רצח עם? לא תשמע על זה בפייסבוק

לא עדיף שתסתכל על חתולים?

החונטה הצבאית הבודהיסטית של בורמה מבצעת בשבועות האחרונים טיהור אתני בבני הרוהינגה, מיעוט מוסלמי במדינה. יש שיאמרו שזו בסך הכול עליית מדרגה בטיהור האתני שנמשך שם כבר שנים. על כל פנים, מאות אלפים גורשו מבתיהם, אלפים – המספר המדויק לא ידוע – נהרגו, והאו"ם התריע על טיהור אתני. כשהאו"ם משתמש במילים "טיהור אתני", הוא נורא משתדל לא להשתמש במילה המפורשת "ג'נוסייד", כי זו תחייב אותו להפעיל כוח צבאי.

הרשת מלאה דיווחים על הטיהור האתני הזה, ומולם מגיעים גורמי ההסברה של החונטה ומנסים לומר שהדברים הוצאו מהקשרם. פייסבוק, טוענים תומכי הרוהינגה, נרתמת למסע התעמולה של החונטה. פעילי הרוהינגה מדווחים שכאשר הם כותבים על הנושא, פייסבוק מוחקת את הפוסטים שלהם ולעתים קרובות גם את החשבונות שלהם. בבורמה, מאחר והתשתית שם לא קיימת, פייסבוק היא האינטרנט. אין כמעט שירותי מייל. אם פייסבוק מחסלת את החשבון שלך, אתה לא קיים. חוקרים של אמנסטי מסרו לדיילי ביסט שנראה שהממשלה הבורמזית מנהלת קמפיין מכוון של דיווח שקרי על חשבונות של רוהינגה לפייסבוק, כדי שזו תמחק אותם.

במיאנמר (בורמה) לא מדברים על רצח עם בפייסבוק צילום: cc by druidabruxux

כאן אנחנו נתקלים בשתי בעיות קריטיות: פייסבוק לא משקיעה בבדיקת תלונות. אם מספיק אנשים יעלו תלונה, היא תפסול את מושא התלונה בלי בדיקה ראויה, והיא תחזיר את הפוסט או החשבון רק אם תקום זעקה ציבורית. האספקט הזה של הדופקה המכונה פייסבוק תועד לעייפה.

שנית, איזה אסון זה לחיות במצב שבו פייסבוק היא בפועל הרשת שלך. כל אדם שוחר חירות צריך לוודא שיש לו גישה לרשת שאיננה דרך פייסבוק, וכל חברה חופשית שרוצה להישאר חופשית צריכה לוודא שפייסבוק לא משתלטת על תשתיות הרשת שלה. יום אחד, כשיתפזר העשן, נדע בדיוק את מספר ההרוגים והמגורשים מבורמה. יום אחד, פייסבוק עשויה להצטער שהיא לא פעלה באופן נחרץ יותר כדי למנוע את ההשתקה של הקורבנות, גם אם היא הייתה רק גורם פסיבי בתהליך.

אה, כן, שכחנו לציין משהו

ביולי האחרון, בוצעה תקיפה מסיבית על חברת האשראי האמריקאית אקוויפקס, ובה נחשפו פרטיהם של כ-143 מיליוני אמריקאים. זו ככל הנראה הפריצה המזיקה ביותר הידועה עד כה: היא חשפה הכל. גנבי זהויות יכולים מעתה לזייף את זהותם של רוב האמריקאים הבגירים. החברה לקחה את הזמן שלה לפני שדיווחה על הפריצה לציבור, וכמה מהמנהלים שלה חשודים כעת שהם ניצלו את הידע שלהם כדי למכור מניות. כל אספקט של הסיפור הזה נמצא תחת חקירה ויש ענף שלם של עורכי דין שהולך לעשות הרבה כסף מתביעות פרטיות וייצוגיות. עד כה, אין חדש.

מה שכן חדש הוא שהתברר שלפריצה ביולי קדמה פריצה במרץ. החברה לא דיווחה עליה עד אתמול, ומרות טענות הבכירים בשפל קול שמדובר ככל הנראה בפריצה שבוצעה על ידי פורצים אחרים, הבדיקות מעלות חשד מבוסס היטב שמדובר באותם הפורצים מיולי. בשני המקרים הסתייעה אקוויפקס באותה חברת אבטחה, Mandiant. בחברה אומרים שהם האמינו שהפריצה במרץ היתה תחת שליטה.

פריצה אחת יכולה להסתיר אחרת צילום: רויטרס

זה לא המקרה הראשון מסוגו. יאהו ספגה פריצה ענקית ב-2015, ואיבדה פרטים של כחצי מיליארד (!) משתמשים. היא השתיקה את הנושא במשך זמן ניכר, משום שהיא היתה במגעים למכירתה לוורייזון. למעשה, היא חשפה את הפריצה רק לאחר שהושג הסכם עם ורייזון. ואז נחשפה העובדה שהיתה פריצה רצינית קודמת.

מה שכל זה אומר לנו הוא שאי אפשר לסמוך על חברות למטרות רווח שידווחו על הפריצות אליהן ללקוחותיהן. החשיפה של פריצות כאלה פוגעת בחברות, הן במוניטין שלהן והן במעמדן הפיננסי, ובהתאם החברה מעמידה את האינטרסים שלה לפני האינטרסים של הלקוחות. מה שאומר שצריך חקיקה גרזנית במיוחד כדי לטפל בסוג הזה של הפרת אמון. ואם מישהו חושב שפקיד ממשלתי יתנהל משמעותית טוב יותר כאשר יפרצו למאגר הביומטרי, אני חושש שמצפה לו הפתעה לא נעימה.

הפטיש יורד

הגרמנים התעוררו וגילו בבהלה מסוימת שהפרלמנט שלהם הוריד פטיש כבד על חברות המדיה החברתית. החל מאוקטובר, אם חברת מדיה חברתית עם יותר משני מיליוני משתמשים תפיץ תוכן שנאה ולא תסיר אותו בתוך 24 שעות מהרגע שקיבלה על כך דיווח, היא צפויה לקנס מסיבי – עד 50 מיליוני יורו. כמה כאלה בשבוע, ואפילו החברות הגדולות ביותר יתחילו לשים לב.

החוק לא משנה בפועל את מה שמוגדר כדיבור שנאה בגרמניה, מדינה שיש לה חוקי שנאה נוקשים למדי, אבל הוא משנה את יחסי הכוחות בין הממשלה ובין חברות המדיה החברתית. עד כה, המצב היה שהממשלה מדווחת לפייסבוק או טוויטר, ואלה לוקחות את הזמן שלהן בהתייחסות. בינתיים, כל מיני ניאו נאצים – בגרמניה מזהים אותם לפי דגלי הקונפדרציה – ממשיכים לקרוא לרצח והצתה של מהגרים.

לא תטפלו בשיח שנאה מהר מספיק? בבקשה 50 מיליון יורו קנס צילום: איי פי איי

לא עוד, אמרה ממשלת מרקל. הבעיה היא, כפי שציינו למעלה, שפייסבוק מעולם לא רצתה להשקיע את הכסף הנדרש בסינון רציני. אם היא תצטרך לבחור בין צנזורה פראית ובלתי מרוסנת ובין קנסות כבדים, המשתמש הגרמני הממוצע יכול לנשק את חופש הביטוי שלו בפייסבוק לשלום. פייסבוק כבר מחקה פוסטים שתקפו את דת האיסלם ואת היחס שלה לחופש ביטוי (והפסידה בנושא בבתי משפט). אחרים מציינים שמאחר והרשת החברתית משמשת שוב ושוב להפצת שנאה ודיבה, בעסה.

הבעיה פה פשוטה: פייסבוק מאפשרת הפצה מהירה של כל דבר, בכלל זה שנאה ודיבה. היא אומרת שהיא לא אחראית למה שמשתמשים עושים בשירות שהיא נתנה להם ביד. זו טענה מפוקפקת שנשענת על חוקי זכויות היוצרים בארה"ב. אם אני פותח בלוג, אני אחראי עליו. אם אני נותן למישהו לכתוב בבלוג שלי משהו דיבתי, אני אחראי גם עליו. פייסבוק רוצה לאכול את העוגה אבל לא לשלם עליה. זה צריך להיגמר. או שתשקיעו את הכסף הנדרש בסינון ראוי, או שתצאו מהמשחק.

קצרצרים

1. עוד יום, עוד מיזוגניה של אובר: החברה שלחה ללקוחותיה ההודים הודעה שהיום הוא "יום הערכת האשה", ועל כן היא מציעה ללקוחות הזדמנות להוציא את האשה מהמטבח ולהזמין אוכל באמצעות אובר. "שגרירת המותג" של אובר דפקה את הראש במסך הטוויטר שלה וכתבה שזה לא סביר ברמות על. ליברלים בהודו התעצבנו על כך שאובר שוב משחקת לידיים של השמרנים, ובסופו של דבר אובר הוציאה התנצלות רפה, בנוהל. לא דווח על הדחות בצוות המדיה החברתית של אובר הודו.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט צילום: בלומברג

2. סאטיה נאדלה ייצב את הספינה. שלוש שנים לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט, המוראל בחברה שוב חיובי והשווי של החברה צמח בכ-250 מיליארדים. הוא ירש את סטיב באלמר, שהשאיר מאחוריו חברה פגועה מאד, שנחשבה על סף האי רלוונטיות. נאדלה, שנודע – בניגוד לקודמו הסוער – במזג הרגוע שלו ובסגנונו הלא מתעמת, ערך כמה פיטורים הכרחיים ומיקד את החברה מחדש במה שהיא טובה בו. הוא מקדם, או על כל פנים טוענים אנשי היח"צ שלו, סגנון שמאפשר לכל עובד להתבטא ודורש הכרה בכולם. בינתיים זה עובד – תחת נאדלה, כאמור, הרווחים מזנקים והשערוריות כמעט ולא קיימות. כבר לא שומעים על מנכ"ל שזורק כסאות וצורח.

3. למפלגה הקומוניסטית הסינית, יש אגף נוער. לפני כמה ימים, מישהו פתח לארגון הנוער הזה חשבון טוויטר. הוא העלה תמונה של ארנבים קומוניסטים. מיד מצא החשבון את עצמו תחת התקפה מסינים זועמים, שציינו שלתושבים הרגילים של סין אסור בכלל להשתמש בטוויטר, תהו איך יש לו חשבון, קראו לו לחזור אל מעבר לחומת האש הגדולה, ודרשו שהמפלגה תחזור ותאפשר להם להשתמש ב-VPN. החשבון ניסה להגן על עצמו, בהצלחה חלקית מאד, אבל בינתיים הודיעה המפלגה שאין לאגף הנוער שלה בכלל חשבון בטוויטר. האנשים שמאחורי החשבון טוענים שהם החשבון הרשמי ושיש פה אי הבנה. כיף.

למה לסין יש טוויטר ואין טוויטר בסין? צילום: Pixabay

4. מילון מריאם-וובסטר עדכן את המונחים שלו, והם כוללים כעת הגדרות לשורה של מונחים טכנולוגיים כמו האינטרנט של החפצים, אלט-רייט (המילון מציין שעיקר הפעילות של התנועה הזו היא ברשת), מוח כוורת (או, בעברית, מוחכוורת), וטרול. האקדמיה העברית, מאחוריך.

5. אל מלא רחמים: בימים האחרונים התקבלה, באיחור, הידיעה על מותו של פולקובניק (אלוף משנה) בחיל ההגנה האווירי של ברית המועצות, סטניסלב פטרוב. רבים אינם יודעים זאת, אבל פטרוב הוא הסיבה שאנחנו עדיין נושמים. ב-26 בספטמבר 1983, כשפטרוב היה אחראי המשמרת בפיקוד הטילים של ברה"מ, הושמעה פתאום האזעקה: המערכת הממוחשבת זיהתה שיגור טיל בודד מכיוון ארה"ב. פטרוב הרגיע מיד את הקצינים בפיקוד. ואז הגיעה האזעקה השניה: אותיות אדומות הבהבו על המסך הענק. זוהה שיגור שני של ארבעה טילים. פטרוב ידע שאם השיגור אמיתי, יש לברה"מ 30 דקות חיים. הוא צריך היה להעיר את מזכ"ל המפלגה, יורי אנדרופוב, תוך רבע שעה. היה די ברור מה תהיה תגובתו של אנדרופוב. פטרוב חשד שהמערכת שוגה, בגלל מספר הטילים הקטן: על פי הדוקטרינה, של שני הצדדים, המהלומה הראשונה צריכה להיות מסיבית. משהבין שאין סימנים לכך שהמפציצים של ארה"ב בתנועה, הוא לא העיר את אנדרופוב והעולם ניצל. ה"טילים" שזיהתה המערכת התבררו אחר כך כהשתקפות שמש על עננים בארה"ב.