למה פייסבוק חסמה אותך, אבל לא את הגזען שהגבת לו?

ילד שחור? זוז הצידה

פרופובליקה, האתר העיתונאי במימון המונים, חושף את קודי הצנזורה של פייסבוק. הוא מגלה שפוסט פייסבוק של חבר קונגרס רפובליקני שקרא להרוג "את כל המוסלמים שעברו רדיקליזציה" נשאר על כנו, בעוד שפוסט של פעילת Black Lives Matter שכתב "כל הלבנים גזענים, זו צריכה להיות הנחת היסוד שלך", נמחק והיא הושעתה לשבוע. על מה ולמה?

כי חבר הקונגרס כתב על "תת קבוצה של מוסלמים" ("אלה שעברו רדיקליזציה") בעוד שהפעילה החברתית הכלילה את כל הלבנים. קצת הזוי, העניין: מה, הקהל של חבר הקונגרס יודע איך מבדילים בין מוסלמי סטנדרטי לאחד שעבר רדיקליזציה? מי קובע בעצם, מיהו רדיקל?

מה עומד מאחורי הצנזורה בפייסבוק? צילום: גטי אימג'ס

חומר פנימי של פייסבוק מגלה שיש עוד כל מיני קבוצות בחברה שאוטומטית נחשבות פחות מבחינת החברה. למשל, גברים לבנים יזכו ליחס סובלני יותר מילדים שחורים או נשים נהגות. פייסבוק גם מצנזרת בקלות פוסטים שקוראים להתנגדות פוליטית במקרים כמו הכיבוש הרוסי בקרים, הכיבוש המרוקאי במערב הסהרה והכיבוש הישראלי בשטחים. בעוד שני המקרים האחרונים נתונים לוויכוח, כיבוש חצי האי קרים זיכה את רוסיה בסנקציות עולמיות משום שמדובר בטריטוריה אוקראינית - מדינה ריבונית.

הנטייה של הנהלת הרשת החברתית להיתפס דווקא לגולשים שאינם מחוברים בטבורם לגורמי כוח מקוממת למדי. וזה נכון גם כשהם לא עוברים על שום חוק של פייסבוק: הרשת החברתית מחקה פוסט של פרופסורית לעיתונאות שכתבה "מדוע אין זה פשע כאשר לבנים וסוכנים של 'המדינה' לוקחים את החוק לידיים ורוצחים שחורים, אבל כאשר שחורים הורגים זה את זה אנחנו 'חיות' או 'פושעים'?". ומצד שני, הצנזורה של פייסבוק נשענת על החוק האמריקאי, שמגן כמעט על כל סוג של שיח, פוגעני ככל שיהיה. יתכן שזו אחת הסיבות שפועלות בה 41 קבוצות טרור פקיסטניות, למשל.

הנהג תוקף אלים? נו, אז מה

לשלל הצרות המשפטיות של אובר מצטרפת אחת חדשה: החשד שהחברה העמידה את המשתמשים שלה בסכנת אונס - שאף התממשה. יש ברנש שמסתובב תחת השם יחנן עמי (אם כי לגמרי יתכן שזה לא השם האמיתי שלו), פושע שישב שנים בכלא על רצח. ב-25 בדצמבר 2016 הוא תקף פיזית ופצע קשות אישה שאיתה התגורר בסנט לואיס, מיזורי.

היא הגישה תלונה במשטרה וזו הוציאה צו מעצר לעמי. במקביל, קורבן התקיפה שלחה הודעה לאובר והזהירה אותה שעמי (לדבריה שמו האמיתי הוא פרי גיבסון), שהחל זמן קצר לפני כן לעבוד עבור אובר, מסוכן לציבור ו"זה לא בטוח לאפשר לנוסעים שלכם לנסוע איתו". אובר הודיעה בנחת שהיא פותחת בחקירה, אבל בפועל לא נראה שעשתה כלום.

אפליקציית אובר צילום: בלומברג

כחודש לאחר מכן, ב-28 בינואר 2017, תקף עמי נוסעת אובר ואנס אותה. לאחר מכן נמלט. צריך להיות די מטומטם לאנוס מישהו כשקל לקורבן לזהות אותך, אבל עמי כנראה חושב שהוא יצליח להתחמק מהמשטרה - ועדיין לא נתפס. נסיעת האובר האחרונה של עמי היתה במארס, כחודשיים אחרי האונס. עכשיו תובעת קורבן האונס את אובר בטענה שהיא ידעה שמדובר בנהג אלים, קיבלה תלונה על כך, לא עשתה דבר ובכך הפכה לסייענית לדבר עבירה.

ונדליזם, לא כופר

התקפת סייבר מסיבית זעזעה את העולם שלשום (ג'). תחילה, ההנחה היתה שהמטרה של ההתקפה היא כופר. הנוזקה דרשה ביטקוין מהמפעילים של המחשבים שעליהם השתלטה ושאת הקבצים שלהם הצפינה. אבל זמן קצר לאחר מכן הפסיק התוקף לגבות כופר.

חוקרי אבטחה מקספרסקי מעריכים כעת שהכופר היה תחבולה: הוא היה מיועד לגרום לאנשים לחשוב שהמטרה היא כופר כשבפועל המטרה היתה השמדת מידע. למה להעמיד פנים שהמטרה היא כופר? כדי לגרום לתקשורת לחפש קבוצת האקרים פושעים, בעוד שהתוקף האמיתי הופעל בידי מדינה.

הנוזקה מנטרלת מחשבי סופרמרקט באוקראינה

מיהו שחקן המדינה? בתפקיד החשוד הקבוע ניצבת רוסיה. ההתקפה החלה באוקראינה, שעמה מנהלת רוסיה מלחמה א-סימטרית מזה שלוש שנים, מאז שהתקוממות עממית סילקה את הבובה שלה משם. חוקרי אבטחה אוקראינים טוענים שהמדינה שלהם היתה המטרה העיקרית, ושאר הקורבנות - נזק נלווה. הם מצביעים על כך שההתקפה בוצעה בסמוך ליום החוקה - יום השנה להפיכה הדמוקרטית במדינה - ושהיא לוותה בפיגוע מכונית תופת, שבה נהרג בכיר בכוחות המיוחדים של אוקראינה.

התקפות שהמטרה שלהן היא השמדת מחשבים הן סימן היכר של קבוצת האקרים מתקדמת שמבצעת התקפות סייבר בלתי פוסקות על אוקראינה מאז 2015, ושנראית מסונפת למודיעין הרוסי.

קצרצרים

1. בית משפט לערעורים בקליפורניה אישר את המשך השימוש בתוכנה שאחראית למעצרי שווא של אזרחים, ובמקרים מסוימים אף הביאה להגדרת אנשים חפים מפשע כעברייני מין. מחוז אלאמדה במדינה החל בסוף 2016 להשתמש בתוכנה שנקראת Odyssey והסניגור הציבורי של המחוז, ברנדן וודס, הבחין תוך זמן קצר שהתוכנה מביאה למעצרי שווא ולכליאה ממושכת שלא כדין. בית משפט בערכאה נמוכה דחה את התביעה של וודס להפסיק את השימוש באודיסי, בטענה שאין לו זכות עמידה ועל כל פנים לעצורים עומדת הזכות לערער פרטנית; ראוי לציין שההחלטה הזו לא מתייחסת כלל לתוכנה עצמה ולא סותרת את הטענות נגדה. אז בינתיים מחוז אלאמדה בקליפורניה ממשיך בכליאת שווא, כי איזו חברת תוכנה עושה מזה כסף וכי להחליף את התוכנה כנראה יעלה המון.

כלא בארצות הברית צילום: רויטרס

2. בית משפט העליון של קנדה קבע שאם בתי משפט במדינה מורים לגוגל להסיר משהו מהאינדקס שלה, אז חובה עליה לא להסיר רק את המידע באינדקס שחשוף לתושבי קנדה, אלא בכל תוצאות החיפוש שלה בעולם. בגוגל טענו שבית המשפט מכשיר בעצם סתימת פיות ברחבי העולם: די בכך שבית משפט סעודי, למשל, יורה על הסרת תוצאות חיפוש על אלכוהול, וגוגל תצטרך לציית לצו בעולם כולו. העליון הקנדי לא קיבל את הטענה, וציין שהוא דן בנושא של אתרי הפרת זכויות יוצרים ושחופש הדיבור עדיין לא חל על הפרות זכויות יוצרים. אבל כן, יש כאן סוג של תקדים. הפסיקה הקנדית היא הראשונה מסוגה במערכת החוקים האנגלו-סקסית; באירופה, שמתנהלת על פי מערכת החוק שקודד נפוליאון, כבר היו מספר פסקי דין שהורו לגוגל להסיר - במסגרת "הזכות להשכח" - תוצאות חיפוש ברחבי העולם כולו.

3. עמק הסילי-קון ממשיך במלוא הקיטור לייצר דברים שאנחנו לא צריכים: Aumi Thin היא להיות מנורת לילה זערורית, מהסוג שגורם לגחליליות לחשוב שהן הגזימו קצת, והוא גם מתחבר לרשת ה-WiFi ומבזיק בצבעים שונים בכל פעם שמקבלים נוטיפיקציה. אין ספק שזה מה שאתם צריכים כשאתם הולכים לשירותים בלילה: מנורה שתודיע לכם בעליצות שמישהו כתב עליך בטוויטר, לא כדאי שתבדקו את זה עכשיו? המדור לא יתפלא אם המוצר מושק בעצם על ידי חברה ליצור כדורי שינה.

4. גם בסמסונג מייצרים משהו שאתם לא צריכים, אבל הם מתוחכמים ביחס לזה. אמרה החברה: השקענו אלוהים יודעת כמה כסף בבניית הגלקסי נוט 7, והוא התפוצץ לנו בידיים. במובן הממשי ביותר של המושג. המותג של גלקסי נוט הפך רעיל. איך אפשר להציל אותו? ובכן, הבה נשיק שוב את הגלקסי נוט 7 – בתקווה שהפעם הוא כבר לא נפיץ – והפעם נשחרר אותו במהדורה מוגבלת למעריצים בלבד. נקווה שהוא כבר לא מתלקח ספונטנית ובכל זאת, נמליץ לרוכשים להצטייד במטף כיבוי תקין.