מיקו וגורי: משחק הסנוקר שהפך את מיג ל"אפל של התעופה"

שלום, כאן הקברניט; כל ענקיות הטכנולוגיה הוקמו בידי צמדי אנשים, כשאחד הוא איש שיווק מבריק והשני - מומחה הנדסה. ולאפל (ווזניאק וג'ובס) יש מקבילה בולטת בעולם התעופה: חברת מיג, שבנתה את המטוס הכי מתקדם בעולם הודות למשחק סנוקר אחד מ-1946.

סיפורנו מתחיל בכפר קטן בארמניה, בבוקר אחד ב-1918, בו נשא נער עיניו לשמיים וראה בפעם הראשונה מטוס. הנער, אנושאוון מיקויאן, החליט שהוא רוצה להטיס ולבנות מטוסים. הוא סיים את לימודי ההנדסה שלו ב-1936 והחל לעבוד בחברת המטוסים של ניקולאי פוליקרפוב. בשלב זה, דבק בו השם ארטיום.

מימין: מיכאיל גורביץ' וארטיום מיקויאן

תעשיית התעופה הסובייטית של הימים ההם היתה מקום מפחיד לעבוד בו; יוזף סטאלין, המנהיג העליון, התעניין מאוד בהישגי היצרנים - וכשמי מהם כשל או כשהתגלה בעולם מטוס טוב יותר מהתוצרת הרוסית, שלח סטאלין את המהנדסים להרהר בטעותם. בכלא בסיביר.

כשגילה העריץ ב-1939 שלנאצים יש מטוס בשם מסרשמידט 109, שמתעלה על כל מטוסיו, נפל חסדו של פוליקרפוב. התעשייה היתה בשלה להולדת חברה חדשה, אותה נבחר ארטיום מיקויאן להוביל. סטאלין חיבר אליו מהנדס שקט ונעים הליכות, אך מבריק: יהודי אוקראיני בשם מיכאיל גורביץ'. השניים הפכו לחברים טובים במהירות והחברה החדשה נשאה את שמם: מיג נולדה.

איך נבחר מיקויאן (להלן ייקרא מיקו) להוביל חברה חדשה עם ניסיון של ארבע שנים בלבד בתחום? הפרחים לאחיו הגדול, אנסטאס מיקויאן, שהיה פוליטיקאי פופולרי ואחד מיועצי סטאלין. גורביץ' (גורי) היה מהנדס בחסד עליון וקנה את מקומו בלי פרוטקציות.

החברה נדרשה לייצר מטוסי קרב בתקופה הכי בעייתית לבריה"מ: הפלישה הנאצית למערב המדינה. מיג הוקמה כדי לייצר מטוסי קרב, אך לא באמת עסקה בכך; חברת יאקובלב המתחרה עיצבה מטוסי קרב כל כך טובים, שמיג נדרשה לעזור לה בייצור. בינתיים, כל המחקר והפיתוח של מיקו וגורי הופנה לדבר הבא: מטוסים עם מנוע סילון.

מטוס מיג ממלחמת העולם השנייה

התעשייה הרוסית לא הצליחה להפיק מנועים שכאלה במהלך המלחמה. לאחריה, הניחה יד על מנועי סילון נאציים מתוצרת BMW, אך הם התגלו כקשים לייצור, חלשים ובלתי אמינים. מיקו וגורי ידעו שכל הפרוטקציות בעולם לא יועילו אם יאקובלב יקדים אותם בפיתוח מטוס סילון; הם בנו את המיג 9, שזכה בעיצוב מעניין ומצא חן בעיני סטאלין, אך עדיין היה איטי וחלש. יום עברו השניים על מסמכים ישנים ביחד עם חברים מהתעשייה וגילו משהו מעניין: בריטניה התחייבה לספק לבריה"מ טכנולוגיה מתקדמת במלחמת העולם. ולהתחייבות לא היה תאריך תאריך תפוגה.

השניים ביקש מסטאלין אישור להוציא משלחת לאנגליה: הממלכה החזיקה בטנולוגיות הסילון הכי מתקדמות בעולם, בדיוק מה שרוסיה צריכה. סטאלין הסכים, אבל זלזל ביוזמה: "איזה מין מטומטם ימכור לך את הסוד הצבאי הכי חשוב שלו"? תהה.

לא מוותר למהנדסים. סטאלין

גורי נשאר בבריה"מ, בעוד מיקו נסע לאנגליה עם תוכנית. הוא פגש את אנשי חברת רולס רויס, שפיתחה מנוע סילון מדהים בשם נין, והציג להם את המסמך. הבריטים היו אובדי עצות: מצד אחד, מעצמה יריבה. אבל מצד שני חוזה זה חוזה והם היו מאוד מרובעים. במהלך הפגישה בין הצדדים, מיקו פתר תשבצים בזמן שעוזריו ועורכי הדין שהביא הסבירו למה הכתר צריך למכור להם מנועי נין, בעוד הבריטים מוצאים דרכים יותר ויותר מנומסות לסרב.

באותו ערב, הוזמן מיקו לביתו של מנהל בכיר ברולס רויס. במהלך ארוחת יוקרה רשמית, ניסה מיקו להעלות שוב את עניין המנועים וראה איך המנהל מטה בכל פעם את השיחה לנושאים אחרים, כסיפורי ציד משעממים. מיקו סימן לעוזריו, ואלה הביאו תיבה, בה מתנה לבכיר: בקבוקי וודקה, קוניאק וליקרים מיוחדים, כאלה שאי אפשר להשיג מחוץ לבריה"מ. השר חייך והשניים צללו למעמקי הכוסות שלהם. מכאן, החל השר להפליא בסיפורים על מעלליו בצעירותו, עת תר את אירופה בחופשות לימודיו ועל כישוריו המופלאים במשחק הסנוקר, שלא פעם סייעו לו במימון נסיעות ופינוקים.  

משחק גורלי

"אתה משחק סנוקר? גם אני משחק. אני ממש טוב", אמר מיקו. "אם תנצח אותי, אעניק לך עוד ארגז כזה". יריבו התלהב והזמין את מיקו לחדר הביליארד של האחוזה. השניים שיחקו מספר משחקים, בכולם הפסיד מיקו למנהל, אך ממשחק למשחק שיפר את ביצועיו והעלה את סכום ההימור. לפני המשחק האחרון, הציע למנהל שאם ינוצח בידו, יתלבש כנהגו ויקח אותו בעצמו למפעל, בביקור של מחר. הבכיר עוד צחק מההצעה כשהוסיף מיקו "ואם אני מנצח, אתה מוכר לי 25 מנועים. בלי שרטוטים, בלי מידע טכני. רק לבדיקת אבות טיפוס של מטוסים אזרחיים". והמנהל, שיכור ומשועשע, הסכים. ארטיום מיקויאן ניקה את השולחן בתור אחד, בעוד עיניו של המנהל קפצו מחוריהן. הוא לא ידע שמיקו היה פעם אלוף ברית המועצות בסנוקר.

למחרת, ביקרה המשלחת הסובייטית במפעלי רולס רויס. אותו היום החל בנזיפות פראיות שקיבל הבכיר ברולס רויס מהשלטון הבריטי. אך הוא הרגיע אותם ואמר "אין להם ידע טכני, מה יעשו, יבנו 25 מטוסים"?

מנוע הרולס רויס נין

אבל מיקו התכונן היטב; במהלך הביקור במפעל, אחד מעוזריו הגיע לאולם בו עמדו המחרטות שייצרו את להבי הטורבינה, החלק הכי מורכב לייצור בכל מנוע סילון. לנעליו היו סוליות גומי רך, שלכדו שבבים מהמחרטות. כששבה המשלחת לרוסיה, ידעה מאיזה חומר נבנים הלהבים. והשאר היסטוריה.

כעבור כמה שנים, פרצה מלחמת קוריאה. האמריקאים היו שאננים; לאויב לא היה שום מטוס שיכל להתמודד עם מטוסיהם. וכאן הסיפור מסתבך: שני מטוסי P80 אמריקאים היו במשימת תקיפה כשלפתע שם לב אחד הטייסים להבזק כסוף מאחוריו.

מטוס מיג 15

היה זה מטוס קרב משונה, שצלל אל הצמד ופתח באש תותחים כבדים. הוא היה מהיר, זריז ועתיר ביצועים, תמרן כרקדנית מהבולשוי. לאמריקאים לא היה סיכוי והטייסים נסו על נפשם (בהצלחה חלקית מאוד); העולם נחשף למיג 15, מטוס הקרב הכי טוב בעולם.

היה לו גוף דמוי סיגר, אירודנמי להפליא, עם כנפיים משוכות לאחור שאימצו הרוסים מפרויקט TA183 של הנאצים. בעוד מטוסי ארה"ב השתמשו במקלעי 0.5 אינץ', המיג השתמש בתותחי 23 מ"מ ותותח 37 מ"מ; כשירה במטוסי אויב, הפך אותם לקונפטי. ומה הניע אותו, ילדים וילדות? נכון מאוד: מנוע הנין הבריטי. עד סוף המלחמה, הופלו עשרות מטוסים אמריקאים; גם ה-F86 סייבר האמריקאי לא הצליח לכופף את זנב המיג, במיוחד לא בגובה רב.

מנוע הנין בתוך גופו של מיג 15

בריטניה שילמה מחיר יקר על העסקה ההיא; ארה"ב איימה לבטל את סיוע החוץ החיוני, ששימש לבניית ערי אנגליה מחדש. הממלכה הפכה למדינת חסות, למוצב קדמי עבור מפציצי ארה"ב, מוכנים להזנקה אל ברית המועצות. בהמשך, נדרשו טייסי הוד מעלתה לבצע את המשימות הכי מסוכנות עבור האמריקאים: טיסות ריגול בעומק בריה"מ, במסגרת מבצע "ג'וג'יטסו". הבריטים הפכו לשעיר לעזאזל עבור המעצמה ממערב. והכל בגלל משחק סנוקר.

ליין מטוסי מיג 15

בחלוף הזמן, הפכה מיג לאפל: חברה עם מעט מוצרים, שכולם גרסאות מועתקות ומשופרות של פיתוחים קיימים - וכולם קוצרים הצלחה פראית בשווקים: המיג 15 יוצר ביותר מ-18,000 יחידות, יותר מכל מטוס סילון בהיסטוריה; המיג 21 נשען על עיצובי כנף צרפתיים; המיג 25 העתיק את תצורת הגוף וכונסי האוויר של ה-A5 Vigilante האמריקאי; המיג 23 היה שילוב של גוף דמוי מיראז' צרפתי עם כנף נעה בסגנון ה-F111 האמריקאי; ואת המיג 29 העתיקה החברה מסוחוי, יצרנית רוסית. מיג לא ייצרה מטוסים מקוריים - רק העתיקה, שדרגה, שילבה ושיווקה בחכמה רבה.

מטוסי מיג 29 במפגן אווירי

טייסי חיל האוויר הישראלי נתקלו לא אחת במיגים, שנמכרו למדינות ערב. ועל אף שלא פעם התעלו ביכולותיהם על מטוסי ח"א, הופלו בהמוניהם הודות ליכולות טייסינו. מיג יכולה לבנות מטוסים נהדרים, אך כידוע, אינה בונה טייסים.

ארטיום מיקויאן המשיך לתמרן היטב בסבך הפוליטי של ברית המועצות, אך לא היה לו קל; הוא עבר אירוע לב עוד בטרם נסע לבריטניה, ולקה במחלות לב בהמשך חייו. הוא נפטר ב-1970 מאירוע לב, כשמאחוריו שורה ארוכה של מטוסים מוצלחים - בהם המיג 25 שגרם לאמריקאים להיסטריה שהולידה את ה-F15. מיכאיל גורביץ' פרש מהחברה ונפטר ב-1976.

ארטיום מיקויאן

אז מה למדנו? שכישורי הנדסה אנושית חיוניים גם בעולם הנדסת האירוספייס. ושלא צריך להיות גאון כדי להמציא מטוסים מוצלחים; לפעמים מספיקים רק ודקה ואימוני סנוקר. טיסה נעימה!