דו"ח טכנולוגי
2017: השנה שעמק הסיליקון היה שמח לשכוח
מדוע ענקיות הטכנולוגיות האמריקאיות סבלו מדי חודש בחודשו בשנה החולפת, מה הקשר בין וורן באפט וסכנות טרנד הביטקוין, מה יש להאקרים הרוסים נגד עיתונאים וכך נפלה יוזמת המלחמה של פייסבוק בפייק ניוז
אנוס הוריביליס
המלכה אליזבת' השניה החייתה בשפה האנגלית מונח לטיני עתיק ב-1992: Annus Horribilis, שנת זוועות. זו היתה שנה שלוותה בשערוריות משפחתיות לכל אורכה, והסתיימה בכך שטירת ווינדזור עלתה בלהבות. ואה, והפרלמנט החליט למסות את רכושה המלכותי. מה ש-1992 היתה לאליזבת', 2017 היתה לעמק הסיליקון.
הרחשים התחילו עוד קודם. יותר מדי אנשים דיברו ביותר מדי אי נחת על השליטה של חברות ענק בחיינו. ואז, בנובמבר 2016, התחיל הבלאגן האמיתי. דונלד טראמפ הפסיד בקול העממי והפך לנשיא, נישא על גל ענק של תיאוריות קונספירציה. ימים ספורים לאחר מכן, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג אמר בפומבי שהרעיון שפייסבוק תרמה לחדשות המזויפות הוא "מטורף"; כמה שבועות אחר כך תפס אותו ברק אובמה לשיחה צפופה ואמר לו שלא, זה לא מטורף.
מטורף? לא בדיוק צילום: גטי אימג'ס
בינואר, עם השבעת טראמפ, יצא הממשל למלחמה בכל בן אדם שיש לו עיניים והודיע שההמון שהגיע להשבעתו של טראמפ הוא הגדול בהיסטוריה. מה בהיסטוריה, בגלקסיה. עוד כמה ימים, וקיבלנו את המונח "עובדות אלטרנטיביות" מדוברת של הנשיא. מכאן, ולאורך כל השנה, הצירופים "חדשות מזויפות", "עובדות אלטרנטיביות" ו"מדיה חברתית" הפכו שלובים זה בזה. אנשים התחילו להבין שפייסבוק מקדמת חדשות מזויפות למטרות רווח, ושדי טוב לה עם זה - גם כאשר המשמעות היא חתירה תחת היכולת לקיים משטר דמוקרטי. מצב שבו כל שמנדריק יכול להפיץ שקרים בסיוע של תאגיד ענק, ובאמצעות טירגוט של המידע הזה לקהל הנכון, הופך את קיומו של משטר דמוקרטי לבעייתי.
טראמפ בהשבעתו צילום: איי אף פי
עוד בינואר, פרצו הפגנות ספונטניות בארה"ב עקב הנסיונות של טראמפ לאסור על כניסת פליטים ומהגרים לארה"ב. עשרות אלפים נהרו לנמלי התעופה, אבל גילו שאובר מזמברת אותם. בעוד נהגי המוניות הודיעו על שביתה כדי למנוע סיוע לממשל, אובר שברה את השביתה ולקינוח, כמנהגה, תקעה לנוסעים שלה חיוב surge כי הרי לא היו מוניות אחרות. גיחי גיחי. הזעם היה מיידי, והקמפיין של #deleteuber החל.
בפברואר הגיע הבום הגדול: סוזאן פאולר כתבה את הפוסט שלה על תרבות המיזוגניה של אובר, ומכאן החברה לא עברה יום אחד בלי שערוריות. הגרזן ירד על 20 מנהלים בכירים באובר, ובסופו של דבר גם על המנכ"ל הנכלולי שלה, טראוויס קלאניק.
סוזן פאולר
אבל שערוריית המין לא נעצרה שם: היא התפשטה לכל עמק הסיליקון, ובכל מקום התגלו טורפים, מציקים, מטרידים. נחשפה גם תרבות הסכמי השתיקה הרווחת. זה קרה, יש לציין, בערך חצי שנה לפני ההתפוצצות של #metoo – ובמידה ניכרת, סוזן פאולר היתה המרעום של הפצצה. התדמית של עמק הסיליקון כמקום פתוח, ליברלי ומקדם הזדמנויות נסדקה קשות. התדמית הזו היתה שקרית גם קודם, אבל כמעט אף אחד לא שם לב.
באוגוסט באה פרשת ג'יימס דיימור, המהנדס של גוגל שהפיץ מניפסט שקובע שנשים נחותות יותר כי הן נשים, ושלא מבין למה גוגל מקדמת אותן. גוגל התלבטה כמה ימים, ובסופו של דבר זרקה את דיימור לחפש את החברים שלו. הוא מצא כאלה מהר מאוד, בקרב הניאו נאצים ברשת שמיהרו לגבות אותו. זו היתה גם השנה שבה למד הציבור שהנאצים לא נעלמו, רק עברו מיתוג מחדש וקורס במדיה חברתית.
ג'יימס דיימור צילום: ביזנס אינסיידר
בסוף אוגוסט, התחילו לצאת החוצה עוד ועוד פרטים על החבלה הרוסית בבחירות באמצעות המדיה החברתית - יחד עם דיווחים על נסיונות רוסיים כאלה גם כלפי הבחירות בצרפת ובגרמניה. בכירי גוגל, פייסבוק וטוויטר זומנו לעדות בסנאט; הם ברחו ושלחו את עורכי הדין שלהם. פייסבוק נאלצה להודות שהיא מסרה מידע לא מדויק בשורה של מקרים על עומק החדירה הרוסית לפעילות שלה.
כל תשומת הלב הזו הופנתה בשלב מסוים גם ליוטיוב, שהתברר שקידמה סרטונים תומכי טרור וסרטונים של פגיעה בילדים. בה בעת צצו מאמרים שמעידים על כך שיש קשר בין שימוש במדיה חברתית וטלפונים סלולריים ובין דיכאון. המכות האחרונות הגיעו בנובמבר ודצמבר: האיש שהמציא את הלייק כמו גם שני בכירים אחרים לשעבר בפייסבוק העידו שמטרת כפתור הלייק היא ליצור מלכודת דופמין שתגרור את המשתמש להכנס שוב ושוב לפייסבוק – כלומר, תמכר אותו. פייסבוק עצמה נאלצה להודות לפני כשבוע שכן, יש סכנה לבריאות הנפש בשימוש בה – משהו שהיא לא טרחה להזהיר את הציבור מפניו.
אם 2017 היתה שנת הזוועות, 2018 צריכה להיות שנת ההתפכחות, השנה שבה אנחנו משלבים את כל מה שלמדנו ומרסנים את החברות שהשתלטו על חיינו. קונם אם לריק יעבור ליל הזעם; קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם.
הביטקוין מרסק את תפיסת השוק היעיל
בסוף השבוע איבד הביטקוין 40% מערכו וירד לאזור 10,800 הדולר, רק כדי להתאושש יומיים אחר כך ב-40% ועלה לאזור ה-15,000. הנפילה היתה כל כך מהירה, שקוינבייס - בורסת הביטקוין המובילה, לפחות עד שיפרצו אליה - הקפיאה זמנית את הסחר בו. זה קרה יומיים אחרי שקוינבייס פתחה בחקירה כדי לברר האם עובדיה היו מעורבים בסחר פנימי במטבע אחר, ביטקוין קאש.
חברה בשם פיוצ'ר פינטק זינקה ב-200% ביום שלישי שעבר, לאחר שאמרה שתכנס לעסקי הקריפטו, אף שאין לכך כל הוכחות. חברה בשם לונגפין רשמה זינוק של 1,342% ביומיים לאחר שרכשה חברת קריפטו נטולת כל הכנסות. אפילו מנכ"ל לונגפין נאלץ להודות ש"שווי השוק הזה לא מוצדק". בזמן הטלטלה הגדולה של סוף השבוע, לונגפין רשמה עליות וירידות של 50%. הדבר הזה הוא לא שוק.
זה שידע קודם. וורן באפט
התפיסה המקובלת של כהני היד הנעלמה אומרת שהשווקים הם גוף רציונלי, ולא רק רציונלי אלא גם יעיל - השוק מתקן את עצמו. ההנחה הסמויה, שכלכלנים אוהבים שלא תשימו אליה לב, היא ששוק משוכלל פועל במצב שבו לכל השחקנים יש גישה לאותו המידע. כלומר, השוק המשוכלל קיים באותו מימד שבו חיים גם החדקרן, שלגיה והרס"ר צהבדיחה הנושנה: מישור האגדות.
וורן באפט שם לב לבעיה כבר במאמר שכתב ב-1984: השוק לא חכם ולא רציונלי. כמה אנשים עם יותר מידע יוצרים עדר. הקניות שלהם גורמות לאחרים להאמין שהם מצאו את הדבר הבא, ולרוץ אחריהם. רק שלעדר אין מידע. הוא לא באמת יודע מה קורה. ובשלב מסוים, האנשים בעלי המידע דופקים את האחרים ומרסקים את המחיר לטובתם.
ראינו דוגמאות לזה בעבר – קריסת הבורסה הרוסית בשנות התשעים היא מקרה קלאסי – אבל ביטקוין ודומיו מדגימים את זה מעבר לכל ספק אפשרי. אנשים סוחרים באוויר, לכמעט אף אחד אין מושג מה הוא קונה ולמה, כולם יודעים לזרוק מילות קוד כמו "בלוקצ'יין" אבל לא יודעים מה עומד מאחוריהן, והתוצאה, כרגיל: המשקיע הקטן נדפק.
עיתונאים על הכוונת
צוות ההאקרים של המודיעין הרוסי, שזכה לכינוי הדוב המגונדר (Fancy Bear), משך תשומת לב רבה סביב הבחירות בארה"ב, ותחקיר חדש של AP חושף את העובדה שהדוב יודע לשחק משחק ארוך מאוד.
במשך שלוש שנים לפחות, ניהל צוות ההאקרים הזה מערכה שמטרתה לחשוף מידע מביך על עיתונאים, בלוגרים ומו"לים - במיוחד כאלה שלא חביבים על הקרמלין. על פי ההערכות של AP, כ-200 עיתונאים נפלו קורבן להתקפות שלו.
עיתונאים על הכוונת צילום: Security magazine
בחלק מהמקרים, התקפות הסייבר היו מלוות באיומים פיזיים. מאשה גסן, מבקרת ידועה של הקרמלין שכותבת בניו יורקר, גילתה שאנשים צצים לפתע לצידה במקומות פומביים ומדברים בקול ברוסית לטלפון שלהם, בנסיון מובהק שתשים אליהם לב: אנחנו יודעים איפה את. זה קרה, לדבריה, רק אחרי שחיברה את לוח השנה המקוון שלה ללוח השנה של גוגל.
שדר הטלוויזיה הרוסי פאוול לובקוב התוודה בפומבי שהוא נשא איידס, ידיעה שהיא טאבו ברוסיה ההומופובית, וזמן קצר לאחר מכן הדב המגונדר הדליף לתקשורת הרוסית את כל המסרונים שלו, חלקם אינטימיים מאוד. עיתונאים אחרים דיווחו על התקפות מצד הדוב המגונדר בזמן שעבדו על פרסום מסמכי פנמה, שמכילים מידע מביך על פוטין. וכמובן, חלק ניכר מההתקפות הופנה לעבר עיתונאים אוקראינים, שחושפים באומץ את מה שפוטין מנסה להסתיר על הפלישה הרוסית למדינה מזה כמעט ארבע שנים.
קצרצרים
1. לפני חצי שנה הודיעה פייסבוק בקול תרועה על תרופה לבעיית החדשות המזויפות שלה: היא תזרוק את העול של בדיקת מהי ידיעה פיקטיבית על גוף חיצוני, ואם הוא יסמן אותן כבעייתיות, היא תציב כותרת של "מוטל בספק" על הידיעה. לפני מספר ימים הודיעה פייסבוק בשקט יחסי שהיא נסוגה מהיוזמה הזו. הסיבה: ברגע שפייסבוק הגדירה ידיעה כשנויה במחלוקת, יותר אנשים הקליקו עליה. עכשיו הפתרון של פייסבוק הוא להציג לצד הידיעה הפיקטיבית ידיעות אחרות, מדויקות יותר, בתקווה שאנשים יקליקו עליהם. שנה ומשהו אחרי הבחירות בארה"ב, פייסבוק היא עדיין הגורם המוביל לדיסאינפורמציה בעולם, והיא כבר גדולה מדי על הממשלות.
מחול השדים של החדשות המזויפות איור: דניאל גולדפרב
2. עד כמה אנחנו בשגעת מטבעות קריפטו? חברת משקאות קטנה ולא ידועה, Long Island Iced Tea, הודיעה בסוף השבוע שהיא משנה את שמה ל-Long Blockchain Corporation. היא אמרה משהו מעורפל על כך שהיא עתידה להכנס לטכנולוגיית בלוקצ'יין. המניות שלה זינקו מיד ב-200%. החברה הודיעה שהיא תמשיך לייצר משקאות קלים שכמעט אף אחד לא קונה, ושמאמצי הבלוקצ'יין שלה הם בשלבים ראשוניים בלבד. אגב, אם ראיתם אנשים בטוויטר שהוסיפו את המונח "בלוקצ'יין" או "ביטקוין" לשם שלהם, מדובר באנשים שסאטירית מצפים שמספר העוקבים אחריהם ישלש את עצמו.
3. ובחזרה למציאות: מורגן סטנלי מעריכה שאפל צפויה לנסוק ב-2018 - כלומר, אפילו יותר מבדרך כלל - וזאת לאור העובדה שהאייפון X מצליח בצורה יוצאת דופן בסין. בשאר העולם הדעות מעורבות יותר, אבל מסתבר שבשוק הסיני שעדיין מתעורר האייפון X שובר שיאים. במורגן סטנלי מציינים שהוא כל כך מצליח, עד שיש עדויות מתועדות של משתמשי אנדרואיד שעוברים לאייפון, מה שעשוי להגדיל משמעותית את החדירה של אפל לשוק שעד כה התקשתה בו. מצד שני, זו מורגן סטנלי: סביר להניח שמחלקה אחרת עושה שורט על אפל, רק כדי להיות בטוחים שירוויחו מכל צד. התחזיות, כרגיל, חשובות פחות מהתופעה החזויה.
4. וינט סרף הוא אחד מאבות הרשת, האיש שבנה את פרוטוקול TCP/IP. ודווקא הוא ממליץ למי שרוצה לשמור על המידע שלו לשמור עותק מודפס - על כל פנים, מהדברים החשובים. הוא מציין ביבושת שנייר מודפס טוב יחזיק 150 שנה, בעוד שיש לו במרתף טונות של מידע ששמור על דיסקי פלופי ישנים שאין כבר אף תוכנה שיודעת לקרוא, כך שהמידע עליהם (אף שטכנית הוא קיים) לא זמין בפועל. אם אנחנו רוצים שהדור הבא יידע מה לעזאזל הלך כאן, לדבריו (למרות שאני לא בטוח שדווקא את 2017 צריך לשמר לדורות הבאים), כדאי שנדפיס את זה. כי אף אחד לא ילך לקרוא את מה שנכתב בפייסבוק או בטוויטר.
