עלייתם של קופי הכאוס והשבוע שפייסבוק רוצה לשכוח

במהלך 2016 היו סימנים לכך שפייסבוק משמשת ככלי לשיבוש הבחירות בארה"ב, אבל כמעט ואף אחד לא שם לב. בשבוע האחרון פייסבוק משלמת בריבית דריבית על הרשלנות ועצימת העיניים שלה בנושא.

דיווחנו כאן בשבוע שעבר על כך שחוקרי אבטחה גילו שההפצה של הפרסומות הרוסיות בפייסבוק היתה גדולה הרבה יותר משפייסבוק טענה: בעוד שפייסבוק אמרה שמדובר בכעשרה מיליון אנשים שנחשפו, הצוות של החוקר ג'ונתן אולברייט גילה שמדובר ב-340 מיליון שיתופים של שישה מתוך 470 העמודים שפייסבוק זיהתה כעמודים רוסיים – את זהותם של העמודים האחרים פייסבוק מתעקשת להסתיר. המשמעות היא שיש סבירות גבוהה שהשיתופים הרוסיים בפייסבוק נאמדים במיליארדים.

זמן קצר לאחר מכן, השמידה פייסבוק את המידע הזה. החברה טענה שהיא השמידה את המידע כדי למנוע פרצת אבטחה בכלי המדידה, אבל האמינות שלה מעורערת בלשון המעטה. השמדת המידע גרפה כותרות ברחבי ארה"ב. בפייסבוק טענו שהם משתפים פעולה עם חקירות הקונגרס, ומשפטית לא ברור האם לפייסבוק יש מחויבות לשמור מידע שהיא לא נדרשה לשמור בצו.

משפטית המהלך כנראה חוקי. אבל אתית וציבורית? זה כבר סיפור אחר. אולברייט אמר ש"עשרת הסיבובים שלי עם ענקית הטכנולוגיה בשווי 500 מיליארדים נגמרו". המומחה המשפטי טום רובין ציין שהבעיה הרוסית של פייסבוק כולה פרי יצירתה: היא שולטת בפלטפורמה, מוכרת את המודעות, ומרוויחה הון. יומיים אחר כך נאלצה שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, להודיע לסנאט שפייסבוק תעמיד לרשותו את כל המודעות הרוסיות – מהלך שפייסבוק ניסתה להתחמק ממנו במשך חצי שנה. סנדברג - בכירה לשעבר בממשל קלינטון – הגיעה לוושינגטון לסיבוב שתדלנות, בנסיון להפעיל את קשרי העבר שלה כדי להציל את החברה מחקירה.

משבר שיצרה החברה בעצמה. פייסבוק צילום: Occupy.com

עם זאת, פייסבוק ממשיכה להתפתל: הניו יורק טיימס הציג לה 12 שאלות ביחס להתנהלותה בבחירות, ופייסבוק בחרה לענות רק על חמש מתוכן. היא סירבה לענות על השאלה מה יהיו הנהלים ביחס למודעות פוליטיות או דתיות, או לומר האם היא תפרסם את הנהלים הללו בציבור; היא לא ענתה על השאלה מה מוגדר אצלה כ"נושא חברתי שנוי במחלוקת"; החברה סירבה להתייחס לשאלה האם היא תרחיב את האיסור לטירגוט של קבוצות אתניות בפרסום גם לפרסום פוליטי (כדי למנוע, למשל, מודעה גזענית שמכוונת לקבוצה אתנית אחת כנגד אחרת); היא סירבה לענות על השאלה מה היה תפקידם של עובדי פייסבוק שהוטמעו בתוך הקמפיין של טראמפ, עובדה שנחשפה רק לאחרונה, והאם הם היו מעורבים בכתיבה או עריכה של פוסטי הפייסבוק של הקמפיין; והיא נמנעה מלענות לשתי שאלות קריטיות: מה יקרה כאשר קידום רעיונות דמוקרטיים יתנגש במטרות התאגידיות של פייסבוק, ומדוע – בהתחשב בכך שהחברה ידעה שקמפיין פייסבוק יכול להטות בחירות – היא לא נקטה באמצעי הגנה על הבחירות בארה"ב.

שתי השאלות הללו עומדות במוקד כתבה ארוכה במגזין אטלנטיק, שמחברת את כל החוטים. הכותב, אלכס מדריגל, מזכיר שמאז 2012 אנחנו יודעים שפייסבוק יכולה להטות בחירות. ההחלטה שלה אז לצאת בקמפיין "צא להצביע" הביאה לקלפיות מספר גדול של צעירים שהיטה את הכף לטובת הדמוקרטים. אלא שבחמש השנים מאז חלו שורה של התפתחויות. הגיעו המודעות האפלות – המודעות שרק המקבלים שלהן רואים. מחקרים הראו שלמודעות הללו יש השפעה יוצאת דופן, ואף על פי כן לא היה עליהן כל פיקוח.

בשנת 2013, הפכה פייסבוק לכלי שיכול להשפיע על עתידם של כלי תקשורת. פייסבוק החלה בפתאומיות להזרים תעבורת גולשים לכלי תקשורת שחלק ניכר מהתעבורה הזו היה "אפל"; מקורו לא היה ידוע, ורק אחר כך התברר שהוא תעבורת פייסבוק מסמארטפונים. פייסבוק העלתה את החשיפה של כלי תקשורת בצורה יוצאת דופן, בלי שום דיווח, ככל הנראה במסגרת מלחמתה בטוויטר. בין השאר, היא העלתה את החשיפה של אתר זניח עד אז, בשם ברייטברט. זה בנה סביבו שורה של אתרי לוויין ימנים. עד כה הכל לגיטימי.

סכנת קופי הכאוס: כיצד תתמודד החברה האנושית? צילום: Chronicles of a Travel-Bug

רק שעם תחילת הקמפיין של 2016, ברייטברט ואתרי הלווין שלו החלו להפיץ כמויות יוצאות דופן של חדשות מזויפות. ופייסבוק שיתפה את התוכן הזה בהתלהבות ובלי שום ביקורת. ואת התוכן השקרי הזה שלחו גם במודעות אפלות. הבעיה המרכזית של פייסבוק – העובדה שהאלגוריתם שלה מיועד לבנות לכל אחד מאיתנו בועה שבה הוא לא רואה דברים שמרגיזים אותו – הפכה לכלי נשק.

במילים פשוטות יותר, פייסבוק שיבשה את ההליך הדמוקרטי ולא ברור איך מחזירים אותו למסלול בלי לשבור את פייסבוק. עובד פייסבוק לשעבר, אנטוניו גארסיה מרטינז, כינה את העובדים סביבו "קופי כאוס", אנשים שמשבשים כל דבר שהם נוגעים בו, ללא מחשבה. הוא תהה האם החברה האנושית תוכל לשרוד מגע ארוך עם קופי הכאוס, ומה יהיה המחיר. פייסבוק כבר הבינה שהיא בבעיית יח"צ רצינית, והיא מנסה אפילו להתנצל על מעורבותה בבחירות. סליחה לא תספיק פה. הגיע הזמן שנפסיק לתת לגורמים חסרי מחויבות חברתית לשחק בחיים שלנו.

ציוצי מצוקה

טוויטר, מתחרתה של פייסבוק, אינה רווה נחת: כבר כמה וכמה שנים יש לה בעיות של בריונות כלפי משתמשים – ובעיקר כלפי משתמשות. התגובות שלה היו, בלשון המעטה, חלושות. ובשבוע האחרון ירתה החברה לעצמה כדור ברגל: ישנה שחקנית בשם רוז מק'גואן, שבשבועות האחרונים החלה לעורר מודעות לכך שמפיק העל הארווי ווינשטיין הוא אנס ותוקף מיני. מק'גואן חשפה את הפרשה לפני שכלי התקשורת החלו לעסוק בה ולפני ששלוש נשים העידו על כך שווינשטיין אנס אותן. בהתאם, ובנוהל, היא הפכה לקורבן של כל מיני גברברים אנונימיים. ביום רביעי האחרון, בלי שום התראה ושום הסברים, טוויטר חסמה את החשבון שלה.

ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר צילום: בלומברג

פרצה סופת אש והתארגן חרם: נשים אמריקאיות רבות החרימו את טוויטר ביום ו' האחרון. בחברה מיהרו להודיע שמק'גואן נחסמה משום שהיא חשפה באחד הציוצים טלפון של אחד המטרידים שלה, ושהם מסירים את החסימה. זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, ובמידה מסוימת ליבה את הזעם נגד החברה: איך קרה שהטרדה נגד אישה שחושפת תקיפות מיניות היא סבבה מבחינת טוויטר, אבל חשיפת הטלפון של אחד המטרידים - זה כבר יותר מדי?

מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, מיהר להעלות שורה של ציוצים שבהם הוא מבטיח שטוויטר תלמד את הלקח, תילחם בשנאה והחברה לגמרי בעד זכויות נשים - כל הדברים שהוא אמר בפעם שעברה ושקודמו אמר אינספור פעמים. לזכותו ייאמר שהוא גם עשה כמה צעדים חשובים, אבל הריטואל הזה נמאס מזמן; די כבר. קחו אחריות.

אוף, שוב להקליד את הסיסמה?

לאפל יש מודעות גבוהה מאוד לסוגיות אבטחת משתמשים, ברמה שלפעמים קצת מעצבנת את הלקוחות; משתמשי האייפון נדרשים מדי פעם להכניס את הסיסמאות שלהם תוך כדי שימוש. זה לא דבר רע בהכרח: כשאתה נועל את הטלפון ופותח אותו שוב, סיסמה היא דבר סביר. כשאתה נדרש להקיש סיסמה בזמן שהטלפון שלך פועל ואתה בתוך אפליקציה, זה הרבה יותר מעיק.

וזה יכול להיות גם מסוכן: יושב אדם וקורא מאמר באפליקציה או עובר על הפיד שלו כשלפתע מסתער עליו מסך סיסמה. הוא באמצע משהו, אז הוא לא מקדיש לזה יותר מדי תשומת לב, מקלל, ומקליד את הסיסמה.

האייפון 8 של אפל צילום: רפאל קאהאן

ומאחר שהוא לא מקדיש תשומת לב, הוא כנראה לא ישים לב שמשהו כאן טיפה שונה. שהעיצוב דומה, אבל לא זהה. או, בקצרה, שהוא הרגע נפל קורבן להתקפת פישינג ונתן לאיזו נוזקה את הסיסמה שלו. כל אפליקציה יכולה להקפיץ את התיבה הזו, כרגע, יש למשתמש רק דרך אחת בדוקה לדעת שמדובר בהודעה של אפל: להקליק על כפתור הבית. עד כה אין ראיה שמישהו השתמש במתקפה בווקטור הזה, אבל עדיין מדובר בסוגיה שמצריכה טיפול. 

קצרצרים

1. דרום קוריאה מתנגדת בתקיפות לרעיונות של דונלד טראמפ להפוך את חצי האי הקוריאני שוב לזירת מלחמה. יש לכך כל מיני סיבות, בראשן העובדה שמספר הקורבנות ביום הלחימה הראשון מוערך ב-100 אלף איש. הנה עוד סיבה: צפון קוריאה, לפי הערכות, יודעת בדיוק מה מתכננת ארצות הברית לעשות. מסתבר שאיזה אוויל השאיר את המידע הצבאי הסופר-מסווג הזה על שרת מחובר לאינטרנט במשך שנה מבלי לשים לב. מידע שהיה אמור להיות זמין רק באינטראנט היה זמין להאקרים. ולצפון קוריאה יש האקרים. נסיון לפעול עכשיו לפי התכניות הישנות יצעיד את הכוחות האמריקאיים והדרום קוריאניים למלכודת. שינוי תכניות ייקח זמן. ואף שלאיש אין ספק מה תהיה התוצאה הסופית של עימות צבאי אמריקאי-צפון קוריאני, התקרית הזו אומרת שהולכות להיות כמה וכמה הפתעות איומות.

לאחד מהם יש יתרון אסטרטגי. עתה, נראה שגם לשני יש צילום: Youtube

2. בשבוע שעבר צחקנו כאן על האפשרות שהשפיונים של פוטין ניסו לשבש את הבחירות באמצעות טינדר. הצחוק היה מוקדם: בסוף השבוע חשף תחקיר של CNN שהפוטיניסטים ניסו לגייס אפילו את פוקימון גו לחבלה בבחירות. השיטה: עמוד הפייסבוק Don’t Shoot Us, שהתחזה לעמוד של Black Lives Matter. יועץ המדיה החברתית המופרע של פוטין ניסה לשלוח שחקני פוקימון גו לשחק במקומות שבהם היתה אלימות משטרתית יוצאת דופן, ולקרוא לדמויות שלהם בשמות של קורבנות ידועים - למשל אריק גארנר, שהסרטון שלו נחנק על ידי קצין משטרה בעודו מחרחר הפך לוויראלי. למנצח במשחקי פוקימון גו הללו הובטח קופון באמזון. לא ברור מה היתה המטרה של התרגיל הזה, פרט להפצת פחד, חוסר ודאות וספקות.

3. כל החופשות בוטלו במחלקות המשפטיות והיח"צ של פייסבוק באירופה: רגולטור התקשורת הבריטי אופקו"ם הודיע בסוף השבוע שהוא שוקל להכריז על פייסבוק, גוגל ואחרות לא כעל צינור מידע, כפי שהן מוגדרות כעת, אלא כעל מו"לים. שרת התרבות הבריטית, קיירן ברדלי, אמרה בתגובה הנושא עדיין תחת בדיקה כי היא מודעת להשלכות הכבדות שיהיו להכרזה על פייסבוק כעל מו"ל - החברה תהיה מעתה אחראית על כל פרסום שמופיע בה. ברדלי אמרה שהיא מודעת לסיכון שבכך היא תשפוך את התינוק עם המים, ושהיא תביא לחסימת פיות מסיבית – אבל מצד שני, שבריטניה לא יכולה להמשיך עם המצב שבו פייסבוק מפיצה שנאה ומפרה זכויות יוצרים על ימין ועל שמאל ואז מתחמקת מאחריות.