דו"ח טכנולוגי
איך פייסבוק יודעת להציע לך חבר - גם אם נפגשתם רק פעם אחת?
הסוד של פייסבוק להצעת החברים נשען על איסוף מידע שאי אפשר למחוק, בינה מלאכותית מסייעת ביצירת סרטונים מזויפים, למה אנשים שולחים הודעות טקסט במקום לדבר עם מי שעומד לידם וכמה מכניס האייפון X לאפל
הצל שלי ואני
תהיתם פעם איך פייסבוק יודעת לקשר ביניכם ובין אנשים מהעבר הרחוק, כאלה שאין סיכוי שהיא תדע שאי פעם הכרתם? או כאלה שפגשתם רק פעם אחת?
הרשת החברתית עושה זאת דרך תכונה בשם People you may know או בקיצור PYMK, והיא מפתיעה אנשים בכל העולם. למשל, עובדת סוציאלית הופתעה לגלות שאדם שהיא מטפלת בו קורא לה בפגישה השניה בשם הכינוי שלה, למרות שלא אמרה מהו; האיש אמר שפייסבוק הציגה לו את העובדת הסוציאלית כחברה אפשרית, והכינוי מופיע בפרופיל שלה. עורכת דין גילתה בבהלה מסוימת שפייסבוק הציעה לה כידיד אדם שהיה פרקליט בצד השני בתיק משפטי, מישהו שאיתו היא התכתבה רק דרך מייל העבודה שלה. היא הניחה שפייסבוק קוראת את המייל שלה, ומחקה את חשבון הפייסבוק שלה.
איפה אתה גר? אה, הנה. מי השכנים שלך? צילום: facebook
אז לא, פייסבוק לא קוראת את המיילים שלכם. יש לה משהו טוב יותר, שנקרא פרופיל צללים. מדובר בפרופיל שהיא בונה לכל אחד ממיליארדי משתמשיה - ובו מידע שהשיגה עליהם ואינו קשור לתוכן שהם פרסמו או שיתפו בפידים שלה. יש בו את כל המידע שיכולה החברה להשיג דרך צד שלישי: בכל פעם שמשתמש חלק עם הרשת החברתית את רשימת אנשי הקשר שלו, כל מי שברשימה מתחבר לפרופילי צללים. זו יכולה להיות חנות החיות השכונתית שהזינה את הפרטים שלכם בעמוד שלה, מישהו שכתב את המספר שלכם כי השכיר לכם דירה או המניאק שאתם מנהלים איתו מאבק משפטי על חניה. פייסבוק צריכה רק להצליב בין הכתובות, להוסיף מידע כמו היסטוריית גלישה - אותו אוספים כפתורי הלייק שלה המותקנים באתרים שונים - והיא יודעת את מי להציע לכם בתור חברים.
הרשת החברתית לא אוהבת לדבר על פרופילי הצללים, מסיבות טובות. ב-2013 אחזה בחברה פאניקה, כאשר מישהו הוריד את המידע שלו מפייסבוק והופתע לגלות גם את פרופיל הצללים שלה - כל מה שהחברה יודעת עליו מאנשים אחרים. פייסבוק הכריזה שמדובר בבאג - עצם היכולת להוריד את פרופיל הצללים ודאי היתה באג, כי היא חשפה את קיומו - ומיהרה לסתום אותו.
פייסבוק לא רוצה שתדע שיש לה פרופיל צללים עליכם. אתם לא יכול לראות אותו, לא יכולים לעשות בו שינויים ואתם בוודאי שלא יכולים למחוק אותו. ככה זה. אנחנו רכוש פייסבוק עכשיו. וככה זה יימשך עד שהממשלה לא תעשה משהו.
פייק ניוז - בקרוב הסרט
לא קל לזייף וידאו בצורה משכנעת, שתבלבל גם מומחים. אפילו תמונות מזויפות, שיחסית קל להכין, קשה לבנות כך שלא ידעו שזה פוטושופ. ובשני המקרים, צריך לא מעט ידע, ניסיון, גישה לתוכנות מתאימות וכולי. אבל זה כנראה רק עניין של זמן: מומחה לבינה מלאכותית הציג בגאווה מערכת בשם GAN, שיודעת ללמוד מזיופי תמונות וסרטונים כדי להפוך לזייפנית המלאכותית המושלמת.
כלומר, בעוד כמה שנים הטרולים של פוטין יוכלו להציג סרטון של מועמד פוליטי בכיר מתוודה בחשאי שהוא רוצח סדרתי ושהוא מקבל את ההנחיות שלו מאנשי לטאה תת קרקעיים, ואף אחד לא יוכל להוכיח שזה פייק. מומחי הווידאו יוכלו לדפוק את הראש שלהם במסך ועדיין לא ימצאו ראיות לכך שהסרטון מזויף ואחרי כמה סרטונים כאלה, אנשים יפסיקו להאמין במה שהם רואים. כי הרי אי אפשר לדעת אם זה מזויף או לא.
או, במילים אחרות, כל היכולת לקבוע מהי עובדה ומהו שקר גס תיעלם, בטח בעולם שנשען יותר ויותר על המדיום הוויזואלי. זה הולך להיות פיגוע אפיסטמולוגי, ממנו ירוויחו בעלי הון שישקיעו בפיתוחים האלה ויקראו לזה "שיבוש" או "קידמה" - ובפועל רק יפגעו בכל שאר האנושות.
הדור האילם
הז'אנר המקובל של שיחות קוליות הולך ודועך, במיוחד בקרב צעירים. מחקר שנערך בבריטניה העלה שבקרב בני 16 עד 24, רק 16% רואים בו את שיטת התקשורת המועדפת, בעוד ש-36% מעדיפים מסרונים.
חלק ניכר מהם נוקטים במהלך המשונה למדי - לפחות בעיני הקשיש שכותב את הטור הזה; של שליחת מסרונים לאנשים אחרים גם כאשר אותם האנשים נמצאים איתם באותו החדר. זו הסיבה לכך שהקבוצה הגילאית הזו מתחילה לקבל את הכינוי "הדור האילם". למה לדבר בקול כשאפשר לשלוח מסרון?
בקרוב, המילה הראשונה שלהם תהיה ":)"
ובכן, בתור התחלה, כי היכולת שלנו להביע מסר בקול עדיין משוכללת משמעותית מהיכולת להעביר אותו בטקסט. הטון שלנו יכול להביע כל סוג של משלב אפשרי, מהתלהבות דרך לעג ועד גועל, בלי צורך בתווים מיותרים ובשיעור נמוך משמעותית של שגיאה. אם הנחת היסוד היא שכל התקשורת האנושית כושלת אלא במקרה של טעות, עדיף לטעות בכיוון של צורת התקשורת המלאה יותר.
מצד שני, אני לחלוטין מודע לכך שפעם היה נהוג לתקשר באמצעות כתיבת מכתבים, ושידיד יקר דרש ממנו בשעתו לכתוב לו בכתב יד במקום באמצעות הדפסה, למרות שכתב היד שלי היה מבעת את חלומותיהם של חרטומים. לפני 25 שנים זו היתה דרישה מעט קיצונית, אבל בתחום הסביר: שנינו עברנו שיעורים בכתיבה תמה. באותה התקופה היה לי חבר לעט בקנדה, וזו היתה עט של ממש. היום צורת התקשורת הזו, עם היסטוריה ארוכה ומכובדת משמעותית מזו של הטלפון, מתה אלא בקרב אנשים שמתעקשים לחיות כאילו המאה ה-19 לא נגמרה. כך שלגמרי יכול להיות שהתקשורת הקולית הולכת בדרכה של כתיבת המכתבים. מה יהיה? יהיה מוזר.
קצרצרים
1. אלו מכם שמשתמשים בטוויטר כנראה התעוררו הבוקר וגילו שיש להם עכשיו גישה ל-280 תווים. טוויטר הודיעה הלילה (ד') שהיא רואה בנסיון של 280 התווים הצלחה ושהיא מרחיבה אותו לכולם. לטענת החברה, השינוי לא משפיע משמעותית – על כל פנים, לא לאחר שהגל הנסיוני של המשתמשים החדשים חולף – על הרגלי הציוץ: רק חמישה אחוזים מהציוצים היו בני יותר מ-140 תווים, ורק שני אחוזים עברו את קו 190 התווים. בטוויטר ציינו עוד שהם החליטו על השינוי לאחר שהאזינו לתלונות מקהילת המשתמשים הגלובלית. 140 תווים עובדים בעברית ובאנגלית, אבל בגרמנית זה מספיק לכמה, חמש מילים?
טוויטר צילום: LEX VAN LIESHOUT
2. פייסבוק מצאה פתרון לבעיית פורנו נקמה. הבעיה, כזכור, היא גברברים קנאים שאחרי שזורקים אותם כנדרש, משתמשים בתמונות עירום של בנות זוגם לשעבר כדי להשפיל אותן במדיה החברתית. לפייסבוק יש פיתרון: צילמת את עצמך בעירום וחלקת את התמונה עם מי שאת חושדת באיחור שהוא חלאן? שלחי לנו את התמונה, אנחנו ניצור מאגר של תמונות עירום, ניתן לכל אחת מהן חתימה יחודית, ואם מישהו ינסה להפיץ את התמונה - היא תזוהה אוטומטית ותוסר. כלומר, במקום שתתני אמון בבן זוגך, את צריכה לתת אמון בחברה עם היסטוריה מרושעת שהרגע אמרה שהיא לא בעצם מסוגלת לאבטח את התמונות שלך. מעורר אמון.
3. מריסה מאייר חשבה שהיא השאירה את הגרוטאה המעשנת של יאהו מאחוריה, אבל זה לא המצב. היא הוזמנה מספר פעמים להעיד בפני הקונגרס על הפריצות הגדולות ליאהו ב-2013 ו-2014, פריצות שבאיחור רב הודתה יאהו שהצליחו לגנוב את המידע של כל משתמשיה. מאייר התחמקה פעם אחר פעם מלמסור עדות, עד שלקונגרס נמאס והוא הוציא לה צו הבאה. עכשיו עורכי הדין של מאייר רוצים שהקונגרס יבטל את צו ההבאה והם מבטיחים שמרשתם תגיע להעיד. בקונגרס רוצים קודם כל לשמוע את מנכ"לית יאהו לשעבר מוסרת עדות בשבועה.
4. לא מזמן פירקו המומחים היעילים של iFixit את האייפון X, ועכשיו אנחנו יודעים מה הוא מכיל. הרכיבים של המכונה השבירה ביותר בהיסטוריה של האייפון שווים בערך 358 דולר. אפל, מצידה, מוכרת את המכשיר במחיר קסום ומהפכני של 999 דולר. רווח גולמי של 64%. לא רע בכלל. כן, אני יודע, אני יודע: מיד יקפצו האנשים שיאמרו שאפל משקיעה המון בציוד, מעבדות, מעצבים וכו'. שזה כמובן נכון, רק שאת כל זה היא עשתה בערך לפני שישה אייפונים. אי אפשר לחזור מחדש על הטענה הזו.
