תפוח קשוח: הצצה אינטימית למשטרה החשאית של אפל

למשטרה החשאית של אפל קרה אסון: הקלטות של הנחיות שנתנה לעובדים שלה דלפו לתקשורת. בימי סטיב ג'ובס השליטה היחידה לאבטחת מידע פנים משטר קיצוני במפעלים במזרח הרחוק, כדי למנוע הדלפות או חשיפות של מכשירים בטרם עת. ובכן, מסתבר שהיא לא הלכה לשום מקום, פשוט לטים קוק יש סגנון שפוי משל קודמו. בניגוד לג'ובס, הוא לא ינסה להוציא צווים נגד בלוגרים שיחייבו אותם לחשוף מקורות באפל או ישלח שוטרים להסתער על ביתו של כתב באתר גיזמודו.

הדור החדש של משטרת התפוחים הרבה יותר אלגנטי. קו ההגנה הראשון שלו הוא חיפושים מדוקדקים במפעלים של אפל בסין, שם יש לעובדים תמריץ ניכר להבריח החוצה חלקים של המוצרים החדשים. החשש הגדול של אפל הוא שיבריחו את גוף המכשיר, כי אז המתחרים מקבלים מושג ברור על מה החברה עומדת להוציא.

טים קוק מבקר בפס ייצור של מכשירי אייפון בסין צילום: בלומברג

לצורך כך, עורכת אפל 2.7 מיליון חיפושים על עובדים מדי יום - וזה בתקופות שגרתיות. בתקופות העומס, בשבועות שלפני השקה, המספר עולה לשלושה מיליון. לשם השוואה, סוכנות אבטחת התעבורה הידועה לשמצה של ארה"ב מבצעת רק 1.8 מיליון חיפושים ביום. בחברה מתגאים שההברחות מהמפעלים בסין פסקו כמעט לחלוטין כתוצאה מהחיפושים הקפדניים שלה - ומספרים שנשים נהגו להבריח מהמפעלים גופים של מכשירים בחזיות שלהן. יש בדיוק דרך אחת להגיע לנתון כזה, וזה לבצע חיפוש.

אבל את הבעיה בסין, כאמור, כבר הצליחו לדכא וכעת צריך לטפל בבעיה החדשה: עליה בהברחות מהמפעלים של אפל בארה"ב. כמובן, אם ינסו לבצע חיפוש בחזיה של עובדת אפל אמריקאית החברה תחטוף תביעה לפני שטים קוק יספיק לומר "סביבת עבודה עוינת", אז פה עובדים יותר בשיטות של ה-NSA: ניטור תעבורה, ושטיפת מוח. מסבירים לעובדים שההצלחה של החברה היא ההצלחה שלהם, שכאשר טים קוק עומד על הבמה ואומר "עוד דבר אחד" זה בעצם ההצלחה של כולם, ויש מי ששותה את הקול-אייד הזה. תמיד יהיה מי שלא, אבל בדיוק בשביל מצבים כאלה אפל מגייסת למשטרה החשאית שלה יוצאי NSA, השירות החשאי, ה-FBI ועוד.

המחשבים באים, אנחנו רק לא סגורים מתי

מתי תשלים התבונה המלאכותית את השתלטותה על העולם? מומחים חלוקים בשאלה הזו. הצד החיובי, בערך, הוא ההערכה שרובוטים ישלימו את התפיסה של כל מקומות העבודה של בני אדם בעוד 120 שנה, וזו כבר תהיה בעיה של הנינים שלנו (בהנחה האופטימית שיצליחו לשרוד את העולם שהשארנו להם). על פי ההערכות, בשנת 2100 רוב בני האדם יהיו חשופים לגלי חום קטלניים.

מצד שני, ההערכות הן שבתוך 45 שנים הרובוטים כבר יבצעו מחצית מהתפקידים שמבצעים בני אדם. מצד שלישי, יתכן שההערכות פסימיות מדי: לפי החישובים האלה רובוט אמור היה לנצח בן אדם במשחק גו תוך 12 שנים מ-2016. זה קרה בחודש שעבר, 11 שנה לפני הזמן

"סירי? למי קראת סירי?"

התבונה המלאכותית צפויה להשתלט בתוך 10 שנים על כלי רכב בצורה מלאה, בתוך תשע שנים ילמדו המכונות איך לכתוב חיבור בית ספר שמורה יתקשה להבדיל בינו ובין כותב אנושי (לא ברור אם ירידת יכולת ההתבטאות של הילד הממוצע שוקללה לתוך זה), ולעבוד במכירות - עד שנת 2031. ב-2049, אמור מחשב לכתוב ספר רב מכר.

האם עליית המכונות תהיה טובה למין האנושי? ובכן, רוב החוקרים  אומרים שכן (יש לציין שפיתוח מכונות כדי להחליף בני אדם הוא המקצוע שלהם). רק 10% חושבים שלא, וחמישה אחוזים חושבים שזה יהיה רע באופן קטסטרופלי. 1:20 זה לא בדיוק סיכוי שהייתי רוצה לחיות איתו, אבל הרובוטים יוכלו לומר להגנתם שבני אדם בחרו את טראמפ לנשיא, כך שלדרוש מהם רמה גבוהה יותר של קבלת החלטות זו אפליה סוגנית. אני עדיין עובד על תשובה לטיעון הזה. אחד החוקרים מתנחם בכך שאם זה לא יעבוד, תמיד נוכל להוציא את השלטר. בואו נקווה שהוא לא טועה.

שדה ניסויים

בשנת השלושים, הרוסים ביצעו השמדת עם באוקראינה באמצעות הרעבה המונית, משולבת בחיסול בו זמני של האינטליגנציה האוקראינית. האוקראינים מכנים את האירוע הולודומור. את השיטות שנוסו באוקראינה ייצא אחר כך סטאלין לשאר האימפריה הסובייטית; הנאצים, שעקבו בעניין, העתיקו את הרעיון של לוחמת-רעב ויישמו אותו עשור אח"כ בבריה"מ.

כיום אוקראינה היא שוב שדה ניסויים בלוחמה רוסית. כוחות רוסים מוסווים פלשו לאוקראינה וקרעו נתחים ממנה בשנת 2014. מאז מתנהלת שם מלחמה בעצימות נמוכה. אחד התחומים שבו העצימות כלל לא נמוכה הוא לוחמת הסייבר: הרוסים מנסים על האוקראינים כל שטיק לוחמת סייבר אפשרי.

מיליציות רוסיות באוקראינה צילום: רויטרס

אחד הבולט שבהם הוא התקפות על תשתיות החשמל במדינה. קבוצות מאורגנות של האקרים רוסים הפילו מספר פעמים את תחנות החשמל של אוקראינה, ופגעו במאות אלפי אנשים. בדרך כלל ההתקפה בוצעה בימים קרים במיוחד ובשעות הלילה. אם בארה"ב חוששים מחבלה רוסית בבחירות, הרוסים כבר עשו את זה באוקראינה ב-2014, כשהאקרים חדרו לאתר מערכת הבחירות המרכזית וניסו להכריז על מועמד הימין כמנצח בבחירות הראשונות לאחר שהאוקראינים העיפו את הבובה הרוסית במהפכה.

נשיא אוקראינה הכריז בדצמבר האחרון שבחודשיים הקודמים נרשמו 6,500 התקפות סייבר רוסיות על 36 מטרות באוקראינה. אבל המטרה של ההתקפות הללו היא לא רק להחזיר דומיננטיות רוסית לאוקראינה - משהו שהאוקראינים, שמתעקשים לזכור את ההולודומור, לא מתכוונים לתת לו לקרות - אלא גם לבחון את כלי לוחמת הסייבר שלהם שם לפני שהם מייצאים אותם לשאר העולם. מומחי אבטחה אמריקאים קלטו את זה, ורבים מהם מגיעים לקייב כדי ללמוד עוד על יכולות נשק הסייבר הרוסי. נקווה שבמקום סתם לנטר וללמוד, יסייעו לאוקראינים גם להתגונן.

קצרצרים

1. אובר בישרה שלאחר שנים של תלונות מצד הנהגים שלה, נוסעים יוכלו כעת להעניק טיפ לנהג באמצעות האפליקציה - והחברה לא תשמור לעצמה אחוזים מן הטיפ. כמו כן, נהגים שייאלצו להמתין לנוסע יותר משתי דקות יפוצו, ואובר תקצר את מסגרת הזמן שבה נוסעים יוכלו לבטל נהיגה מבלי לשלם על כך קנס. יריבתה של אובר, ליפט, מאפשרת לנהגים לקבל טיפים כבר שנים. באופן חריג, אמרה בכירה באובר ש"הנהגים הם השותפים שלנו, אבל עשינו עבודה לא טובה במיוחד בכיבוד השותפות הזו". המהלך הזה, שפוי ככל שיהיה, התאפשר רק בגלל שטרוויס קלאניק סוף סוף הועף מהחברה הזו ואולי עכשיו היא תתייחס אחרת לעובדים שלה.

טיפ לנהג? מעכשיו גם באובר צילום: בלומברג

2. מכירים את המצב שבו אתם מגיעים לאתר שרוצה את הפרטים שלכם ומציע לכם בתמורה אוויר טרי, ולרגע אתם מתפתים, מתחילים למלא את הפרטים ואז נזכרים שבעצם עברתם את גיל 5? ובכן, הבשורות הרעות הן שיש חברה ששותה את המידע שאתם מזינים לאתר גם בלי שתלחצו על כפתור ה"שלח". עצם הכתיבה של כתובת המייל שלכם או פרטים נוספים מספיקה לשמירה שלהם בשרתיה, ומשם המידע מגיע לכל זב ומצורע שמוכן לשלם עליו.

3. פייסבוק הגיעה לבית משפט פדרלי כדי להתחנן בפניו שידחה את הצו שמבקשת חברת זנימקס, שיאסור על פייסבוק להמשיך למכור את קסדת ה-VR מבית אוקולוס שבבעלותה. זנימקס ניצחה לפני מספר חודשים את פייסבוק בתביעה, שבה נקבע שאוקולוס גנבה את סודות המסחר של זנימקס כדי ליצור את הקסדה שלה; המושבעים קבעו שפייסבוק צריכה לשלם לזנימקס 300 מיליון דולר. עתה טוענת פייסבוק שלא תוכל לשלוף מהקסדות את הרכיבים שגנבה אוקולוס, מה שמאיר את כל רכישת אוקולוס באור תמוה מאוד. מה, פייסבוק לא בדקה את זה לפני שחתמה על הצ'ק?

4. הורה בקולורדו, אחד טים פארנום, נתן סמארטפונים לשני הבנים הצעירים שלו וממש לא התלהב מהתוצאות. הורה סביר היה לוקח את הטלפונים; הורה אמריקאי היה אולי גם קושר אותם לעץ; אבל פארנום לא עצר בכך וארגן תנועה המונית נגד סמארטפונים לילדים. התנועה מנסה כעת לאסוף חתימת להצעת חוק שתאסור על מכירת סמארטפונים לקטינים מתחת לגיל 13 - או לאנשים שיעבירו את הסמארטפונים לקטינים. איך לעזאזל תזהה את האחרונים, בהתחשב בכך שפארנום עצמו קנה עבור ילדיו את הגרוטאות, זו שאלה מצוינת; אבל היסטורית, הגיון וספקות התקשו לעמוד בדרכה של היסטריה מוסרית.