דו"ח טכנולוגי
פחד ותיעוב ב-Airbnb: כ-7% מהמארחים הם פושעים ורמאים
מחקר מקיף מראה את הסיכונים של השימוש בשירות הנופש הפופולרי, מה עומד מאחורי השאלות האישיות שפייסבוק התחילה לשאול את הקהל, ניאו נאצים מקימים אתרי מימון משלהם וחליפות החלל של האסטרונאוטים יקבלו טייס אוטומטי
חופשה מסויטת
מחקר בשם ?Is AirBnB Safe for Guests שיצא לאחרונה לא רק שאיגד ערימה של סיפורי זוועה מלקוחות של Airbnb (הוא ליקט יותר מאלף מהם, כולם מהשנה האחרונה) אלא עונה על השאלה הזו בחדות: לא.
כחלק מהמחקר, דיברו החוקרים עם נציגי Airbnb , והללו הודו ששיעור המקרים שהחברה מגדירה כ"בעייתיים", כלומר שהיתה בהם תקלה כלשהי, נע בין שלושה לשבעה אחוזים. מלון שהיה מרשה לעצמו לדפוק שבעה אחוזים מהלקוחות היה מתמוטט תוך זמן קצר.
מטה Airbnb צילום: רויטרס
מה הסיבה לבלאגן? קודם כל, ל-Airbnb אין מנגנוני הגנה על המשתמש. כל אחד יכול לפתוח חשבון תוך עשר שניות: כל מה שצריך הוא מספר טלפון וכתובת מייל. כלומר, גם אם Airbnb חסמה את החשבון שלך לאחר שהתקבלו תלונות, אתה צריך בערך עשר שניות כדי לפתוח חשבון אחר, להעלות את אותן תמונות של הדירה, ואף אחד לא ישים לב. החוקרים מציינים שבידיהם תיעוד וידאו לתופעה הזו.
החברה טוענת שהיא עורכת בדיקות רקע – אבל רק בתנאי שהמשכיר ציין שם מלא ותאריך לידה. מאחר וכל נוכל יכול לפתוח חשבון עם מייל וטלפון בלבד, השיטה של מפעילת השירות מסייעת לפושעים ומכבידה על האנשים הישרים. שיטת הונאה נפוצה ב-Airbnb היא להציע את אותו הנכס במספר מחירים שונים, וברגע שמישהו משלם את המחיר היקר יותר, לבטל ללא הודעה את ההשכרה למי ששילם את המחיר הנמוך יותר. כלומר, שילמת, היית בדרך, מישהו שילם מחיר גבוה יותר ועכשיו אתה תקוע ברחוב, מזוודות והכל.
עד לאחרונה (אוגוסט 2017), משתמשים שנאלצו לבטל הזמנה לא יכלו להגיש תלונה. כלומר, אם גילית שהמארח שלך הוא פושע או עבריין מין (זה קרה), או שהמקום לא ראוי למגורים והחלטת לוותר על התענוג – לא יכולת להתלונן.
הבעיות הנפוצות ביותר הן מארח שמבטל חד צדדית את ההזמנה (20.5% מהתלונות), הונאות (15.38%, ויש שלל סוגים שלהן), תנאים לא בטוחים או בלתי מתקבלים על הדעת (13.35%), הנכס לא כפי שתואר (12.16%), רישומים או ביקורות כוזבות (3.81%), ואפליה על שלל גווניה (1.07%). הקטגוריה האחרונה מושכת הרבה תשומת לב תקשורתית, אבל יש לחברה המון צרות גם בלעדיה.
כמו כן, המשתמשים מעידים על כך שסיוע הלקוחות של Airbnb הוא אסון: 82% אמרו שפניה אליו רק החמירה את המצב, כשבחלק מהמקרים סיוע הלקוחות פשוט נוטש את המשתמש ברחוב. הדו"ח מגיע עם שלל המלצות לשיפורים עבור החברה, אבל כולן עולות כסף. נראה האם היא מעדיפה לשלם או לספוג את הנזק התקשורתי.
חבר, תוכל לנדב פיסת מידע?
לאחרונה, החלה פייסבוק להציג למשתמשים בארץ ובעולם שאלות שעליהן הם מתבקשים לענות. חלקן נראות תמימות, כמו "איזה כוח על היית רוצה". אחרות, פחות: מה היית קונה אם היית זוכה בלוטו, מה קבוצת הספורט החביבה עליך. סוג השאלות שאם זר רנדומלי היה פונה אליך איתן היית מעמיד פנים שלא שמעת כדי שהוא יילך. פייסבוק חושבת שבניגוד לזר קריפי עליה אתה דווקא צריך לסמוך, למרות שכל משתמש שעיניו בראשו יודע שהיא קריפית משמעותית יותר.
פייסבוק מראיינת את הגולשים. מה יצא לה מזה? צילום: the free thought project
המטרה של השאלות הללו, כמובן, היא לקבל עליך יותר מידע שאפשר יהיה למכור למפרסמים. מה קבוצת הספורט החביבה עליך? אה, הנה פרסומת למשחק שלהם או מרצ'נדייז שלהם. הדבר הראשון שהיית רץ לקנות אם היית זוכה בכסף הוא מצלמת לייקה? הלו, לייקה! יש כאן מישהו שמאוהב במוצרים שלכם! אין שום סיכוי שהוא יוכל לקנות אותם בעתיד הנראה לעין, אבל אולי תציעו לו שקית במתנה או משהו? וחוץ מזה, הנהלת החברה צריכה לדעת שהיא מובילה בקטגוריית בני 35 פלוס שמעוניינים בצילום אבל אין להם כסף לפילם.
כל זה עצלני למדי. המשתמש צריך להזין את המידע לפייסבוק בעצמו. החברה, עם כל האלגוריתמים המשוכללים עד מקריפים שלה, לא מסוגלת להגיע אל המידע הזה. מה שאומר שהאלגוריתמים שלה לא עושים את העבודה - ושאנשים מתחילים לחלוק פחות מידע עם התועבה הצוקרברגית. סוף סוף, נראה שאנשים מתחילים להתעורר.
נבנה אתרי תשלום משלנו, עם צלבי קרס וצפרדעים
בעקבות ההשתוללות הניאו נאצית בשארלוטסוויל באוגוסט האחרון, החליטו שורת מפעילי שירותים מקוונים שאי אפשר להמשיך ולשבת על הגדר: שירותי מימון כפייפאל, GoFundMe ופטראון פסלו ומחקו קמפיינים של ניאו נאצים, וזרקו את הכלבים לכלבים.
אחרי שבוע של צווחות היסטריות על סתימת פיות וצנזורה, הנאצים התארגנו מחדש. הם הקימו כמה אתרי גיוס כספים, עם שמות כמו Hatreaon ו-GoyFundMe בהם מתגאים בדעות החשוכות שלהם.
עימות בין ניאו נאצים ומפגינים בארה"ב צילום: רויטרס
ההצלחה, לפחות בינתיים, נראית חלקית למדי. המפעיל של הדיילי שטורמר מקושש 3,800 דולר בחודש מ-224 תורמים, סכום קטן יחסית ממה שנהג לגייס בעבר. אבל יתכן שזה ישתנה: בליגה נגד השמצה מציינים שניאו נאצים ודומיהם הם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות מדיה חברתית, ויתכן שהאתרים הללו יצליחו להמריא על כנפי עייטים. נעדכן.
קצרצרים
1. תרחיש נפוץ בסרטי מדע בדיוני מציג אסטרונאוט שמאבד קשר עם הספינה או תחנת החלל שלו, בשל תאונה או אובדן הכרה. ובכן, יש פתרון: חליפת חלל חדשה מכילה כפתור "קח אותי הביתה", שמטרתו לנווט את האסטרונאוט המטושטש חזרה לנקודת המוצא. החליפה מחשבת את המסלול האופטימלי בהתחשב, בין השאר, בכמות החמצן שנותרה במיכלי האסטרונאוט ויכולה גם להצליח להשיב את הנ"ל לתחנת החלל בלי לדפוק את הראש שלו בפאנל סולרי. אם האסטרונאוט לא כשיר להפעיל אותה בעצמו, ניתן יהיה להפעיל אותה מתחנת החלל או אפילו מבקרת הקרקע. יפה.
אין לך כוח לנהוג הביתה? שהחליפה תנהג באדיבות: ויקיפדיה
2. איך מתכוונת פייסבוק לממן את המסנג'ר שלה לילדים? בנוהל, על ידי שתיית המידע שלהם. פייסבוק מבקשת מהילדים ליצור חשבון עם שמם האמיתי, וההורים מתבקשים להוסיף מידע על אנשי הקשר של הילדים ושל עצמם. פייסבוק נמנעת מלומר מה המודל הכלכלי של מסנג'ר לילדים, פרט לומר שהיא לא מתכוונת למכור שם פרסומות, והמשמעות היא שהמודל הכלכלי הוא איסוף מידע שישמש את פייסבוק בעתיד. יש לפייסבוק מתחרים בתחום - אפל וגוגל - והן לא אוספות מידע כזה על ילדים. שר הבריאות הבריטי, ג'רמי האנט, צייץ שפייסבוק דווקא אמרה לו שהיא מתכוונת להגיע עם תכניות למנוע שימוש של קטינים במוצר שלה. האנט כתב בזעם "התרחקי מהילדים שלי, פייסבוק, והתנהגי באחריות".
3. עוד פרטים על מבצע ההונאה הרוסי בבחירות 2016: בין החשבונות שחשפה טוויטר כחשבונות רוסיים, שהופעלו ממפעל הטרולים של לנינגרד, היו חשבונות שהתחזו לתחנות טלוויזיה ועיתונים מקומיים ברחבי ארה"ב. הם פעלו בחוכמה: העתיקו כותרות אמיתיות מאתרים אחרים, והתנהלו כאילו אכן היו כלי תקשורת אמיתיים -ובין ידיעה מבוססת גנובה אחת לאחרת, שתלו ידיעות שקריות. זה עבד, והציוצים שלהם קודמו על ידי כלי תקשורת אמיתיים - כ-100 מהם - ולפחות יועץ נשיאותי בכיר אחד.
4. עד כמה רווחת הטרדה מינית ברשת? ארגון צדקה בריטי מדווח ש-31% מהנערות (בנות 13 עד 17) דיווחו שחוו הטרדה מינית. שיעור הנערים שחוו הטרדה מינית היה נמוך יותר, 11%, ועדיין משמעותי מאוד. 26% מהקטינים אמרו עוד שהם נפלו קורבן לשמועות מקוונות על ההתנהגות המינית שלהם, ו-33% מהנערות (ו-14% מהנערים) ציינו שמישהו העיר הערות מיניות סמוך לתמונות שלהם שהם העלו לרשת. כמחצית מהנשאלים דיווחו על כך שהם ראו פורנו נקמה מסתובב ברשת; 12% דיווחו על לחץ חברתי לשלוח תמונות עירום. תשמור האלה ותציל.
