על מה דיברו בכירי ההייטק עם הנשיא טראמפ?

החשיבות של עמק הסיליקון חדרה לתודעתו של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. הלז כינס אתמול (ב') בשנית ישיבה עם 38 מנכ"לים ובכירים אחרים בחברות הייטק גדולות. חלק מהאנשים הצליחו להתחמק; טרוויס קלאניק מאובר לא הגיע בגלל שהוא טכנית בחופשה ללא הגבלה, ואלון מאסק לא הגיע כי הוא ניתק יחסים עם טראמפ אחרי הפרישה של האחרון מפסגת פריז ויש לו את הביצים לעמוד מאחורי זה – אבל רובם הגיעו.

הנשיא, מומחה בפיזור הצהרות, דיבר ארוכות על הצורך להשתמש בטכנולוגיה כדי להקפיץ קדימה את שירותי הממשלה האמריקאית - בלי להזכיר שבפועל, רוב המשרות הבכירות בממשל שלו טרם אוישו. הוא ביקש מענקי הטכנולוגיה להושיט יד ולשתף איתו פעולה.

מימין: ג'ף בזוס, סאטיה נאדלה, דונלד טראמפ, טים קוק וג'ארד קושנר צילום: אם סי טי

המנכ"לים, מצידם, לא התרשמו ואף העלו רשימת דרישות משלהם - כלליות, בנוגע לאישור ויזות עבודה למתכנתים מחו"ל - ופרטיות: ג'ף בזוס מאמזון ניסה לדחוף לממשלה שירותים שונים שהחברה שלו מספקת וכמותו גם נציגי אקסנצ'ר ומיקרוסופט. טים קוק מאפל רצה שמערכת החינוך האמריקאית תתחיל ללמד ילדים לתכנת ואילו מנכ"ל חברת הריגול פלנטיר העניק לנשיא במתנה גלובוס מגודל. לאחר מכן, הציע לו להשתמש בתוכנות של פלנטיר כדי לסייע באיתור שחיתות בממשלה. אם החקירות נגד טראמפ ישאו פרי, כנראה שהכלי היחיד שארה"ב תזדקק לו יהיה עט ביד של עורך דין. כך או כך, צפוי ממשל טראמפ להכריז ביום ו' הקרוב על רפורמות שונות הנוגעות לשירותי הממשל ולכלים טכנולוגיים. עדיין לא ידוע אם יאפשר ייבוא נרחב של מתכנתים מחו"ל.

הוד מעלתו, השגריר לפייסבוק

ממלכת דנמרק הקטנה יצרה חידוש דיפלומטי: הטק-לומט, קרי נציגה הרשמי של ממשלת הוד מלכותה מרגרט השניה, אצל חברות עמק הסיליקון.

קספר קלינג, הראשון למעמדו, אמר לסוכנות רויטרס כי לחברות המובילות בעמק הסיליקון יש כעת יותר השפעה מאשר לשורה של מדינות, ועל כן לדנמרק יש צורך דחוף ליצור איתן קשרים פעילים. קלינג לא אמר האם לשיחות שלו עם נציגי אלפבית תהיה השפעה בשאלה הקריטית – טוב, השאלה הקריטית במאה ה-19 – של מעמדה של שלזוויג-הולשטיין, או על הצורך הדוחק של דנמרק בהרחבת שטחי הדיג שלה. ואולם, הוא הרגיע את הדיפלומטים הרגילים ואמר שלארצו אין כוונה להפסיק לעסוק בסתם דיפלומטיה ועל כן הם יכולים להמשיך להעמיד פנים כאילו אי אפשר היה להחליף אותם על ידי בוט בעניבה.

ממקמת איש בעמק הסיליקון. מלכת דנמרק

יש לציין שבמונחים כלכליים, מדובר בכוחות שווים למדי: התוצר הלאומי של דנמרק בשנת 2016 היה כ-310 מיליארד דולר, מה שמציב אותה במקום טוב בין השווי הגולמי של פייסבוק לזה של אורקל. דנמרק הכריזה על דיפלומטיה טכנולוגית כאחד מחמשת התחומים שבהם היא מתכוונת להשקיע את מירב המאמצים של מדיניות החוץ שלה: האחרים הם בטחון לאומי, הברקזיט, זכויותיה של דנמרק להרוג יצורים לא עירניים מספיק בתחום הארקטי, כמו גם הגירה, אי יציבות וטרור.

לכל בני האדם זכויות שאין עליהן עוררין

כך קבעה הצהרת העצמאות של ארה"ב, כשבנוחות היא מוסיפה כוכבית ליד המושג "בני אדם" שלוחשת "הכניסה לשחורים ונשים אסורה", כוכבית שלקח הרבה זמן ודם כדי להסיר אותה משם. אתמול (ב') הוסיף בית המשפט העליון האמריקאי זכות חדשה שאין עליה עוררין: הזכות לרבוץ מול מדיה חברתית ולבטל את זמנכם.

כמקובל בפסיקות חוקתיות מסוג זה, המתדיינים לא היו בהכרח אנשים חיוביים. בצד ימין של הזירה עמדה מדינת צפון קרוליינה, שהספורט הלאומי שלה הוא לינץ', ובצד שמאל - עברייני מין, שהספורט הלאומי שלהם הוא התחמקות מלינץ'. מדינת צפון קרוליינה, שלה יש היסטוריה ארוכה של צנזורה ודיכוי, אסרה בחוק על עברייני מין מלפתוח חשבון מדיה חברתית. התירוץ לכך היה שיש חשש שהם ישתמשו בהם כדי לטפח קורבנות. על סמך החוק הזה, העמידה צפון קרוליינה לדין כ-1,000 עבריינים.

מדיה חברתית? לכולם מותר להשתתף צילום: shutterstock

בית המשפט העליון פסל את החוק, כשהוא מציין שהמרחב הקיברנטי הוא המקבילה המודרנית לכיכר העיר, ושאיסור על אדם להתבטא ברשת הוא הגבלה חריגה מאוד של זכות הביטוי שלו. בית המשפט מצא שהתיקון הראשון לחוקה מקנה לכל אדם, בכלל זה עברייני מין (משריצו את עונשם) את הזכות לשמוע ולהשמע בציבור; ו"להשמע בציבור" היום משמעו בעיקר לכתוב באינטרנט ובמיוחד במדיה החברתית.

השופט שכתב את דעת הרוב, אנתוני קנדי, מצא שיתכן שלמדינת צפון קרוליינה עומדת הזכות לחוקק חוקים שמטרתם למנוע מעברייני מין להשתמש בטכניקות של פיתוי וטיפוח; על כל פנים, החוק הנוכחי רחב מדי ועל כן נפסל.

בנקודה משמחת זו, נזכיר שוב שבישראל חופש הביטוי איננו מוכר חוקתית והוא מוגן רק על ידי כמה פסקי דין של בג"ץ, ביניהם פסק דין קול העם; ושממשלות ישראל סירבו שוב ושוב לעגן בחוק יסוד את חופש הביטוי ואת הזכות לשוויון. שיהיה לכם יום טוב.

קצרצרים

1. כבוד למגזר: כשהחליטה ממשלת מקסיקו לעקוב אחרי עיתונאים ופעילים שניסו לחשוף פרשת שחיתות ענקית, ורצתה להסוות את המעקב שלה כ"מלחמה בטרור", היא בחרה במוצר של חברת NSO Group הישראלית. כך עולה מתחקיר של ארגון Citizen Lab. אתם עשויים לזכור את שמה של NSO Group מהפעם ההיא שהמוצר שלה שימש למעקב אחרי פעיל זכויות האדם באיחוד הנסיכויות, אחמד מנצור. כלי הריגול של NSO Group התבססו על פרצות במערכת ההפעלה של אפל, iOS, שבינתיים נסגרו על ידי החברה. בין השאר שימשה התוכנה הישראלית למעקב אחרי עיתונאית ובנה בן ה-11.

משרדי NSO צילום: אוראל כהן

2. מסתבר שתעשיית הרכב החכם תוכל לשנות את חייכם - על כל פנים, אם אתם במקרה גנבי רכב. חוקרים גילו, בהפתעה מסוימת, שכמו רוב תעשיית האינטרנט של הדברים, גם המכוניות החכמות לא מי יודע מה מאובטחות. גם כאשר מחקת את כל המידע שלך ממכונית ומכרת אותה, האפליקציה שבה הפעלת אותה עדיין מסוגלת להפעיל אותה. הולך להיות כיף אמיתי, ברגע שמישהו ישלב בין נוזקת כופר ובין הפרצות הללו. רוצה את הרכב? העבר לנו 100 ביטקוין בשטרות לא מסומנים.

3. מחקר שבוצע בתשע מדינות שונות מגלה - הפתעה! - שהמדיה החברתית מקדמת תעמולה ושקרים, וזאת משום שהאלגוריתמים של פייסבוק וטוויטר מוכוונים להפצה מסיבית. 45% מהחשבונות הפעילים ביותר בטוויטר הרוסי, למשל, הם בוטים של המשטר. בטייוואן, אלפי חשבונות שמתואמים זה עם זה מפיצים את התעמולה הממשלתית. בארה"ב, מספר התומכים בטוויטר של דונלד טראמפ (היום אנחנו יודעים שחלק ניכר מהם הם בוטים) נחשבו להוכחה לכך שהוא עולה על יריביו בתמיכה העממית בו. הפעילות הכבדה של בוטים ברוסיה מיועדת להטביע את יריבי המשטר באמצעות קול צווחני אחד. באוקראינה, מתקפת התעמולה הרוסית נתקלת בארגוני חברה אזרחית מתוחכמים לא פחות, שבינתיים מצליחים לתת לה פייט רציני.

4. הפרלמנט האירופי שוקל לחייב כל שירות דיגיטלי שמוצע לאזרחי האיחוד האירופי בהצפנה דו כיוונית, כדי להגן על פרטיותם. המשמעות תהיה איסור על "דלתות אחוריות" בהצפנה, ובהתאם על יכולותיהם של שירותי שושו למיניהם לקרוא את התשדורות של האזרחים. מדינת המעקב האירופית - חלשה, אמנם, בהשוואה לאחותה האנגלו-אמריקאית - צפויה לעמוד על הטלפיים האחוריות ולהתנגד. הצעת החוק נשענת על הסעיף השביעי במגילת זכויות היסוד של האיחוד, ששומרת על הפרטיות.