מיזם הסיבים האופטיים מודה: המודל לא כלכלי – מבקשים הקלה לפריסה של עד 40%

מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד IBC שלח היום (ב') מכתב למשרד התקשורת בו ביקש לבצע תיקונים ברישיון החברה כך שתבוטל חובת הפריסה האוניברסלית ויאפשרו לה לפרוס עד 40% בלבד. הסיבה לכך היא שסלקום, המועמדת היחידה להשקעה במיזם, בחנה את כדאיות ההשקעה שלה ומצאה כי אין היתכנות כלכלית לפריסה בכל רחבי המדינה.

דורון כהן יו"ר מיזם הסיבים צילום: מיקי אלון

רפק תקשורת, בינת ובאטמ המחזיקות כל אחת 7.5% מהמיזם. את 7.5% הנותרים רכש המיזם מטמרס לאחר שזו בחרה לנטוש אותו בשל היתכנות כלכלית נמוכה.

אולם מודל כלכלי שגוי הוביל לכך שלמיזם נגמר הכסף להשקיע בפיתוח התשתית עוד לפני שהגיעה לנתח שוק משמעותי שיוכל להציג תזרים חיובי. עד כה הושקעו במיזם כ-450 מיליון שקל, אולם ההערכות הן כי בכדי להגיע לפריסה של 40%-50% ממשקי הבית בישראל תידרש השקעה כוללת של מעל 3 מיליארד שקל, אולם לאחר השקעה של כ-1.5 מיליארד שקל התזרים צפוי להיות חיובי. כלומר, אם משרד התקשורת יסכים להקלה בפריסה סלקום תצטרך להשקיע כמיליארד שקל לפחות.

הרעיון שעומד מאחורי הקמת תשתיות היא יצירת תחרות בשוק התשתיות שנשלט היום על ידי בזק ו-HOT. בזק מציעה מהירות גלישה של עד 100 מגה ואילו HOT מציעה עד 200 מגה, אולם מחירים אלו גבוהים משמעותית. השקעה בתשתית סיבים אופטיים תגדיל בהכרח את מהירות הגלישה לעד 1,000 מגה בטווח המחירים שלקוחות צורכים במהירות של עד 100 מגה.

מעידוד תחרות למתן תמריצים: משרד התקשורת שינה את הגישה

במיזם הסיבים ובסלקום טוענים כי הפחתת שיעור הפריסה לא צפויה לפגוע בתחרות, שכן שיעור פריסה של 40% הוא עדיין מהותי. ההערכה היא שברגע שבעלות התשתית - ובעיקר בזק - יחושו איום על מספר הלקוחות שלהן, הן ייאלצו להדליק את המתגים ולהפעיל את הסיבים האופטיים.

מאז הקמת המיזם בזק האיצה את קצב פריסת התשתיות שלה, אולם בשנתיים האחרונות - מאז נכנס המיזם לקשיים תזרימיים - קצב הפריסה הואט ובזק טרם הדליקה את המתגים, זאת למרות שהיא פרסה סיבים בשיעור של כ-70% ממשקי הבית בישראל.

עד כניסתו של שלמה פילבר (שנמצא בנבצרות בעקבות פרשת בזק) לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, מדיניות המשרד הייתה עידוד התחרות, כך שהחברות יידרשו להשקיע בפיתוח התשתיות והטכנולוגיות.

המשבר במיזם הוביל את פילבר לנסח מסמך מדיניות ששינה את גישת המשרד מעידוד תחרות למתן תמריצים. פילבר הגיע להסכמות עם בזק והוט על השקעה בתמריצים בתמורה לביטול חובת ההפרדה המבנית בבזק ודחיית הפריסה האוניברסלית של הוט ב-61 יישובים.

בנוסף לבזק והוט, פרטנר פרוסה בשיעור נמוך מהן משמעותית, אולם יצאה בהשקה מסחרית לפני כחודש ומציעה באזורים נקודתיים שירות אינטרנט במהירות של עד 1,000 מגה (1 ג'יגה).

על פי גורמים במיזם, אם משרד התקשורת לא יאפשר הקלה בפריסה הוא עשוי להיסגר. כלומר, האפשרות היחידה להחיות אותו היא על ידי הקלה בשיעור הפריסה שיתמרץ את סלקום להיכנס למיזם.

אם זה יקרה, יחלו הצדדים לנהל משא ומתן. על פי ההערכות, סלקום תהיה מעוניינת להיות בעלת השליטה במיזם, כך ששיעור האחזקות הנוכחי צפוי להשתנות באופן שבו כל אחת מבעלי המניות הנוכחיות תחזיק בשיעור נמוך יותר.

הקטנת שיעור האחזקה צפוי לגרום לכך שבעלי המניות הקטנים יוותרו עם שיעור אחזקה מזערי, ויבחרו לצאת מהמיזם בתמורה להוצאות או חובות שיש כלפיהם. התסריט שבו סלקום תצטרך לדלל את חברת חשמל הוא בעייתי, שכן היא לב המיזם - מאחר שפריסת התשתיות מבוצעת על תשתיותיה.

סלקום וחברת החשמל יצטרכו לפתור את הסוגיה הזאת כך ששיעור האחזקות של חברת חשמל יישאר מהותי ויגרום לה לשכנע את המדינה להשקיע כספים נוספים על מנת שהמיזם יתרומם.