בואו נפלח את הפרסומות שלכם לאנטישמיות וגזעניות

לפני מספר חודשים היתה גוגל במוקד שערוריה, כאשר הסתבר שמנוע החיפוש שלה מקדם תוצאות של הכחשת שואה כאשר הנושא עולה בחיפוש. אחרי שהנושא עלה לכותרות, גוגל ערכה ניקיון בית. בסוף השבוע חשף המגזין העצמאי פרו פובליקה – שבעבר פייסבוק אפשרה מודעות להשכרת דירות ללבנים בלבד – ולאחרונה שאם אתה באמת רוצה, אפשר לפלח את המודעות בפייסבוק כך שיוצגו לעיני משתמשים אנטישמים. לפייסבוק יש אפילו קטגוריית עניין, אנטישמיות, שלמרבה העניין מאויתת בפולנית. כן, אתה יכול לשלוח מודעות למכחישי שואה, ומארק צוקרברג ייקח את 30 שקלי הכסף שלך.

בפייסבוק מיהרו לומר שמדובר באשמת האלגוריתם שלהם, הכלי העל-אנושי הזה שכביכול לחברה אין שליטה או אחריות עליו. לא חלפו יומיים, ובדיילי ביסט עשו ניסוי משלהם – וגילו שבטוויטר, אתה יכול לפלח מודעות כך שיגיעו לאנשים שמשתמשים במילה nigger, מילה אסורה באנגלית אמריקאית, שהמשמעות הפרקטית שלה היא שאתה יכול לשלוח מודעות לשונאי שחורים. טוויטר מיהרו לתקן את ה"תקלה הטכנית" שאפשרה את זה, כמו גם פילוח מודעות לאנשים שמשתמשים במילה wetback, מילת גנאי למהגרים (בעיקר מהחלק ההיספני של העולם).

בואו תפלחו את הפרסומות שלכם לאנטישמים וגזענים צילום: cc by Elvert Barnes

בבאזפיד לא נשארו מאחור, ובדקו עם גוגל האם הם יכולים להריץ קמפיין מודעות שהנושא שלו הוא "יהודים שולטים בתקשורת," או לחילופין "עלוקה יהודית." מאחר והם מאמינים בגיוון, הם גם בדקו את האפשרות של קמפיין "שחורים הורסים הכל." גוגל אמרה שבטח, למה לא, ואם חסרות לך מילות לפרסום, היא תשמח להציע לך משלה: למשל, את המודעה ביחס ל"יהודים שולטים בתקשורת", הציעו בחברה ביעילות להצמיד לתוצאות חיפוש של "השליטה היהודים בבנקים" או "היהודים המרושעים." בגוגל מיהרו למחוק את האפשרויות הללו, אבל – כמו בפרשת הכחשת השואה – רק לאחר שהתקשורת שמה לב.

עמק הסיליקון אוהב לטפח אגדה סביב עצמו, כביכול המטרה שלו היא לקדם את המין האנושי. בפועל, כמו לכל חברה בע"מ, יש לו רק מטרה אחת: להכניס כמה שיותר כסף, בכל אמצעי חוקי. את המונח האחרון נהוג לתרגם פרקטית כ"עשה כל דבר שלא יעלו עליו." לחברות הללו אין שום בעיה לעשות כסף מהפצת שנאה. אם הייתה להן בעיה עם זה, היא הייתה נפתרת מזמן. מישהו באמת חושב שלגוגל אין את היכולת לברר איזה מודעות היא מפיצה, ומה מילות החיפוש שלהן? מישהו מאמין שלפייסבוק הייתה קטגוריית פרסום בשם "אנטישמיות", אם החברה לא הייתה רוצה בכך? שה"אלגוריתם" עושה משהו שהחברה לא רוצה? כי איך לומר, המסקנה המתבקשת מהטענה האחרונה היא שפייסבוק יצרה גולם שהיא לא שולטת בו.

בהתאם, בארה"ב – שם שערוריית המודעות של פוטין שהפיצה פייסבוק עדיין מכה גלים – שוקלים עכשיו חוקים שיגבילו את הפרסום במדיה החברתית, או על כל פנים יכפו עליו שקיפות. מודעות פוליטיות רגילות חייבות בשקיפות. יש פרצה בחוק ביחס לפרסום ברשת ובמדיה החברתית, והבחירות של 2018 מתקרבות. אף אחד לא רוצה לגלות לאחריהן שמועמד השתמש במודעות שפונות רק לאנטישמים כדי לחתור תחת המתחרה היהודי שלו. הרגולציה הזו תפגע כנראה ביכולת של פייסבוק וגוגל לעשות עסקים. מצוין. הן כבר הוכיחו שהן לא מסוגלות לפקח על עצמן.

בארה"ב, התיקון הראשון לחוקה מתיר לאנשים לומר פחות או יותר הכל, כל זמן שלא מדובר בקריאה שיכולה להוביל בוודאות קרובה לפגיעה באדם או ברכוש. אתה יכול לומר לאנשים שכל צרותיהם נובעות מיהודים, ואלא אם זמן קצר לאחר מכן הם יתחילו בפוגרום, אין שום דבר חוקי שאפשר לעשות בנידון. חופש הביטוי לא כולל את הזכות לצעוק "שריפה!" בתיאטרון עמוס, אבל פחות או יותר כל דבר אחר כן.

הימין הקיצוני לא רוצה שיסתמו לו את הפה צילום: The Dentalist

אלא שחברות לא חייבות לתת לאף אחד במה. אנשים נוטים לשכוח שחופש הביטוי משמעו שהממשלה לא יכולה לזרוק אותך לכלא בגלל מה שאמרת, אבל אף אחד לא מבטיח לך שלא יהיו השלכות לדברים שלך. זכות הביטוי, כשהיא מגיעה לצד הקיצון שלה, נעה על גבול המהפכנות: הדרישה להפוך את החברה על פיה. זו זכותך המלאה (אל תנסו את זה בישראל, חופש הביטוי לא מעוגן פה בחוק). אבל, חברתית, יהיו לזה השלכות.

אתר השנאה Gab, שרואה בעצמו מתחרה טוויטר ומושך אליו ניאו נאצים כמו המפעיל של הדיילי שטורמר או תומכי אלט-רייט כמו מילו יאנופולוס, נוהג לקבץ סביבו אנשים שהיו גזענים מספיק כדי להיזרק מטוויטר. בעקבות הריאקציה נגד הניאו נאצים שבאה לאחר הרצח בשרלוטסוויל לפני כחודש, העיפה גוגל את Gab מחנות האפליקציות שלה. זכותה.

עכשיו Gab תובעים. הם טוענים שגוגל היא מונופול (נכון) ושהיא עשתה שימוש בכוחה המונופוליסטי כדי לסייע לטוויטר, שאיתה יש לה הסכם שותפות. הסיכוי של הטענה הזו נראה על פניו כמו זה של כדור שלג ביום חמים מהרגיל בגיהנום. גוגל הניחה ל-Gab לפעול במשך זמן רב, עד שהחלה הריאקציה לשארלוטסוויל – ההתנהגות עליה עמדנו באייטם הקודם. אילו רצתה גוגל לחסל מתחרה לטוויטר, טענה ש-Gab לא מגבים בשום צורה, היא יכלה לזרוק את האפליקציה מזמן.

אלא שתבוסה בבית המשפט תשחק גם היא לטובתה של Gab. היא תקנה לה אמינות בקרב החוגים הניאו נאצים ותבסס את מעמדה כאפליקציה המובילה שלהם, והם יוכלו לייבב שהממסד רודף אותם. ווין-ווין.

האיימיש הם קהילה קטנה של נוצרים אדוקים, שהחל מהמאה ה-18 התחילו לבדל את עצמם מהעולם. הבידול הזה מתבטא בשמירה על מבני משפחה וחשיבה מסורתיים, ובסירוב להתאים את עצמם טכנולוגית לסביבה. הם עלו לתודעה העולמית במידה ניכרת בעקבות הסרט המצליח "העד", עם הריסון פורד בתפקיד ראשי, שיצא ב-1985.

את מה שהקולנוע, הטלוויזיה והמחשב לא הצליחו, הצליח הסמארטפון

האיימיש שרדו את הטלוויזיה, אבל בכלל לא בטוח שהם ישרדו את הסמארטפון. הם עדיין נוהגים בכרכרות ועדיין בונים דברים כאילו עכשיו 1773, אבל המכשירים חודרים לחיים שלהם בעקביות. הם נוחים מדי. הם מאפשרים תקשורת מיידית, סחר מיידי ללא צורך במטבעות, פתיחה רחבה מאד של השוק של מוצרי האיימיש – ויש שוק כזה – לסביבה רחבה.

מנגד, השימוש בסמארטפונים ממוטט את החומות שהאיימיש בנו סביב הקהילה שלהם. יש להם מנהג שלדעתי הוא מקסים: בגיל 18, בני האיימיש הצעירים יוצאים לסיור בארה"ב ולעתים בעולם. המטרה של הסיור היא לגרום להם להכיר את החיים מחוץ לקהילה. בסוף הסיור, שמסורתית נמשך שנה, הצעיר מחליט האם לחזור לקהילה או לצאת לעולם החיצוני. האיימיש לוקחים ברצינות את הרעיון של בחירה חופשית.

הבעיה היא שהסמארטפונים מביאים את הקהילה החיצונית אל האיימיש כל הזמן, כל יום. בעיה נוספת היא מה שבקהילה מגדירים אובדן יכולת החשיבה. האיימיש מפסיקים את החינוך הפורמלי שלהם אחרי כיתה ח', ולאחריה כל צעיר מקבל חונך שמלמד אותו מקצוע. המטרה היא אימון איטי, רציף, שגורם לצעיר ללמוד דברים באמצעות עשייה. בדרך הקשה, בקיצור. בדרך שבה אתה לא שוכח דברים. הסמארטפון קורץ לך: הוא אומר שאתה לא באמת צריך ללמוד, אתה יכול לגגל.

חלק מהצעירים בקהילה לא מסכימים. הם כבר מכורים לגרוטאות הללו, עד לרמה של שימוש בהם בכנסיה. אי אפשר לחיות כמו פעם, אומרים צעיריה של קהילה ששרדה לא רע בכלל למעלה מ-200 שנים בדיוק בגלל שהיא חיה כמו פעם.

קצרצרים

1. פרשת שיתוף הפעולה של פייסבוק עם החבלה הרוסית בבחירות בארה"ב לא יורדת מהכותרות: החברה נאלצה למסור לחוקר המיוחד מולר, שבודק האם היה קשר בין הצוות של טראמפ ובין החבלה הרוסית, את כל המידע שיש לה על המודעות, כולל תוכנן. החברה מסרה את המידע לאחר שמולר הציג לה צו הבאה, וזאת לאחר שהיא סירבה למסור את המידע הזה לידי ועדת החקירה של הקונגרס. בכירים בארה"ב אמרו בשבוע האחרון, בעילום שם, שהחוקרים ספקנים ביחס לאפשרות שהטרולים הרוסים הבינו מספיק בפילוח מצביעים בארה"ב, ושנבחן החשד שהמודעות מומנו על ידי המודיעין הרוסי אבל השתילה שלהן בוצעה על ידי בכירים בקמפיין טראמפ.

רוברט מולר לוחץ את פייסבוק צילום: גטי אימג'ס

2. מספר עובדות גוגל לשעבר הגישו תביעה יצוגית כנגד החברה בשם כל הנשים שעבדו בה בארבע השנים האחרונות. לטענת התביעה, גוגל הפלתה נשים באופן שיטתי, שילמה להן שכר נמוך יותר עבור עבודה שוות ערך. שלוש מהתובעות הזדהו בשמן. הן מתלוננות גם על תרבות סקסיסטית בגוגל, ועל כך שנשים נועדו לתפקידים מופרדים – בדרך כלל לא תפקידים טכניים, למרות הרקע הטכני של העובדות. עורך הדין שהגיש את התביעה אמר לגרדיאן כי מאז שהתביעה הוגשה, 90 נשים נוספות שעובדות או עבדו בגוגל יצרו איתו קשר בנושא. בגוגל ממשיכים לטעון שהם סגרו את פערי השכר המגדריים. בכירים בחברה התלוננו לאחרונה שבעיית אי השוויון המגדרי רווחת בעמק הסיליקון, ושמשום מה גוגל הפכה לכליא הברק של התופעה. ובכן, כשמסתכלים על חברות כמו אובר, כנראה שגוגל אכן משלמת מחיר על כך שממנה בכל זאת מצפים ליותר. קחו את זה כמחמאה.

3. העיתונאית והחוקרת אלקסה או'בריין מצאה את עצמה נעולה מחשבונות היוטיוב, הג'ימייל והגוגל דרייב שלה, וזאת לאחר שמישהו זוטר בגוגל החליט על דעת עצמו שהיא מקדמת טרור. או'בריין היא חוקרת טרור, והיא אוגרת סרטונים של אל קאעידה וארגונים דומים – בין השאר היא שמרה את הסרטונים שהתביעה הצבאית הציגה כראיה במשפטה של צ'לסי מאנינג. הסרטונים שלה, נטען, הכילו אלימות – אבל הסרטון היחיד שהכיל אלימות היה סרטון ה"רצח הסביבתי" הידוע שחשפה מאנינג, שמראה איך טייסי מסוקים אמריקאים הורגים ללא סיבה עיתונאים ועיראקים. לאו'בריין, כמובן, יש די השפעה כדי לעשות רעש והחשבונות שלה הופעלו מחדש, בתוספת התנצלות. לא לכולם יש. למקרה שחשבתם שחברות התוכן הגדול מפעילות שיקול דעת מיותר בצנזור.

אם יש לך סרטונים של אל קאעידה אתה כנראה תומך טרור צילום: בלומברג

4. במסגרת תכניתה של פייסבוק להפוך לרעש רקע שאי אפשר להתעלם ממנו, מעתה תאפשר אינסטגרם וידאו שמתנגן מעצמו ומשמיע צליל. תחילה, אם תכנס לפיד שלך הסרטון יהיה ללא צליל, אבל אם תבקש לשמוע צלילים, כל הסרטונים יטרטרו ברקע. זה הולך להיות כיף בפעם הבאה שתשב לצד בן תשחורת בתחבורה ציבורית.

5. כמדי שנה, המדור גאה לדווח על פרסי איגנובל, פרסי הנובל האלטרנטיביים שמוענקים למחקרים שאין טעם או לא כדאי לנסות לשחזר. פרס איגנובל לפיזיקה הוענק לחוקר שניסה לכמת את מצב הצבירה של חתולים; הוא דיווח שרוב הזמן הם נראים מוצקים, אבל מצד שני כשהם מוכנסים לכלי הם מקבלים את צורתו, ושלמרבה הצער אין די מחקרים על חתולים רטובים. פרס איגנובל לכלכלה הלך לחוקרים שמדדו את השפעת נוכחותם של קרוקודילים על מהמרים; מהמרים חובבי לטאות טורפות הימרו, כמסתבר, יותר כאשר הניחו עליהם קרוקודיל. פרס איגנובל לרפואה הוענק לחוקרים שניסו לברר מה שונה במוח של אנשים שמתעבים גבינה. החוקרים, כצפוי, היו צרפתים. הפרס על חקר הקוגניציה הוענק, בצדק, למחקר שמצא שתאומים זהים אינם יכולים תמיד להבחין בינם ובין התאום שלהם כאשר מוצגות להם תמונות. עוד פרסים אפשר למצוא כאן.