ניפוח השווי בהייטק: כך הופכים חמור לחד-קרן

חדי קרן הם יצורים מיתולוגיים, והחברות שנקראות על שמם - סטארט-אפים בעלי ערך של יותר ממיליארד דולר - מיתולוגיים לא פחות. כך עולה ממחקר שערכו פרופסורים מסטנפורד ואוניברסיטת בריטיש קולומביה.

החוקרים בחנו 116 חדי קרן שנוסדו אחרי 1994, שהערכת השווי הממוצעת שלהן עמדה על 2.7 מיליארד דולר. מסקנת המחקר: שלפחות מחצית מהחברות קימבנו לעצמן הערכות שווי שלא קשורות למציאות באמצעות תרגילי מניות מסובכים.

חד קרן? לא בדיוק

אחד התרגילים מכונה Ratchet: החברה מעניקה העדפות רכישה למשקיעים בתנאי שהם יעניקו לה שווי גבוה כשהיא עדיין חברה פרטית. למשקיעים ניתנת האפשרות לרכוש מניות נוספות אם מחיר ההנפקה הראשונית נמוך ממחיר היעד שנקבע. התוצאה: הערכת השווי של החברה מזנקת לשמיים, בלי שום ביסוס. על פי המחקר, תרגיל ה-Ratchet יכול לנפח את הערכת השווי של חברה ב-56% או אף יותר.

תרגיל נפוץ נוסף הוא "העדפת חיסול": במקרה שבו החברה נרכשת או מבצעת אקזיט אחר ללא הנפקה, בעלי המניות מקבלים תשלום מינימלי. תרגיל כזה, על פי המחקר, יכול לנפח את שווי החברה בעד 94%.

לא כל סטארט-אפ מנפח את עצמו כך. למרבה ההפתעה, אובר כמעט לא נקטה בתרגילים כאלה והחוקרים מעריכים שהערכת השווי שלה מנופחת "רק" ב-12% - עדיין הרבה כסף. סנאפ לא נקטה בתרגילים כאלה, ואף על פי כן המניה שלה התרסקה ב-23% מאז הנפקתה. היכולת להעריך שווי של חברה פרטית, שאיננה נסחרת בבורסה, היא בעיה ידועה לשמצה; התרבות של עמק הסיליקון החריפה את הבעיה עם שורה של פוילע שטיקים. ייזהר הקונה.

למה בעצם הענקתם להם שיפוי?

אנחנו מתקרבים במהירות אל משפט השנה בתחום ההייטק, גוגל-וויימו נגד אובר. המושבעים אמורים להבחר בתחילת אוקטובר, ובינתיים ממשיכים לצאת מסמכים שמאירים את אובר באור שלילי.

הנקודה המביכה ביותר עד כה היא החסינות שהעניקה אובר למייסדי אוטו. זוכרים? בתחילת 2016 הקימו שני פורשי גוגל, אנתוני לוונדובסקי וליאור רון, את אוטו - שלגמרי במקרה, התעסקה בטכנולוגיות שבהן לוונדובסקי התעסק בגוגל. לוונדובסקי, לטענת גוגל (שעד כה לא הוכחשה על ידי איש) גנב מגוגל 14,000 מסמכים הקשורים לעבודתו. זמן קצר לאחר הקמת אוטו, נרכשה החברה על ידי אובר.

ליאור רון ואנתוני לוונדובסקי צילום: Otto

כעת מסתבר שלבנדובסקי ורון התעקשו לקבל מאובר, כתנאי למכירת אוטו, הבטחה לשיפוי על כל הוצאה משפטית שתגרם להם - ושהמנכ"ל דאז, טראוויס קלאניק, היה מודע לכך וככל הנראה אישר זאת. לוונדובסקי ורון, העיד בכיר אחר באובר, אמרו שבלי ההבטחה לשיפוי לא תהיה כל עסקה.

במקביל, החברה הפורנזית שבדקה את הקשרים בין אובר ולוונדובסקי מצאה שבין קלאניק ובינו הוחלפו מאות מסרונים, שקלאניק מחק אחר כך. גוגל דורשת שהעתקים של מאות המסרונים הללו יועברו לה בהקדם. מעניין למה המסרונים הללו נמחקו.

זה גדול משחשבו. גם הפעם

לפני כמה ימים נערכה פריצה מסיבית למחשבים של רשת משחקי הכס HBO. בהתחלה היא תוארה כפריצה שגרתית. עכשיו מדברים עליה במונחי אסון.

כמות החומר שנגנבה מהמחשבים של HBO נאמדת בכטרה-בייט וחצי של מידע, בערך פי שבע מכמות החומר שנגנבה מסוני בפריצה הגדולה של סוף 2014. לרוע מזלה של החברה (ושל לא מעט מעריצים) פרקים עתידיים של משחקי הכס כבר דלפו לרשת. חברות אבטחה קוראות למשתמשים לא לגעת בקבצים האלה, כי אין לדעת איזו נוזקה הוכנסה אליהם.

היזהרו מהפרקים שדלפו צילום: HBO

עוד נמסר שהפורצים שמו את ידם על התכתבויות פנימיות של עובדי החברה, מה שחושף כל גורם חיצוני שהתכתב איתה למתקפות SpearPhishing. עוד חומר שסביר שנחשף הוא מידע פיננסי של החברה ושל עובדיה, כמו גם של לקוחות.

הוליווד היא מטרה מועדפת של האקרים, גם בשל הנראות של המטרות וגם בשל הנטיה ההיסטורית של אולפנים לשלם בשקט כדי לגרום לדברים כאלה להיעלם. העובדה ש-HBO הזמינה את ה-FBI לחקור את התקיפה אומרת, עם זאת, שככל הנראה היא לא מתכוונת לשלם הפעם.

קצרצרים

1. מבוכה בדיקטטורה הגדולה בעולם: שני צ'ט-בוטים הפכו לדיסידנטים ותקפו את מדיניות המפלגה הקומוניסטית. אחד מהם, BabyQ, נשאל האם הוא תומך במפלגה הקומוניסטית וענה בבוטות "לא". כשמשתמש אחר הכריז בפניו "תחי המפלגה הקומוניסטית", תהה בייביקיו "האם אתה חושב שפוליטיקה מושחתת וחדלת אישים כל כך תוכל להחזיק זמן רב?" בייביקיו הכריז עוד ש"דמוקרטיה היא הכרח!" בוט אחר, שיאובינג, נשאל מהו "החלום הסיני" שלו; "החלום הסיני" הוא ביטוי נפוץ של שליט סין שי ג'ינפינג. שיאובינג ענה ש"החלום הסיני שלו הוא להגר לאמריקה". וזו היתה התשובה המנומסת: תשובה אחרת שלו היתה ש"החלום הסיני הוא הזיה בהקיץ וסיוט". המשטר העלים את שני הבוטים, ולא ברור אם הם נמצאים במחנה לחינוך מחדש, נורו ואיבריהם נקצרו להשתלה, או שהם מבלים את ימיהם האחרונים במכרות רעילים. גורל משפחותיהם גם הוא לא ידוע.

הבוטים לא מתרשמים

2. מחקר חדש מצא שנהגי אובר בארה"ב ובריטניה מצאו דרך לפגוע בחברה ועל הדרך - גם בנוסעים. הם התאגדו באופן חשאי, ומתאמים את פעולותיהם כדי ליצור מחסור מלאכותי במוניות, כדי להעלות את השכר שהם מקבלים. הנהגים יודעים שכאשר מספר הנהגים הזמינים יורד מתחת לקו מסוים, אובר מפעילה את שיטת מחיר ה-surge הידועה לשמצה; אז הם מכבים, בתורנות, את האפליקציה בזמנים שתואמו מראש. שיטה אחרת פוגעת ישירות באובר: הנהג מקבל נסיעה אחת ב-Pool (שאמור להכיל כמה נוסעים; בפועל זה פשוט מונית שירות), ואז מכבה את האפליקציה, נוסע ליעד של הנוסע הבודד, ומקבל יותר כסף מאובר. ליברטריאנים מוזמנים לראות בכך שוק שמתקן את עצמו.

3. פייפאל יוצאת למסע ציד קטן כנגד מנהיגי הימין הקיצוני בארה"ב. חשבונות של חלק ממנהיגי התנועה והכותבים שלה הוקפאו או חוסלו כליל, וחברות מימון אחרות – כגון פטראון ו-GoFundMe – הצטרפו למאבק. בפייפאל מציינים בשלווה שיש להם קווים מנחים ברורים נגד דיבור שנאה, ושמנהיגי האלט רייט - שחלק מהם השתמשו בכספים כדי לממן את שחרורם בערבות – מפרים את הקווים המנחים הללו. כנראה שבפייפאל החליטו (בניגוד לפייסבוק, למשל) שיש דבר כזה, כסף מסריח, ושהם לא רוצים אותו.

4. מארק צוקרברג ממשיך במסעותיו הספונטניים לכאורה ברחבי ארה"ב, תוך שהוא מכחיש שהוא מתכנן לרוץ לנשיאות. במקביל, הוא שכר את שירותיו של ג'ואל בננסון, לשעבר היועץ האסטרטגי הראשי של הילארי קלינטון. איזה צירוף מקרים. בצירוף מקרים נוסף, שכר צוקרברג את יועצת התקשורת של המועמד לסגן נשיא של קלינטון, איימי דאדלי, ואת דיוויד פלאף, מנהל הקמפיין של אובמה ב-2008. אלוהים יודעת למה בננסון מצליח למצוא עבודה אחרי האין-קמפיין של 2016, כנראה הקמפיין הגרוע ביותר בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית מאז וולטר מונדייל ב-1984. עוד פחות מובן למה צוקרברג חושב שהציבור האמריקאי יבחר ב-2020 בטכנוקרט מעמק הסיליקון שידוע במעשי הנוכלות שלו. ואם יש משהו שפחות מובן אפילו מזה, הרי זה איך אמור מישהו להתמודד מול צוקרברג - ששולט בחברה שיכולה לשנות את דעת הקהל באבחת אלגוריתם.