מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית
לפי מחקר חדש, שימוש בסמארטפונים גורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון וההתאבדויות; ככה זה כשכל אירוע מתועד ומי שלא מוזמן חש מבודד יותר
שימוש בסמארטפונים הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות, כך עולה ממחקר שעיקריו פורסמו בכתב העת The Atlantic. על פי החוקר שערך את הבדיקה, ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, דור ה-iGen אמנם חזק יותר מבחינה פיזית אך רגיש ועמיד פחות מבחינה פסיכולוגית.
כל אירוע מתועד צילום: רפאל קאהאן
קראו עוד בכלכליסט:
- חברת הניתוח הגנטי 23andME משיקה מחקר גדול בנושא דיכאון
- רצועת ראש חשמלית תמנע דיכאון קליני ותפחית התאבדויות
- נפש חולה בגוף בריא
לדברי טוונגה, האשם העיקרי לכך הוא הסמארטפון, שהדור הנוכחי גדל מיום היוולדו למציאות בה הוא קיים. דור ה-iGen כולל את ילדים שנולדו לאחר כניסת האינטרנט - כלומר מעט לפני סוף המאה שעברה, בין 1995 ו-2012. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.
כל אירוע מתועד צילום: רפאל קאהאן המחקר שלו, כולל מעקב אחר השינויים בדפוסי ההתנהגות של הדורות האחרונים. "התחלתי את מחקרי לפני 25 שנה", ממשיך טוונגה, "החברים המבוגרים ביותר בדור הזה היו נערים צעירים בעת השקת האייפון ב-2007, ותלמידי תיכון בהשקת האייפד ב-2010". ב-2017, סקר שנערך בקרב כ-5,000 נערות ונערים מצא של-3 מתוך 4 היה אייפון.
התוצאה, לדבריו של טוונגה, היא שהדור הנוכחי הרבה יותר רגיש לבעיות נפשיות. בין השאר הוא צפוי לסבול יותר מבעיות שקשורות בדיכאון דבר שבתורו מביא לעלייה במקרי ההתאבדות. "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", אומר טוונגה. הבעיה גם אינה קשורה למעד סוציו-אקונומי גבוה או נמוך, המספרים מראים שמדובר בבעיה שפוגעת בכולם.
יוצאים פחות לדייטים
דוגמאות לתופעה מביא טוונגה על בסיס סקרים שנערכו במסגרת המחקר שלו: אם בדור X או בדור הבייבי בום כ-85% מתלמידי התיכון נהגו לצאת לדייטים, המספרים כיום עומדים על כ-56%, ובדיקה של הרגלי השתייה, היציאות והבילויים ללא פיקוח הורים העלה שהדור הנוכחי הרבה פחות עצמאי. "בני 18 כיום מתנהגים כמו בני 15 ובני 15 מתנהגים כפי שבני 13 היו מתנהגים לפני שניים-שלושה דורות", הוא מוסיף.
אם מ-2007, היקף הרציחות נמצא במגמת ירידה, ההתאבדויות לעומת זאת נמצאות במגמת עלייה. ההסבר, אומר טוונגה, נעוץ בכך שצעירים נוטים פחות להתרועע אחד עם השני דבר שבתורו מביא לפחות הזדמנויות לאלימות כלפי אחרים ולעלייה באלימות כלפי עצמם. ב-2014 רמת ההתאבדויות עלתה לראשונה על רמת מקרי הרצח, כך על פי ממצאיו.
התופעות של דיכאון ובדידות גם פוגעות יותר בבנות מאשר בנים. חלה עלייה של 48% במספר הבנות שמרגישות נטושות ב-2015 לעומת 2010. העלייה בתחושת הנטישה קיימת גם אצל הבנים אך ההפרש אצלם הוא כ-27%. הדיכאון גם הוא נמצא בעלייה, וסימפטומים דיכאוניים גדלו ב-50% בקרב בנות בין 2012 ל-2015 לעומת עלייה של כ-21% בקרב בנים.
גם העלייה בשיעור מקרי ההתאבדות נמצא בעלייה מתמדת אצל בנות, כאשר ב-2015 נמצא שפי שלוש יותר בנות ניסו להתאבד מאשר ב-2007, זאת כאשר אצל הבנים המספרים גדלו פי שניים.
אך מה הגורם הישיר לכך שילדים מרגישים בודדים? לדברי טוונגה, החיבור הקבוע בין בני הנוער במסגרת המדיה החברתית גם מעלה את החשש שלהם להרגיש נטושים או לא שייכים. אמנם בני הנוער הולכים פחות למסיבות, אך כאשר הם כן משתתפים באירועים חברתיים הם נוהגים לתעד זאת באופן הרבה יותר נרחב דרך הפייסבוק, האינסטגרם סנאפצ'ט. התוצאה היא שמי שלא מוזמן לאירועים האלה מודע לכך הרבה יותר מאשר בדורות קודמים. התוצאה לדבריו היא עלייה בתחושת הבדידות והבידוד החברתי.
בסך הכל התופעות האלה מביאות לירידה חדה ביציאה עצמאית מהבית, בהחזקת רישיון נהיגה וביציאה לדייטים, ובהמשך לכך לירידה בכמות הצעירים שהעידו על קיום יחסי מין ביחס לדורות הקודמים. בממוצע חלה ירידה של כ-15% בכמות יחסי המין שחווים צעירים לעומת שנות ה-80 או ה-90.
המסקנה של טוונגה היא שהורים צריכים לדאוג שהילדים שלהם יניחו את הסמארטפונים בצד. לדבריו, זו מדיניות שאפילו בכירים מעמק הסיליקון נוהגים על פיה, כדוגמת סטיב ג'ובס שהגביל את הגישה של ילדיו לאייפון ולאייפד.
