אמזון כגודזילה: מדוע כולם מפחדים מהחברה של ג'ף בזוס?

רוח רפאים מבעתת את עולם העסקים האמריקאי - ואמזון שמה. בבלומברג בחנו את השיחות שמנהלות חברות עם משקיעים ועיתונאים ב-90 הימים האחרונים עם הגשת דו"חות רבעוניים, ואת הנושאים שעולים בשיחות הללו. המסקנה היא שג'ף בזוס מפחיד את עמיתיו למקצוע הרבה יותר מדונלד טראמפ.

ב-90 הימים האחרונים, שמה של אמזון עלה בשיחות הללו 635 פעמים, בעוד שטראמפ הוזכר רק 162 פעמים. השד האחר שטורד את מנוחתם של המנהלים הבכירים, הדרישה החוזרת והנשנית להעלאת שכר, הוזכרה רק 111 פעמים ב-90 הימים הללו. אם מסתכלים שנה אחורה, אז התמונה מעט שונה: אמזון עדיין דומיננטית מאד (עם 1,800 אזכורים), אבל טראמפ עולה לאלף. כמובן, ביולי 2016 טראמפ עדיין לא היה נשיא וכולם חשבו שהוא יובס בבחירות, אבל העניין בו מובן.

ג'ף בזוס צילום: amazon

מה מפחיד כל כך באמזון? אם גדלתם על אמזון כחברה הנחמדה הזו ששולחת לכם ספרים בזול, ואחר כך החברה שהמציאה את הקינדל – זו לא אותה החברה יותר. הספרים עדיין שם, וגם הקינדל - אבל תשומת הלב של החברה מזמן לא שם. היא ענקית בתחום הענן (והיא כזו כבר שנים), היא הופכת יותר ויותר למשווקת של מוצרי מזון ומכולת, היא מתחילה לתת פייט לנטפליקס, אלקסה שלה היא הצלחה מהדהדת ולא צפויה ועצם הכניסה שלה לתחום ספציפי (שיווק מוצרים מוכנים לבישול ארוחת גורמה) הכניסה חברה ותיקה לסחרור. לכולם ברור שהסיכוי של החברה הקטנה לשרוד לא משהו.

אמזון מוזכרת על ידי אנשי העסקים ככזו שמשבשת את המודל העסקי שלהם ואת צורת העבודה שלהם. הם לא יודעים מתי יקום בזוס בבוקר ויחליט שהיום הוא היום שבו החברה שלהם הפכה להערת שוליים. אפילו מק'דונלד חשה מאוימת על ידי אמזון; מנכ"ל מק'דונלד הצביע על רכישת Whole Foods על ידי אמזון כדוגמא לזעזוע בלתי צפוי בתחום המזון.

אם יש משהו שהמנהלים יכולים להתנחם בו, הוא שדונלד טראמפ שונא שמישהו מאפיל עליו בתקשורת – זו אחת הסיבות לכך שמנהל התקשורת החדש שלו עף אחרי עשרה ימים בתפקיד – ועצם הידיעה שג'ף בזוס מפחיד בכירי עסקים יותר ממנו צפויה לגרום לו לאבד את זה. שוב.

ל"פרסומות אפלות" יש השפעה

דיווחנו לפני מספר שבועות, אחרי ההצלחה הבלתי צפויה של הלייבור בבריטניה, על עלייתן של הפרסומות האפלות: מודעות מפולחות היטב לקבוצות מובחנות של האוכלוסיה, שנשלחות דרך פייסבוק ועוברות מתחת לרדאר של התקשורת. צוות הדיגיטל של הלייבור התגאה אז בהצלחה שלו וייחס אותה למודעות הללו.

מחקר שהוצג לאחרונה מאשש את היכולת של מודעות אפלות להשפיע על דעותיהם של מצביעים. לצרכי הניסוי, החוקרים פילחו את הנחקרים לשתי קבוצות, על פי ההערכה של נטיותיהם הסמכותניות שהתבססה על מגדר, מיקום, גיל ותחומי עניין. המיקום התבסס על אזורים בבריטניה שגילו נטיות סמכותניות או התנגדות להן; ההערכה היתה שנשים צעירות, למשל, נוטות פחות לסמכותנות מאשר גברים מבוגרים. תחומי עניין השלימו את התמונה: הסמכותנים התעניינו בשמרנות ובדיילי מייל, והסמכותנים פחות התעניינו בליברליזם והגרדיאן. כל זה מידע שפייסבוק מספקת בחינם.

הפרסומות משפיעות על השיח הציבורי צילום: Social Sprout

הקבוצות עברו שאלת איכון: "ביחס לפרטיות ברשת, אם לא עשית כלום אין לך ממה לפחד". קבוצת הביקורת הסכימה עם התפיסה הזו ב-38% מהמקרים; הסמכותנים, מצד שני, הביעו תמיכה ב-61% מהמקרים והלא-סמכותנים, רק ב-25%.

ואז הציגו להם מודעות שהותאמו אליהם: הסמכותנים התבקשו לחלוק מודעה שסתרה את עמדתם הקודמת. "הם נלחמו למען חירותכם", היא הכריזה על רקע חיילים בריטים נוחתים בנורמנדי, "אל תוותרו עליה!" האנטי-סמכותנים קיבלו מודעה שאומרת ש"פשיעה לא נעצרת בכניסה לאינטרנט: אמרו 'כן' למעקב על ידי הממשלה". בשני המקרים, הנבחנים דיווחו בשיעור גבוה שהמודעות – שנבנו תוך הפניה לתפיסות המוקדמות שלהם – שינתה את דעתם.

זה אומר שאם יש למישהו מספיק כסף הוא יכול לבצע מניפולציה בצורת החשיבה שלכם. פעם היה צורך בדמגוגים בעלי כשרון. היום, לגמרי יתכן שדי יהיה בפרסומאי בינוני.

שנאה, בחינם

מארק צוקרברג ציין לאחרונה בדאגה את החלשת הקשרים החברתיים של אמריקאים - ההשתתפות שלהם בארגונים מקומיים ככנסיות, ארגוני זכויות עובדים, קבוצות ספורט וועד הורים נמצאת בירידה מזה אלוהים יודעת כמה זמן. על כן, אמר מארק בנהרה, יש לו פתרון: קבוצות פייסבוק.

לא משנה שהפתרון הזה עתיק כמו הרשת; לא משנה שכבר ביוזנט היו לך קבוצות שאפשרו התאגדות על סמך תחביבים. צוקרברג ניסה לשכנע שהוא המציא את הגלגל. "הקבוצות הללו ממלאות אותנו בתקווה ובתחושת מטרה; אישוש מוסרי לכך שיש בנו צורך ושאנחנו שייכים למשהו הגדול מעצמנו", הצהיר.

הקהילה עושה רק טוב? חשוב שנית, צוקרברג צילום: בלומברג

כנראה שהוא לא בדיוק חשב על הניאו נאצים, שעושים שימוש מוצלח בקבוצות פייסבוק כבר שנים. ה-Soldiers Of Odin (האל היה ודאי מוציא לעצמו את העין השניה אם היה רואה אותם) הצליחו להפיץ את המסר הגזעני שלהן במהירות באמצעות קבוצות פייסבוק, מסקנדינביה לארה"ב וקנדה. קבוצה אחרת, של תומכי לה פן בקנדה, חגגה לאחרונה נתחון לאחר שקמפיין פייסבוק שלה הצליח למנוע בניית בית קברות מוסלמי. בית הקברות, אגב, אמור היה להיות תגובה לטבח שביצעו לאומנים לבנים בקהילה המוסלמית של קוויבק.

חלק ניכר מקיומן של הקבוצות הללו הוא בקבוצות פייסבוק. כמעט שאין להן קיום מחוץ לרשת, אבל שם הם מזינים זה את זה. הם גם מגוננים זה על זה: פייסבוק הרי לא בוחנת פוסטים על פי הערך האמיתי שלהם – זה יעלה יותר מדי זמן וכסף. היא בוחנת את התגובה של הקהילה. וכשהקהילה שלך ניאו נאצית, היא תתמוך במסרים ניאו נאציים ופייסבוק פשוט תמשיך אל מכירת הפרסומת הבאה.

קצרצרים

1. ההשתפנות הגדולה: אחרי מחאות רמות תחת כל עץ רענן על תכנית ממשל טראמפ לבטל את ניטרליות הרשת, הוזמנו מנהיגי חברות הרשת וחברות הכבלים לדיון בקונגרס שבו יסבירו לנבחרים את הנושא. נכון לרגע זה, אף אחד מהמנכ"לים לא הודיע שהוא יגיע לדיון. הסיבות לכך הן ככל הנראה החשש מאמבוש: ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, שניים מן המוזמנים, לא רוצים למצוא את עצמם עונים על שאלות לא מתוכננות מצד חברי קונגרס, שעוסקות למשל בנושאי פרטיות. בקונגרס מנסים למצוא פתרון, ורוצים לזמן את המנכ"לים לשימוע פרטי, ללא מצלמות, במקום שימוע פומבי.

הפגנה בעד ניטרליות הרשת צילום: בלומברג

2. בית המשוגעים של טראמפ עובד שעות נוספות: פחות או יותר בזמן שהנשיא מינה ופיטר ראש מטה תקשורת חדש, האקר עם נטיות הטרלה מוכחות פרץ למייל של הבית הלבן, השתלט על חשבונות המייל של כמה בכירים (ביניהם ג'ארד קושנר) והשתמש בהם כדי לשלוח מיילים מזויפים לאחרים, ביניהם לבכירים בצוות הסייבר של הבית הלבן. אף אחד לא שם לב. מומחים אמרו לאחר מעשה שהתרגיל הזה מוכיח עד כמה חשופים אמריקאים, אפילו הבכירים שבהם, להתקפות פישינג. הטרול אמר לסי אן אן שהוא משתדל לשמור על הצד ההומוריסטי ושאין לו כוונה לגרום נזק. לבא בתור עשויות להיות תכניות אחרות.

3. בית המשפט הפדרלי הגרמני לעבודה פסק בשבוע שעבר שחברות שעוקבות אחרי העובדים שלהן באמצעות תוכנות keylogger אינן רשאיות להשתמש במידע הזה, ובמיוחד לא  כדי לפטר עובד. הקילוגר, תוכנה שמתעדת את כל מה שכותבים במחשב, אושרה לשימוש רק במקרים קיצוניים, כגון חשד מוצק שהעובד מבצע עבירות פליליות או פוגע בחברה. המקרה שבו דן בית המשפט עסק בעובד שפוטר ב-2015 לאחר שהקילוגר שהותקן במחשבו גילה כי הוא עובד במקביל אצל חברה אחרת ומפתח עבורה משחק. העובד טען שא. מדובר בחברה של אביו, וב. הוא עבד על הפרויקט בהפסקות הצהרים שלו, לא בזמן העבודה שלו, ובסך הכל עבד עליו שלוש שעות בארבעה חודשים. בית המשפט הורה על החזרתו לעבודה.

4. עוד דיווחים על כך שטרוויס קלאניק, מנכ"ל אובר המודח, משבש את הליך בחירת המנכ"ל החדש כדי להחזיר את עצמו לתפקיד. קלאניק אמר לכמה ממקורביו שהוא "עושה סטיב ג'ובס", כלומר מתכוון לחזור לחברה שוב בתפקיד המנכ"ל. כנראה שקלאניק לא מבין את הנזק התדמיתי הנוסף שייגרם לחברה אם זה מה שיקרה – או שפשוט לא אכפת לו. כדי להצליח בכך, הוא צריך למנוע מאובר למנות מנכ"ל חדש. עד עכשיו זה די מצליח לו. העובדה שהמקורבים שלו מיהרו להדליף את הדברים אומרת שאם הוא סומך על אנשים בחברה - הוא סומך על האנשים הלא נכונים.

5. שוד מהסרטים: משטרת הולנד עצרה חמישה חשודים בגניבת אייפונים בשווי חצי מיליון יורו. השודדים נסעו צמוד מאד למשאית הובלה של המכשירים, אחד מהם טיפס עליה, פתח את הדלתות שלה והתחיל להעביר לשותפיו ארגזים של אייפונים דרך חור בתקרת הרכב שלהם. ממשטרת הולנד נמסר שהשוד הזה היה האחרון בסדרה של מקרי שוד דומים, כמעט תמיד של מוצרי יוקרה כמו סמארטפונים, ושכעת הם בודקים את מעורבותה של הכנופיה הזו בעוד 17 מקרי שוד.