליות, תוכנות אנימציה ודפוס - מבצע הלפטופ בצורה מעולה. 

כאמור, לסרפס בוק 2 יש שתי סוללות, לעבודה במצב לפטופ ובמצב טאבלט כשמנתקים את המסך מהמקלדת. במצב טאבלט, עומד זמן הסוללה על קצת יותר משלוש שעות בשימוש סביר. במצב לפטופ, אפשר להוציא ממנו עשר שעות וחצי, או שעתיים של גיימינג. זהו נתון פחות מרשים משל לפטופים דקים וקלים, אך מצוין למחשב בגודל 15 אינץ'.

סיכום ואלטרנטיבות

הסרפס בוק 2 השאיר אותי ברגשות מעורבים; מלבד התפקוד כטאבלט לעת מצוא, האם הוא יודע לעשות משהו שהמקבוק פרו של אפל, או ה-XPS 15 של Dell לא? התשובה שלילית. אם אין לכם צורך בלפטופ שמתפקד גם כטאבלט, הבחירה בסרפס בוק 2 תהיה שגויה; אתם תשלמו הרבה על מוצר שלא תנצלו באופן מלא, כשבשוק יש אלטרנטיבות זולות יותר.

אבל הסרפס בוק פרו מביא מגניבות שלא קל למצוא, סטייל שונה, וחוויה בגוון אחר; את ההישגים ההנדסיים שאיפשרו שילוב בין גמישות הפעלה, תצורת המעבדים הגרפיים, זמן הסוללה והביצועים לא ראיתי אצל מתחרים. הסרפס בוק מיוחד במינו, ומומלץ ליוצרי תוכן שאוהבים להתבלט, ומוכנים לשלם על כך: מחיר היבואן הרשמי (CTI) עומד על 11,000 שקל. העט החכם לא נמכר איתו, ועולה 300 שקל; וכך גם החוגה (600 שקל).