הישראלים שמכניסים את בלוקצ'יין לבנקים

ההמראה בשער הביטקוין הפכה אותו לשיחת היום בחודשים האחרונים, אך טכנולוגיית הבלוקצ'יין שאפשרה את היווצרותו עדיין מהווה התמחות של יודעי דבר בעולמות הטכנולוגיה והפיננסים. הבלוקצ'יין הוא הרבה יותר מכלי עזר לביקטוין ומהווה למעשה מאגר מידע מבוזר ומוצפן, שמאפשר לאחסן כמויות עצומות של מידע בלי להעניק את השליטה במידע הזו לגורם יחיד. היכולת המתוחכמת הזו לאחסון וניהול מידע מעניקה לבלוקצ'יין פוטנציאל עצום לשנות ולייעל רבים מהתהליכים שמתבצעים מדי יום בתעשיות מבוססות מידע.

אך לבלוקצ'יין יש גם בעיה מרכזית, שמונעת אימוץ רחב של הטכנולוגיה שלו: בעיית פרטיות. המידע במערכת בלוקצ'יין מועבר באופן אנונימי אבל פומבי, כך שהעסקה המבוצעת גלויה לכל המשתתפים אך זהות מבצעיה נשמרת חסויה. עבור שחקני תעשיית הפיננסים, שאינם מעוניינים שהיסטוריית העסקאות שלהם תהיה חשופה ומתועדת ברשת, זו בעיה.

וזו בדיוק הבעיה שמנסים לפתור בסטארט־אפ הישראלי QED–it שהקימו יונתן רואש וראובן ארנולד, שניהם מייסדי חברות בתחום המטבעות הווירטואלים: פלטפורמת החלפת הכספים Bits of Golds ו־LedgerLock, שעסקה באבטחת מטבעות דיגיטליים ונרכשה לפני כשנתיים בידי Digita Asset Holdings האמריקאית. "הבנקים עובדים על מערכות דיגיטליות שנבנו לפני שנים", מסביר רואש, שמכהן כמנכ"ל QED–it. "הם רוצים לשדרג את המערכות ובשנים האחרונות המועמדות המרכזיות לכך הן מערכות מבוססות בלוקצ'יין. אך כשהתחילו להתנסות במערכת הבינו שהיא חייב לעבור שינוי, וכעת המועמדות החדשות הן מערכות בלוקצ'יין מבוססות פרטיות".

עובדי QED־it. מימין למטה: המנכ"ל והמייסד השותף יונתן רואש. "הוכחות לכולם, מידע לאף אחד" צילום: אוראל כהן

לטענת רואש, QED–it היא השלב הבא בדרך למערכת טרנזקציות אוטומטית בהצפנה מלאה שתוכל להחליף את הגורמים המתווכים וגוזרי העמלות בכל העסקאות שכוללות מידע עסקי מסווג. לדבריו, החברה כבר ביצעה הוכחת היתכנות בפני בנק ההשקעות הצרפתי BNP פריבה, המחזיק בכ־30 מיליון לקוחות, ומנהלת מגעים עם קבוצות בנקאות בינלאומיות נוספות.

חלק מהמומחים בתחום הפרטיות צופים ששימוש בבלוקצ'יין יסייע להפחית הונאות זהות ויפטור משתמשים מהצורת בחברות שאוגרות עליהם מידע אישי — כמו חברת דירוג האשראי Equifax, שמערכותיה נפרצו מוקדם יותר השנה והביאו לדליפת פרטים רגישים של כ־143 מיליון אמריקאיים. מנגד, ספקנים טוענים שיתרונו של הבלוקצ'יין, הביזור שלו, הופך אותו לחלופה לא ריאלית לאימות זהות. לטענתם, ללא גורם מאמת אי אפשר להשתמש בבלוקצ'יין כדי לוודא זהות.

לדברי רואש, המוצר של החברה שלו פותר גם את הבעיה הזו: "כשתצאי לחפש את הבנק שייתן לך משכנתה או הלוואה לא תצטרכי יותר להעביר ביניהם ניירת, או לעבור את תהליך הבירורים הפולשני כל פעם מחדש. במקום זאת תהיה לך אפליקציה של הזהות הפיננסית שלך. הזהות שלך תהיה בשליטתך ואת תחליטי מתי להשתמש בה ולאיזו מטרה".

להוכיח שאפי נמצא בספר בלי לחשוף איפה

QED–it הוקמה ביולי 2016 וגייסה סבב סיד מורחב, המוערך ב־5–3 מיליון דולר ממספר אנג'לים מובילים, ובהם מייסדי אנוביט אודי ויינשטיין ואופיר שלוי, אדי שלו מקרן ג'נסיס, יריב גילת ומשקיעים אמריקאים וסינים. החברה נמנים עם מספר חברות ישראליות שמובילות את הפיתוחים בתחום הבלוקציין, כמו Wave, שפיתחה מערכת מבוססת בלוקצ'יין למסחר ימי.

הפתרון של החברה לבעיית חשיפת ותיעוד העסקאות שנערכות בבלוקצ'יין הוא שימוש בשיטה מתמטית סבוכה המכונה "הוכחה באפס ידיעה" (Zero Knowledge Proof) או בקיצור ZKP — אלגוריתם מתמטי סבוך שמשתמש מערכות הצפנה. בשפה פשוטה, מדובר ביכולת של צד אחד להוכיח לשני אמיתות של טענה בלי לחשוף בפני מידע לגבי הטענה עצמה.

רואש מסביר את הטכניקה באמצעות הספר "איפה אפי": "נניח שהופצה מהדורה מזויפת של הספר שבה אפי נמחק מהתמונות. את מעוניינת לקנות את הספר אבל מבקשת הוכחה לכך שאפי מופיע בו, והמוכר רוצה להוכיח את קיומו בלי לחשוף את מיקומו בתמונה. אז הוא לוקחת מעטפה שגדולה פי 4 מהספר ומחורר בה חור שמאפשר לראות רק את הדמות של אפי. כשהוא מניח את הספר במעטפה את לא יכולה לדעת היכן אפי ממוקם ולכן את לא מקבלת מידע על הפתרון, אבל קיבלת הוכחה.

קונספט ZKP נהגה ב־1985 בידי פרופ' שפי גולדווסר, ישראלית־אמריקאית שמשמשת כחברת סגל בכירה ב־MIT ובמכון וייצמן, והוא אף זיכה אותה בפרס טיורינג היוקרתי ב־2013. לפני מספר חודשים הצטרפה גולדווסר כיועצת ל־QED–it לצד מומחי הצפנה נוספים כמו פרופ' אביב זוהר מהאוניברסיטה העברית שעבודתו צוטטה בפרויקט את'ריום ופרופ' ערן טימור, ממייסדי ZCash.

פרופ' שפי גולדווסר שפיתחה את קונספט ZKP שבבסיס QED–it צילום: אדריאן ביסון

כשרואש וארנולד הקימו את החברה לפני שנתיים, השימוש ב־ZKP בבלוקצ'יין נתפס כרעיון שייקח שנים עד שיגיע ליישום. הרעיון המקורי שלהם היה דווקא לפתח שבב שיאיץ את תהליך האימות, אך המשקיעים שאליהם פנו ביקשו קודם שיבדקו קודם שקיימת התעניינות בעולם העסקי. "בהתחלה דפקנו על דלתות הבנקים הגדולים בעולם ושאלו אותם שלוש שאלות: האם אתם מפתחים פתרונות בלוקצ'יין, האם נתקלתם בבעיית פרטיות שמונעת להתקדם בתחום והאם שמעתם על ZKP. כמעט כולם ענו בחיוב והתחלנו בהליכים של חתימה על הסכמי סודיות. עם הרציניים יותר המשכנו אחר כך לשלבים מתקדמים יותר".

להעביר הלאה מוניטין לקוח בלי לפגוע בפרטיות

הנסיונות לשלב את הבלוקצ'יין בפעילות פיננסית עומדים בסתירה לדימוי של המטבע המבוסס עליו, הביטקוין, ככלי שישחרר את העולם מריכוזיות פיננסית, אבל רואש לא מוצא בכך בעיה: "אני לא מאמין בהחלפה טוטלית של כל הבנקים", הוא אומר. "אפילו אם וכאשר הביטקוין יתפוס לגמרי לא נסמוך על הבלטות בבית לשמור עליו אל נשים אותו בבנק".

הפתרון שלכם צפוי להוריד עמלות לצרכנים?

"כן, בכל מקום שבו התהליכים היו מסורבלים ויקרים כי אי אפשר היה לשתף מידע יעברו למערכות יעילות ומהירות הרבה יותר, ובסוף זה יחלחל גם לתשלום".

אתה מדבר על משהו רחב יותר, על שינוי הקונספט של זהות דיגיטלית.

"השלב הבא הוא לקחת את הטכנולוגיה שלנו וליישם אותה ברמות גבוהות יותר. למשל בנינו מוצר סביב ZPK שיוכל לעמוד בחוקי הפרטיות החדשים GDPR שמקדם האיחוד האירופי, כך ששימוש במידע שלך ידרוש לקבל ממך הסכמה ואת תדעי מה עושים בו. במקום למסור את המידע לצד השני, המידע נשאר אצלך, את מייצרת אימות לזהות הפיננסית שלך, ו־QED–it מאשרת אותה ומספקת את ההוכחה. המוטו שלנו הוא הוכחות לכולם — מידע לאף אחד".

הפתרון הזה רלוונטי גם במקרים של חברות כמו גוגל ופייסבוק שבונות פרופיל משתמש?

"הפתרון שלנו מתאים יותר לתחומים של מידע צרכני כמו דירוג אשראי. עם זאת הוא כן יכול לשמש להעברת מידע כמו מוניטין משתמש בין ספקיות שירות כמו אובר ו־airbnb".