דו"ח טכנולוגי
מסיבות הסקס של עמק הסיליקון: חגיגה לעובדים, גיהנום לעובדות
ספר חדש חושף את סצנת המסיבות ההייטק שמאלצת נשים לקחת סמים ולחצות את הגבולות שלהן, האם מידע יכול לשמש כמטבע שברשות הציבור, איך נענש כוכב יוטיוב שפרסם קליפ של התאבדות ורשת מזללות נכנסת לבלוקצ'יין
מסיבת הארורים
ספר חדש של כתבת בלומברג בעמק הסיליקון, אמילי צ'אנג, צפוי לצאת בקרוב. הוא נקרא Brotopia, שילוב של "אוטופיה" ו-bro, הכינוי לגברים יוצאי קולג', וכפי שאפשר להבין מהכותרת, הוא ביקורתי למדי כלפי ההתלהבות העצמית של עמק הסיליקון. צ'אנג פרסמה פרק קצר מהספר, שבו היא מתארת את סצינת מסיבות הסקס של עמק הסיליקון - תופעה מבחילה במיוחד.
המסיבות נערכות בצמוד לכנסים גדולים, או כשיש סיבה לחגוג: גיוס הון עצום, אקזיט, השקה מוצלחת ועוד. המסיבות הן בהזמנה בלבד, ואנשי אבטחה מונעים כניסה ממי שלא הוזמן. המוזמנים הם בדרך כלל גברים בעלי מעמד: משקיעים ראשוניים, יזמים בולטים ומנהלים בכירים. הנשים בדרך כלל צעירות יותר. האלכוהול זורם כמים, ואחרי הארוחה מגיעים גם הסמים - בדרך כלל אקסטזי, שידוע כמסיר מעצורים. בחלק מהמסיבות, כדורי האקסטזי מעוצבים בהתאם ללוגו של החברה.
מארק צוקרברג במסיבה של פייסבוק
אחרי הסמים, מגיע הסקס. מארגני המסיבות דואגים לעתים קרובות למספר גדול של נשים ממספר הגברים, כדי "לאפשר לגברים לחוות פנטזיות הטרוסקסואליות", או, במילים מנומסות פחות, ללחוץ על חלק מהנשים להשתתף במין לסבי. צ'אנג מציינת ביבושת שמיניות גאה גברית, או ביסקסואליות גברית, בולטת בהיעדרה.
במסגרת השיח שרווח בעמק הסיליקון, גם המסיבות הללו נתפסות כסוג של דיסראפשן. והן בהחלט משבשות את החיים של הנשים שמשתתפות בהן - העובדות האומללות של החברות החוגגות. מי שמקבלת הזמנה, מגלה שמופעל עליה לחץ כבד להגיע, לשתות, לקחת סמים, לעבור את הגבולות שלה. אם היא מגיעה ומשתתפת במין, היא יכולה לשכוח מהקריירה שלה; כל החברה תסתכל עליה בצורה מזלזלת ומבטלת. ואם מדובר ביזמית? אף אחד מהמשקיעים לא יתן לה שנקל אחר כך. כבונוס, היא תגלה שגברים שהגיעו למסיבות כאלה ינסו אגרסיבית להטריד אותה מינית. אישה שנמנעת מלהגיע או להשתתף במין, תסומן מיד כבעייתית ותודר מהקליקה.
ספרו לי שוב על איך עמק הסיליקון משפר את חיי האנושות.
האם ביג דאטה מטה את השוק?
הפנטזיה הקפיטליסטית המקובלת מדברת על שוק חופשי, תוך שהיא משמיטה פרט קריטי: כדי ששוק יהיה חופשי, תנאי הפתיחה צריכים להיות שווים וכולם צריכים להחזיק באותו המידע. מאחר ואין שוק כזה בנמצא, שוק חופשי הוא פנטזיה. השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים להכיר בכך, ומה אפשר לעשות בעניין.
למשל, בארה"ב חברות יכולות לאסוף כמעט כל סוג של מידע על לקוחות – ולממשלה אין שום בעיה עם זה, כי התפיסה היא שביג דאטה מעודד חדשנות. ראיות לאמונה הזו אין כל כך, ולמעשה יש ראיות לכיוון ההפוך: חמשת החברות הגדולות (אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט) מחזיקות במספיק מידע כדי שהן תוכלנה לחסל כל תחרות. מדי פעם אנחנו שומעים על עוד איזו חברה שנטרפה. לפייסבוק יש כבר חברה שהמטרה שלה היא לזהות מתחרות עתידיות של פייסבוק, כדי שזו תוכל לרכוש אותן - או, במידת הצורך, לחסל אותן על ידי הוצאת מוצר מתחרה לשוק.
כולם צופים בכם. איזו זכות יש לכם על המידע?
המידע שברשות החברות מאפשר להן לבנות מודלים מדויקים למדי של הלקוחות - מודלים שלא נמצאים ברשותן של חברות אחרות, חדשות או קטנות. בנציבות האיחוד האירופי מתחילים כעת לבחון את האפשרות של החזקת מאגרי מידע כאלה כהתנהגות שפוגעת בתחרות.
נציבות התחרות של האיחוד, מרגרטה וסטגר, אמרה לאחרונה שהיא מתחילה להתייחס למידע כאל מטבע שנמצא ברשות התושבים, שבו הם משלמים עבור שירותים חינמיים; בהתאם, היא בוחנת – בשלבים ראשוניים מאוד, זה יקח שנים – רגולציה של החזקת כמויות גדולות של מידע. נקודה נוספת שבוחנת הנציבות היא האם חברות הענק מפעילות לחץ בלתי ראוי על משתמשים למסור את המידע שלהם. מעבר לבדיקות של הנציבות האירופית, מדווח הוול סטריט ג'רנל, רגולטורים בצרפת, איטליה וגרמניה בוחנים גם הם את הנושא.
שימו לב לקרחון הזה. הוא זז לאט, אבל כשהוא מתנגש סוף סוף במשהו, הוא משנה את העולם.
איזה קטע, תראו גופה
יש ברנש בשם לוגאן פול, שמסיבות שאינן ברורות למין האנושי הפך לסוג של סלב ביוטיוב. יש לו מיליוני עוקבים, רבים מהם צעירים. בימים האחרונים ביקר פול באוקיגהארה, יער סמוך להר פוג'י ביפן שידוע בכינויו "יער ההתאבדויות" בשל, ובכן, מספר המתאבדים הגדול בו. פול הבחין בגופה של צעיר שהתאבד, ושידר אותה ביוטיוב בלי לחשוב פעמיים. תוך כשעה צפו יותר משישה מיליון איש בסרטון, שהיא באוויר במשך כיממה עד שפול הסיר אותו. הוא התנצל מעומק ליבו, אך הצצה בתגובות הגולשים לסרטון מראה שאומת הרשת לא סולחת.
פרצה סערה ציבורית ואנשים האשימו הן את פול והן את יוטיוב בכך שצעירים נחשפו למראה הזה. אני מניח שמפול עצמו אין מה לצפות ליותר מדי: אם האמפתיה הבסיסית שלך לא קיימת עד שאתה לא מפנה את המצלמה מגופה, ואחר כך מעלה את הסרטון, אתה סוג של אשפה אנושית שחבל לבזבז עליה זמן ואנרגיה.
הבעיה היא פחות פול ויותר יוטיוב. בשנה האחרונה היא שוב ושוב במוקד של שערוריות סביב תוכן בעייתי, כמו סרטוני התעללות בילדים. הסינון שלה בעליל לא עובד – אם כי צריך כמובן לציין שמדי שנה היא צריכה להתמודד עם יותר ויותר תוכן. מומחים אומרים שאלגוריתמים לא היו מסוגלים לזהות את הסרטון הזה כבעייתי. נשארת השאלה מדוע אנחנו ממשיכים לחשוב שסינון באמצעות אלגוריתמים ולא באמצעות אדם הוא פתרון סביר.
קצרצרים
1. בכל יום מתאבדים בממוצע 11 מתושבי קנדה. הממשלה החליטה לעשות משהו בעניין - והשיקה פלטפורמת בינה מלאכותית שנועדה לגלות פוסטים במדיה החברתית שמעידים על סכנת התאבדות. חסרים פרטים מדויקים על התכנית, אבל החברה שמאחוריה אומרת שהיא לא תחפש בהודעות פרטיות אלא רק בהודעות פומביות, ושהיא לא מתכוונת לפנות למשתמשים עצמם ("זה יהיה קצת מפחיד אם הממשלה תתקשר אליך ותגיד 'היי, התבונה המלאכותית שלנו חושבת שאתה עומד להתאבד", אמר המדען הראשי של החברה), אלא לעדכן את הממשלה על גלים עתידיים של התאבדות באזורים ספציפיים. לטענת החברה, היא מסוגלת לחזות גלי התאבדות בטווח של שלושה חודשים מראש.
הבוט הקנדי מחפש אנשים אובדניים צילום: shutterstock
2. בוקר טוב, המגפה שלך חזרה: לפני שלושה חודשים הדיח חבר המנהלים של הסטארט-אפ SoFi את המנכ"ל, מייק קייג'ני, לאחר שהועלו נגדו חשדות בהטרדה מינית. קייג'ני מצא את עצמו בצד הלא נכון של ההיסטוריה עם עליית #MeToo. הוא מתעקש לא להבין את הרמז, וכעת הוא מנסה להקים סטארט-אפ חדש. הוא בשלב גיוס הכספים, והחוצפה שלו עיצבנה מספיק משקיעים שאליהם פנה כדי שהם יוציאו את הסיפור החוצה. ספק אם קייג'ני מתרשם: הוא פנה לפיטר ת'יל, אדם ללא יותר מדי עכבות מוסריים. מאחר ות'יל הצהיר בעבר ששקיעתה של ארה"ב החלה כאשר נשים קיבלו זכות הצבעה, קייג'ני פנה כנראה לאדם הנכון.
3. עוד שגעת בלוקצ'יין: חברת מסעדות, שבין השאר יש לה אחזקות ברשת מסעדות החשפניות Hooters, הודיעה על כניסה לתחום הביטקוין – בין השאר תחת הסיסמה "אכילת המבורגר היא כעת דרך לכריית מטבע קריפטו". המניות שלה זינקו ב-50%, למרות שהיא אומרת בפועל שה"מטבעות" שאתה לכאורה כורה יוכלו לשמש אותך להזמין עוד ארוחות, או לסחור בהן עם לקוחות אחרים של החברה. כלומר, מדובר בעצם בבונוס שמתמרץ אותך לאכול שם, לא במטבע סחיר. ואף על פי כן, המניות נחטפות כאילו היו לחמניות חמות עם המבורגרים.
4. יש ברנש דוחה למדי בשם דיוויד קלארק, שריף לשעבר ותומך נלהב של טראמפ. כשקרא דיווח על כך שה-FBI יישם צו חיפוש על המיילים שלו, הוא התפוצץ בטוויטר ואמר שהוא יגרום לתקשורת "לטעום את דמה-שלה", ואחר כך העלה תמונה שלו מרביץ למישהו עם לוגו CNN במקום ראש. כלומר, עשה בדיוק את מה שדונלד טראמפ עשה מספר פעמים. התגובה של טוויטר היתה מהירה: היא הגבילה את היכולת של קלארק לצייץ, וכרגע רק הוא יכול לראות את הציוצים שלו. על פי ההודעה של טוויטר, ההגבלה הזו תחומה בזמן ואם קלארק יתחייב לציית לכללים בעתיד, היא תוסר. על טראמפ היא לא הטילה כל הגבלה. בנושא זה, יש לציין שטראמפ כתב הבוקר בטוויטר שהכפתור האדום שלו גדול משל קים ג'ונג און, וכבר יש מי שתוהה האם לא הגיע הזמן לאסור בכלל על ראשי מדינות לצייץ. זה יכול לעלות בחיי אדם.
