מלחמת הסייבר הבאה תסגור את השאלטר בארצות הברית

לא ברור אם ארה"ב ערוכה למלחמת סייבר נגד רוסיה - אך יכול להיות שבקרוב מאוד נגלה: מומחים מזהירים שבפעם האחרונה שהיחסים בין שתי המדינות היו גרועים כמו בימינו, חומת ברלין עוד עמדה בגאון.

לרוסים יש יכולת ליישם התקפה מוקדמת שעשויה להיות אף קטלנית; על פי אזהרות חברת האבטחה סימנטק, האקרים זרים - קבוצה שהיא מכנה Dragonfly 2.0 - ביצעה עשרות התקפות סייבר על חברות אנרגיה ותחנות כוח בארה"ב, טורקיה ואירופה, ובחלק מהמקרים התוקפים קיבלו שליטה על מתגי ההפעלה של תחנות הכוח.

תחנת כוח בוורג'יניה צילום: בלומברג

סימנטק נמנעת מלנקוב בשמה של רוסיה, אבל מציינת כי שיטות ההתקפה שהיא תיעדה מזכירות את ההתקפות של קבוצה בשם Palmetto Fusion, שנחשבת למקורבת לקרמלין, ולהערכת החברה לא מדובר בצירוף מקרים. וכמובן, לרוסיה יש סימן רשום על התקפות סייבר כאלה, שבוצעו שוב ושוב כנגד אוקראינה.

הבדיקה של סימנטק העלתה שהתקפות הסייבר על תשתיות האנרגיה בוצעו החל מאמצע 2015 – כשהסנקציות על רוסיה בשל הפלישה לאוקראינה עלו אוקטבה -אבל צברו תאוצה של ממש בחודשים האחרונים. ההתקפות החלו באמצעות spear-phising על בכירים בחברות האנרגיה כדי לקבל גישה למחשבים שלהם. אז אם פוטין יכול להוריד את השאלטר בוושינגטון, למה זה עוד לא קרה? כנראה מתוך המתנה לרגע משברי במיוחד.

בינתיים, ממליצים בסימנטק לכל הבכירים בחברות האנרגיה להחליף סיסמאות. הפרצות הללו עדיין בתוקף וההתקפות נמשכות.

פייסבוק מזועזעת, מ ז ו ע ז ע ת

אחרי בחירות 2016 הכחיש מארק צוקרברג בכל תוקף את הטענה שפייסבוק היתה מעורבת בהטיית הבחירות. הוא הכחיש במיוחד את תופעת החדשות המזויפות. היום הוא כבר לא מכחיש. ופייסבוק נאלצה להודות לאחרונה שהיא שימשה כזרוע בלתי מודעת של גורם רוסי מסתורי.

פייסבוק אמרה אתמול (ד') לחוקרים של הקונגרס שהיא מכרה מודעות במהלך הבחירות לחברה מפוקפקת שמקורבת לקרמלין, ושהמודעות הללו שימשו למטרות פוליטיות. לדברי פייסבוק, היא הרוויחה מהסיפור הזה 100,000 דולר.

מי הזמין את המודעות בפייסבוק? צילום: Instapage

לטענת פייסבוק, רק חלק קטן מהמודעות נקבו בשמם של המועמדים קלינטון וטראמפ, אם כי פייסבוק לא היתה מוכנה להודות לאיזה צד הן היו מוטות. פייסבוק היתה מוכנה רק לומר שרוב המודעות עסקו בנושאים שמקטבים את הציבור, כמו זכויות להט"ב, הזכות לשאת נשק והזכות להרעיב עניים.

פייסבוק הודתה שכרבע מהמודעות היו "מוכוונות גיאוגרפית", אם כי, שוב, היא לא היתה מוכנה לפרט היכן. לטענת פייסבוק, היא זיהתה מאות חשבונות מזויפים ששימשו את הרוסים לצרכי הפצת המודעות, ומחקה אותם. 470 החשבונות הללו היו מקושרים כולם לחברה אחת. ואת כל זה פייסבוק למדה שנה אחרי שהיא לקחה את 30 שקלי הכסף שלה.

במאי האחרון, הודיע המודיעין האמריקאי שהוא זיהה נסיון של המודיעין הרוסי להשפיע על הבחירות באמצעות מודעות פייסבוק; החברה טענה אז שהיא לא מכירה את הנושא כלל. פייסבוק זיהתה נסיון נוסף לקנות מודעות מצד גופים רוסיים, בשווי 50,000 דולר, אם כי לדבריה הקישור הרוסי היה חלש יותר כאן והיא לא זיהתה גוף מאורגן.

פייסבוק סירבה למסור לחוקרים של הקונגרס מידע נוסף, כשהיא נשענת להגנתה על הצורך להגן על פרטיותם של משתמשים, שזה אירוני מצד חברה שעשתה הכל כדי לחסל את הפרטיות הזו. פייסבוק גם סירבה לומר לכמה אנשים המודעות הללו יכלו להגיע, אבל בארס טכניקה עשו ניסוי ראשוני שמראה שמודעות ב-100,000 דולר שמיועדות לאנשים שמעוניינים בכמה נושאי מפתח יכולות להגיע ל-1.4 מיליוני משתמשים.

מי שיש לו, יינתן לו

יש התלהבות ניכרת בעולם מהאפשרות של לימוד מקוון, על אף שבימינו זו לא חוויה כל כך סימפטית: אתר שלא זז, וידאו שמקרטע כמו סרטון חובבים שצולם על ידי קנגרו, 15 תלמידים שמנסים לשאול שאלות ולא מצליחים, משאירים את החיבור על קשב בלבד ועוברים לראות מה חדש באינסטגרם.

שורה של חברות מנסות לשנות את המצב הזה, והשיטה שלהן היא לקחת מורים מצליחים בארה"ב ולהשתמש בהם בשוק הסיני. הסטריאוטיפ על האמא הנמרה אומר שהיא תרצה שהילד שלה יצליח בלימודים ויהי מה, והמון אמהות סיניות רוצות שהילדים שלהם ילמדו אנגלית טובה, ברמה שהחינוך הציבורי לא מספק. הפתרון: שיעורים מקוונים, אחד על אחד. תלמיד סיני, מורה אמריקאי.

תלמידים בסין צילום: xinhuanet

למורים האמריקאים, שצריכים להתמודד עם מערכת בחוסר תפקוד, זה כסף טוב. השאלה האם זה יגרום להם להזניח את ההשקעה בתלמידים שלהם בארה"ב היא שאלה נפרדת. מה שהם עושים בפועל זה לקחת תלמיד שלהוריו יש כסף ולתת לו יכולת זינוק מעל אנשים אחרים. שזה, כמובן, מה ששיעורים פרטיים עשו תמיד. הפעם השיעור מקוון.

אבל התלמיד הוא בכל זאת תלמיד; אם הממשלה הסינית תחליט מחר שזרים שמלמדים אותך שפות נוספות זה דבר מסוכן, כי לך תדע איזה עוד רעיונות הם יעבירו בערוץ הלא מפוקח הזה, יש לך תלמיד שנותק פתאום מהמורה שלו ושאין לו מורה מחליף. אם הרשת קורסת כי טייפון או רעידת אדמה, כנ"ל. עקרון רציפות החינוך חשוב.

בדרך, כמובן, רומסים את השכר של המורים המקומיים. וכמובן, יוצאים מנקודת הנחה שיש לתלמיד המקוון גישה לרשת מהירה. והתלמידים העניים? הם יישארו עם המורים שמקבלים שכר נחות יותר ובהתאם מתומרצים פחות.

קצרצרים

1. אפל מצאה את עצמה ראש בראש עם רגולטור התקשורת בהודו, סביב התעקשותה לא לאפשר למשתמשיה לחסום ספאם. הרשויות בהודו בנו אפליקציה שהתפקיד שלה הוא למצוא מספרי ספאם ופשוט לבלום כל נסיון שלהם להתקשר אל המשתמש או להטריד אותו במסרונים. הממשלה בנתה אפליקציית iOS לצורך העניין, אך אפל מסרבת לאשר אותה. הסיבה: לטענת אפל, זה פוגע בפרטיותם של המשתמשים. אפל רוצה להרחיב את כניסתה לשוק ההודי, אולי השוק הגדול היחיד שעדיין לא רווי בסמארטפונים, והיא רוצה שהממשלה תתן לה כל מיני סוכריות כמו הטבות מס ושטחים לבניית חנויות. הממשלה, מצידה, לא מבינה למה היא צריכה ללכת לקראת אפל אם זו לא מוכנה לציית למדיניות ה-Do Not Disturb שלה.

מכשיר אייפון של אפל

2. אתמול (ד') דיווחנו על כך שפייסבוק רימתה בנתונים ביחס למספר האנשים שהמודעות שלה מגיעות אליהם, ושהיא דיווחה על עשרה מיליון יותר בני 18-24 משיש בארה"ב. בדיקה של פורצ'ן מעלה שפייסבוק מנפחת את המספרים שלה לא רק בארה"ב, אלא במדינות רבות בעולם. בבריטניה, למשל, טענה פייסבוק שהיא יכולה להגיע ל-5.8 מיליון בני 18-24; רק שעל פי נתוני מפקד האוכלוסין האחרון שם, יש בבריטניה רק 4.3 מיליון מהם. המגמה חוזרת על עצמה במדינות אחרות ובקבוצות גילים אחרות. פייסבוק מסרה בתגובה שההערכות שלה נשענות על שלל גורמים, כמו התנהגות המשתמשים, מידע מיקום ממכשירים, ושהיא לא רואה את עצמה כבולה למציאות כפי שרישום האוכלוסין רואה אותה. באומללות מסוימת, הוסיפה החברה שהיא פועלת ללא לאות כדי לשפר את הדיוק של האומדנים שלה.

3. יש בעולם בחור בשם שיבא אידוראי, שהחל לטעון לאחרונה שהוא-הוא האיש שהמציא את המייל; לראיה הוא מציג שקרכלשהו. אתר טקדירט פירק את הטענות של אידוראי לגורמים, והצביע על כך שכל התוכנות שהוא טוען שכתב התקיימו קודם לו. למייל יש היסטוריה ארוכה ומתועדת היטב. בתגובה, הגיש אידוראי תביעת דיבה כנגד טקדירט. אתמול דחה בית משפט במסצ'וסטס את תביעת הדיבה של אידוראי, אם כי לא הסכים לבקשת טקדירט להעביר את התיק לקליפורניה, שם התכוון המגזין להשתמש בחוק המקומי נגד תביעות השתקה (SLAPP). עורך דינו של אידוראי הודיע כי יערער.

4. האביב של אובר: שורה של עובדים אופטימיים, שמאושרים מכניסתו של מנכ"ל חדש, התחילו לתלות כרזות שקוראות לחבריהם לאמץ ערכים כמו אופטימיות, שוויון, אמפתיה ועוד. סולם הערכים של המנכ"ל הקודם, קלאניק, כלל את האמרה 'always be hustlin, שקשה לתרגם אותה נכון אז נלך על "בחוש תמיד בקלחת". המנכ"ל החדש, דארה קוסרשאהי, אמר באסיפה של כל העובדים ש"החברה צריכה להשתנות". ספק אם כמה שלטים בצבעי פסטל יעשו את זה.