בדיקת כלכליסט
לפטופ Yoga A12 של לנובו: כמה חתיך, ככה מעצבן
הלפטופ ההיברידי החדש של החברה הוא אחד היפים ביותר שבנמצא - אך מאכזב כמחשב נייד, מספק בתור נטבוק ונפלא בתור טאבלט. זאת, בגלל שלנובו החליטה לשלב מקלדת מגע מהממת עם אנדרואיד, מערכת הפעלה שפשוט לא יודעת לעבוד עם מקלדות
אנדרואיד, מערכת ההפעלה הכי פופולרית בעולם, יודעת לעשות הרבה דברים: סמארטפונים, טאבלטים, שעונים, מכוניות ואפילו מקררים מריצים אותה. אבל מה עם מחשבים? לנובו החליטה שאפשר לעשות זאת - והשיקה את ה-Yoga A12 - לפטופ קטן ונאה, עם ממשק מיוחד במינו.
הזיווג הזה בין מערכת הפעלה למובייל ובין תצורה של לפטופ הצריכה התאמות רבות וכמה פתרונות יצירתיים. התוצאה היא מחשב היברידי חמוד שנמכר במחיר מזמין מאוד. ואולם, צריך להכיר את מגבלותיו כדי להוציא את המקסימום מיכולותיו האנדרואידיות.
נעים להכיר: Yoga A12 צילום: ניצן סדן
עיצוב ומבנה: זול בסטייל יוקרתי
במבט ראשון, נראה היוגה כלפטופ פרימיום: גוף מתכת באיכות הרכבה מצוינת. כשפותחים אותו, מתגלה מקלדת מגע מהממת, שנותנת לו סטייל עתידני ומושך. ציר המסך נוקשה מאוד, מה שקצת מקשה על פתיחה ביד אחת; המטרה היא לאפשר לו לעמוד ביציבות כשהופכים את המחשב לתצורת טאבלט או "אוהל".
מקלדת מגע, ללא מקשים צילום: ניצן סדן
ה-A12 שוקל רק ק"ג בודד ועוביו ס"מ אחד. מסגרת המסך דקה, כמו במחשבי Dell האחרונים, מה שתרם לצמצום הגודל והמשקל. חבל שגם מצלמת הרשת עברה לחלק התחתון של מסגרת המסך (אלמנט נוסף שאומץ מ-Dell), כך ששיחות וידאו יציגו היטב את הנחיריים שלכם. מבחוץ, ה-A12 הוא מחשב יפה מאוד, שנראה הרבה יותר יקר ממה שהוא באמת. יפה לראות שהחברה לא חוסכת, גם בדגמים הזולים שלה.
ה-A12 במצב "אוהל" צילום: ניצן סדן
תצוגה וממשק: אנדרואיד נשארת אנדרואיד
ל-A12 יש מסך מגע 12.2 אינץ' ברזולוציה של 1,200 על 800 פיקסל, שהיא נמוכה ביחס לגודל התצוגה וזה די בולט. איכות הצבע טובה אך הגוונים מודגשים מאוד, כך שאינם נראים טבעיים. אני יכול להבין את החברה: המסך הוא כזה במטרה לשמור על מחיר נגיש. למסך בהירות גבוהה יחסית של 350 ניט, מה שמקל על עבודה בסביבות מוארות - אך המסך מבריק מאוד, כך שההשתקפויות בו מפריעות לעבודה תחת אור שמש.
רזולוציה בעייתית, בצורה בולטת צילום: ניצן סדן
המחשב מריץ את אנדרואיד 6, בגרסה שעברה התאמה ע"י לנובו עבור תצורת מקלדת ועכבר. יש בה כמה שיפורי ממשק חביבים, כמו היכולת לעבור בין חלונות בצורה שמזכירה קצת את ווינדוס, לסגור חלונות במחוות תנועה ומשטח העכבר כולל במרכזו נקודה, שמחקה פעולת סווייפ כשמתחילים ממנה תנועה. לא תמצאו בו כפתורים פיזיים, וכל יישום יופעל בהקשה בודדת על המשטח (זו לא ווינדוס, אין כאן דאבל-קליק).
המקלדת נאה מאוד והפרדת המקשים נראית גם תחת תאורה ישירה. בסביבות חשוכות היא בולטת מאוד, מה שמושך תשומת לב מהסובבים; כשלקחתי אותו לפאב, קיבלתי תגובות שנעו בין "יה, מה זה?" ו"הלו, סגור את הפרוז'קטור הזה".
המקלדת היא רק חלק מהבעיה צילום: ניצן סדן
אבל כשמתחילים להקליד, מגלים שהמקלדת ב-A12 היא ההיפך ממקלדת של לנובו: לוקח זמן להתרגל להקלדה בלי משוב פיזי אמיתי, והרטט שמורגש מכל מקש לא עושה את העבודה. גם לאחר אימון, עדיין לא הצלחתי להקליד במהירות בלי שנלחצו לי מקשים בטעות (ואני אדם שמקליד למחייתו).
בנוסף, לפעמים התחלפה לי השפה מאליה תוך כדי הקלדה. הצצה בכמה פורומים גילתה שהתופעה חוזרת על עצמה, ומקורה בכמה קיצורי דרך במקלדת שרלוונטיים רק לדוברי שפות ספציפיות - אך פעילים גם עבור משתמשים אחרים: לחצת על Shift בצירוף שני מקשים נוספים? ה-A12 החליט שמעכשיו, אתה דובר צרפתית, שפה שכלל לא הגדרתי במחשב.
תצוגת ריבוי המשימות ב-A12 צילום: ניצן סדן
משטח העכבר הוא אתגר אחר: הוא קצת פחות מדויק ממה שאפשר למצוא במחשבי ווינדוס ו-OS X, אבל ניחא. העניין הוא שהנקודה במרכזו לא עושה את עבודתה; לפעמים קלטה את המגע שלי, לפעמים פיהקה ולא שמה לב.
לנובו יכולה לתקן חלק מהסוגיות הללו בעדכוני תוכנה - אך לא את אנדרואיד עצמה. לראייתי, מערכת ההפעלה של גוגל לא מתמודדת מספיק טוב עם תצורה של לפטופ, לפחות עבור מי שמקליד הרבה. בתור טאבלט התמונה שונה בתכלית: ה-A12 נוח מאוד ועושה את המצופה ממנו.
בעיה נוספת היא היעדרם המוחלט של שקעים: למעט שקע USB-C לטעינה וחריץ לכרטיס זיכרון ולסים (בעל חיפוי שקשה מאוד לפתוח) לא תמצאו בו כלום. מישהו בחברה שכח שטאבלט אינו סמארטפון - וגודלו מאפשר שילוב שקעים ורכיבי ממשק אחרים שיעשו חיים קלים למשתמש.
מולטימדיה ואפליקציות: מצוין באודיו; בווידאו? מספיק בקושי
ל-A12 יש יכולות וידאו מוגבלות: הרזולוציה נמוכה מכדי להציג אפילו את האייקונים של אנדרואיד בלי פיקסלים בולטים, כך שחוויית הצפייה בסרטים מאכזבת למדי. לעומת זאת, הרמקולים שלו חזקים בהרבה ממה שציפיתי ובכוחם למלא חדר ישיבות ממוצע. איכות הצליל די טובה, ונשמרת גם בווליום גבוה - תכונה נדירה הן בלפטופים והן בטאבלטים, במיוחד ברמת המחיר הזו.
כטאבלט, נוח וכיף לשחק עליו במשחקי מובייל למיניהם: השילוב בין גודל המסך ובין משקלו הנמוך מצוין, ונחמד לשחק עליו משחקים בעלי ממשק בו יש להטות את המכשיר כדי לשלוט בתנועה. גם במשחקים סטנדרטיים הוא כיפי, וזה אחד מיתרונותיו הבולטים. ואולם, לא מומלץ לנסות לשחק בו בתצורת לפטופ; ניסיתי עליו מספר משחקים ואף אחד מהם לא ידע לזהות את המקלדת שלו, כך שלא יכולתי למשל, לנוע עם מקשי החצים.
גוגל Trips על ה-A12 צילום: ניצן סדן
ב-A12 תוכלו למצוא את כל אפליקציות גוגל התורניות כמצופה ממכשיר אנדרואידי, בתוספת אפליקציית נטפליקס ושתי תוכנות של לנובו, לשיתוף קבצים גדולים ולגיבוי. יש גם אנטי וירוס של מקאפי ואפליקציית רשמקול נוחה. בסך הכל, חבילת יישומים בסיסית היא רעיון טוב; אפליקציות רבות שמותקנות ורצות ברקע משפיעות על זמן הסוללה ולרוב גם אינן שימושיות עבור רוב המשתמשים.
התוכנה היחידה שבאמת חסרה במחשב היא אפליקציית הדרכה מקיפה. בגלל שיש לו ממשק שונה מהרגיל, שאינו אינטואיטיבי לחלוטין, יש מקום ליישום הדרכה רציני. במקומו, בחרה לנובו לתת ל-A12 יישום הדרכה בסיסי מאוד, שלא כולל כמה יכולות חשובות שהייתי צריך ללמוד בעצמי.
מדריך משתמש מקיף בולט בהיעדרו צילום: ניצן סדן
ביצועים וזמן סוללה: נחמה אחת
היוגה A12 מונע במעבד Atom Z8550 של אינטל, בעל ארבע ליבות במהירות 2.4 גיגה-הרץ. זה מעבד די חזק ביחס לדרישותיה של אנדרואיד, אך למחשב יש זיכרון פעולה של שני גיגה-בייט בלבד. עקרונית, זה אמור להספיק: אנדרואיד הרי מקפיאה בעצמה יישומים שפועלים ברקע כך שריבוי משימות לא מעמיס עליה יותר מדי. ואולם, ה-A12 אינו סמארטפון ויש לו רכיב נוסף שתמיד פועל: המקלדת הזרחנית שלו.
Yoga A12 צילום: ניצן סדן
התוצאה היא מחשב שמתקשה להריץ כמה יישומים כבדים בו זמנית, במיוחד תוך כדי שפועלים רכיבי תקשורת כמו בלוטות' ו-GPS. הוא לא איטי, אך שמתי לב לקצת שיהוקים והשתהויות, במיוחד בעת פתיחת אפליקציות. וזה מאוד, מאוד בולט: השתמשתי במחשב לצורך תכנון טיול, מה שכלל גלישה בשמונה-תשעה אתרים, שימוש בגוגל MAPS, גוגל TRIPS וגוגל דרייב. כמעט בכל יישום הרגשתי בהשתהויות ולאגים.
מרחב האחסון שלו עומד על 64 גיגה-בייט, קטן יחסית אך ניתן להרחיב אותו בכרטיסי זיכרון. זמן הסוללה הוא הנחמה הגדולה של ה-A12: הוא מחזיק כמעט 12 שעות בשימוש סביר, יותר מכל לפטופ בטווח המחירים שלו.
היתרון הגדול ביותר: זמן הסוללה צילום: ניצן סדן
סיכום ואלטרנטיבות
קשה מאוד לחדש בשוק הטאבלטים, שבימינו נראים פחות או יותר אותו הדבר ועושים את אותם הדברים; לפיכך, ה-A12 הוא יותר מכל, מהלך אמיץ של לנובו. המחיר שלו מאוד מפתה: 1,740 שקל, אבל אינו רלוונטי עם המוצר לא יעשה את מה שאתם מצפים ממנו.
המחשב הזה הוא טאבלט מצוין, לפטופ גרוע ונטבוק סביר: מי שמחפש טאבלט שאפשר להקליד בו קצת, בצורה פחות מעצבנת מהמקלדות הווירטואליות למיניהן, יהיה מרוצה מה-A12; מי שמחפש לפטופ - מוצר שמהותו יצירת תוכן (גם אם היצירה שלכם היא נניח, סיכום של הרצאה באוניברסיטה) - מוזמן לבחור במוצר אחר; ומי שמחפש מחשב בעיקר לצורכי גלישה ומדיה, אבל טאבלט פחות נוח לו, יוכל גם הוא ליהנות מהיוגה, כל עוד יהיה מוכן להתפשר על איכות התצוגה. בנוסף, הוא יכול להתאים למי שמחפש מחשב עבור ילדים קטנים - כל עוד לא מדובר במחשב ללימודים.
