אפילו הפושעים חושבים שהביטקוין לא בטוח דיו

ביטקוין? גוועלד!

המטבע הווירטואלי ביטקוין ממשיך לעשות כותרות בעוד שוויו מטפס ומי שקנה בזמן יכול לשמוח על ההון הווירטואלי שבארנק הווירטואלי שלו. ואולם, שוב צפות טענות על כך שהמטבע אינו מאובטח ואנונימי כפי שנהוג לחשוב. והן מגיעות ממקור מפתיע מאוד: פושעי רשת למיניהם. זה לא סוד המטבע הוא המועדף עליהם לתשלום כספי סחיטה מקוונת, סחר בתוכן פדופילי ומידע גנוב וכן הלאה. מה יש להם נגד הביטקוין?

כשעצרו את המנהל של אתר הסחר בסמים סילק רוד, אחת ההוכחות המרשיעות נגדו היתה ארנק הביטקוין שלו. כל מטבע ביטקוין שומר את כל הדרך שהוא עבר, מכל יד לכל יד. אם אתה איש חוק ואתה שם יד על הבלוקצ'יין, אתה יכול להוכיח עבירות כספים (ופשעים בכלל) מאוד בקלות.

אפילו הפושעים מעדיפים משהו אחר. ביטקוין צילום: בלומברג

התוצאה היא שהביטקוין, פעם המטבע החביב ביותר על פושעים אחרי הדולר, ננטש במהירות. בניגוד לכסף רגיל, הידוע בכינויו החביב "שטרות בלתי מסומנים", ביטקוין מסמן הכל. ביטקוין עדיין משמש להרבה פשיעה: ההערכות הן שאם פעם 50% מהשימוש בו היה בלתי חוקי, כרגע השיעור ירד ל-20%. זה עדיין המון.

אבל הפושעים מהגרים למטבעות דיגיטליים אחרים: Monero ואת'ריום. בניגוד לביטקוין, שני אלה שמים הרבה יותר דגש על פרטיות. לאת'ריום גם היו שורה של פריצות מביכות וגניבות מטבע. ההערכות הן שהשימוש הבלתי חוקי בו זינק ממחזור של 100 מיליון דולר לכ-200 מיליון בין יולי 2016 ויולי 2017. מצד שני, אין מספרים מוחלטים בתחום הזה.

והחיות הביטו מהאדם אל המודם ולא יכלו עוד להבדיל ביניהם

עד לא כל כך מזמן, רווחה התפיסה שאנחנו מנהלים שני סוגים של חיים: חיים מקוונים וחיים אמיתיים. התפיסה היתה שאין קשר בין שני סוגי החיים הללו ושאנחנו יכולים לנהל חיים נפרדים. התפיסה הזו צריכה למות, כי היא מסוכנת - כך מסביר ראש תחום האבטחה בארגון זכויות הגולשים EFF.

היא אולי היתה נכונה ב-2004; כמויות עצומות של מידע נאספות על כל אחד מאיתנו, והן לא נשארות על שרת כלשהו. התקפות סייבר מתרחשות בכל רגע. הן פוגעות במטרות פיזיות. אם היתה אי פעם אנונימיות ברשת, היא מתה; הפרחים למארק צוקרברג ולארי פייג'.

הוא עלול להרביץ לו גם במציאות

כל אחד מאיתנו משאיר חתימה דיגיטלית, ובריונות מקוונת קלה מאי פעם. פעילים פוליטיים ואנשים שמביעים דעות לא פופולריות חשים את זה על בשרם. איומים ברשת מתממשים בקלות במרחב הפיזי. לאחרונה נאלצה גוגל לבטל אספה של עובדים לאחר שטרול פרסם את הפרטים של עובדים שהתווכחו עם ג'יימס דיימור. העובדים חששו לפגיעה פיזית בהם, וההיסטוריה מוכיחה שיש להם ממה לחשוש. בפייסבוק אומרים שהם בולמים מדי יום עשרות סוגים שונים של נסיונות פגיעה באנשים בגלל מה שהם כתבו ברשת.

גורם נוסף לאיום הוא העליה של אינטרנט הדברים; אנשים מכניסים הביתה טוסטר חכם שמאובטח פחות מסיסמת 123456. פעם האקר היה צריך להיות גאון אפל; היום כל ילד מזיל ריר יכול להוריד תוכנת תקיפה שתפעל נגד אנשים שהוא לא אוהב.

השותף שלי לענייני זכרים

שתי נשים מלוס אנג'לס, פנלופה גזין וקייט דווייר, רצו להקים מיזם בשם Witchsy, שוק מקוון למכירת אביזרי אופנה מבוססי קומיקס. לרוע מזלן, הן גילו שכדי לבנות אתר מכירות אתה צריך לעבוד עם אנשי הייטק, שהם בחלקם הניכר גברים עם נטיות מיזוגניות. אחד ממפתחי האתר שלהן, למשל, ניסה למחוק קוד שכתב אחרי שאחת מהן סירבה לצאת איתו לדייט. אחר פתח מייל אליהן – הלקוחות שלו, כן? – ב"טוב, בנות..."

מתכנתים מיזוגנים? אתם אנשים קטנים צילום: שאטרסטוק

הפתרון של גזין ודווייר היה פשוט אך לא שגרתי: הן יצרו שותף שלישי ופיקטיבי בעסק שלהן, גבר בשם קית' מאן. הוא היה אחראי על טיפול בכל מה שקשור למייל. התוצאה היתה הבדל של שמיים וארץ. המייסדות נדרשו לעתים להמתין ימים שלמים עד שתגיע תגובה למייל שלהן; קית' קיבל תשובה תוך דקות, ומעבר לכך הקבלן היה שואל אם הוא צריך ממנו עוד משהו.

כתוצאה מהשותף הפיקטיבי, רוב התקלות והקשיים שעמדו בדרכו של Witchsy התפוגגו, והאתר הצליח למכור עד כה מוצרים בכ-200,000 דולר והוא אפילו רווחי. ספק אם זה מה שהיה קורה אם שתי נשים היו מנסות להתמודד עם עולם ההייטק בכוחות עצמן.

קצרצרים

1. עוד יום, עוד חקירה נגד אובר: המנכ"ל החדש של החברה עוד לא הספיק להתיישב בכסא המנהלים שעשוי מעור של בושמני נכחד, ומשרד המשפטים של ארה"ב הודיע שהוא חוקר האם אובר הפרה את חוקי השוחד. ספציפית, חוקי השוחד שאוסרים על חברות אמריקאיות לשחד פקידים בחו"ל. זה יכול להסביר איך אובר מצליחה לפעול בכל מיני מקומות שבהם היא לא אמורה לפעול. במקביל, מנהל משרד המשפטים חקירה נגד אובר בשאלה האם היא הפרה את החוק כאשר הציגה מצג שווא לשוטרים שניסו לחקור אותה. נאמר זאת כך: אם אתה חברת ענק ומשרד המשפטים של טראמפ בכל זאת מחליט לחקור אותך, מצבך קשה.

הפגנה נגד אובר צילום: רויטרס

2. ענקית הרכב פורד התחילה לבחון אפשרות של משלוחי פיצה באמצעות רכב אוטונומי. החברה אומרת שהיא מעוניינת בעיקר במשוב של הלקוחות: איך, למשל, הם יגיבו לצורך לצאת מהבית כדי לאסוף את הפיצה? האם הם מעדיפים שהרכב ייכנס לחניה שלהם, או יחנה ליד המדרכה? (מה יקרה כאשר, כמו בכל אזור אורבני כמעט, לא תהיה חניה נוחה?) כל המידע הזה ישמש את פורד כדי להבין כיצד לקוחות יתממשקו עם מכוניות עצמוניות, ומה יהיו הציפיות שלהם מהן.

3. סנאפצ'ט טורחת לבדוק האמיתות שמועות שמסתובבות אצלה לפני שהיא מעניקה highlight לידיעה. לשם כך מפעילים בחברה צוות של עיתונאים שבודק עובדות – למשל, במהלך ההתפרעות הניאו-נאצית בשרלוטסוויל, העיתונאים שלה בדקו מול המשטרה את אמיתות הדיווחים שזרמו מהשטח. לא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר (אם יש דבר שאין עליו מחלוקת, הוא שהמשטרה לא תפקדה בשרלוטסוויל); אבל זה ודאי הרבה יותר ממה שעושה בפייסבוק. האחרונה, כזכור, פיטרה את צוות העורכים שלה אחרי שזה עשה את תפקידו ההיסטורי ואימן את האלגוריתם שלה.

4. גוגל נשענת על חכמת ההמונים לצרכי רבים מהשירותים שלה. אחד מהם הוא גוגל טרנסלייט, שמאפשר תרגום מיידי אם כי לא כל כך מדויק משפה לשפה. קבוצה של משתמשים - המדור חושד, ללא ראיות, שמדובר בקבוצה של פטריוטים מדרום קוריאה - החליטו לבצע חבלה תרבותית בגוגל טרנסלייט, ושכנעו אותו שהתרגום הנכון של התואר של קים ג'ונג און, "המנהיג העליון", הוא Mr. Squidward. כבוד לעושים במלאכה.

5. האם גם אתם מהשבט המתמעט והולך של האנשים שעדיין מאמינים בחדי-קרן ובכך שג'. ר.ר. מרטין יסיים את ספרי "אש וקרח" יום אחד? ובכן, יש סוג של פתרון. מהנדס תוכנה בנה רשת עצבית, האכיל אותה בכל הספרים עד כה, וציווה עליה לכתוב את ההמשך בהתבסס על המקור. יש דוגמיות, והן משעשעות למדי כסוג של ירידה לא צפויה על הכתיבה המייגעת של מרטין. בינתיים מסתמן שוואריס ינסה להרעיל את דנאריס, ושאריה עובדת על נשק חדש - המגף שלה.