הפריצה לאובר עלולה להשפיע על השקעת הענק של סופטבנק

השבוע גילתה אובר שב-2016 נפלה קרבן למתקפת כופר שבמסגרתה שילמה לגורמים עיונים 100 אלף דולר כדי שאלו יהרסו מידע אישי על יותר מ-57 מיליון לקוחות ונהגים שנגנב מהחברה. המנכ"ל אז, טראוויס קלאניק, החליטה שלא לדווח על המתקפה והתשלום לרשויות או למשתמשים. דארה קוסרשאהי, שהחליף אותו באוגוסט, בחר להפוך את ההחלטה לחשוף את דבר המתקפה.

מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי צילום: בלומברג

החשיפה התבצעה בתקופה רגישה במיוחד: בימים אלו פועלת אובר להשלמת עסקה במסגרתה ענקית הטכנולוגיה היפנים סופטבנק תרכוש 14% ממניותיה תמורת 10 מיליארד דולר, עסקה שמקנה לאובר שווי של כ-71 מיליארד דולר.

הדיווח עורר חשש שסופטבנק תיסוג מהעסקה, ולפי רויטרס החברה שוקלת להשלים את העסקה בתנאים משופרים. אלו יכולים לכלול השקעה קטנה יותר תמורת נתח מניות זהה, או הגדלת מספר המניות שתקבל תמורת אותו הסכום. עם זאת, לפי מקור, סופטבנק טרם החליטה סופית האם לדון מחדש בתנאי העסקה.

לרגולטורים יש שאלות קשות

במקביל תיאלץ אובר להתמודד עם חקירות באשר להתנהלותה מצד מדינות שונות. רגולטור התחבורה של לונדון, שלפני כחודשיים שלל את הרישיון של אובר להפעיל שירות מוניות בעיר, אמר שביקש מאובר פרטים בנושא, וכך גם רגולטור הפרטיות של קנדה. רשויות באוסטרליה ובפיליפינים הודיעו גם הן שיחקרו את תגובת אובר לדליפת המידע.

בארה"ב, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) ותובעים כלליים משש מדינות הודיעו שהם בודקים את הנושא. בכמה מדינות בארה"ב ניתן יהיה לתבוע את אובר על הפרת חוקים שמחייבים אותה לדווח על דליפת מידע בתוך תקופת זמן סבירה מגילויה. במקביל כבר הוגשו נגד אובר שתי תביעות ייצוגיות בארה"ב.

אובר מסרה בתגובה לרויטרס שהיא בקשר עם ה-FTC וכמה ממדינות בארה"ב כדי לדון על הפריצה, ושהתחייבה לשתף פעולה.