מחיר האקזיט: מיקרוסופט תשלם מס של יותר ממאה מיליון שקל
החברה רכשה ב-2006 את ג'יטקו הישראלית, מיזגה את פעילותה בשלה ולא שילמה מס על מכירת הקניין הרוחני של הנרכשת. בהישג תקדימי ומעניין עבור רשות המסים
מיקרוסופט תשלם מס של יותר ממאה מיליון שקל על רכישת מניות הסטארט-אפ הישראלי ג'יטקו. כך קבע היום (ד') בית הדין המחוזי במרכז. השופט קיבל את עמדת רשות המסים, לפיה יש לשלם מס בהעברת פעילות בין חברות קשורות.
- קספרסקי: מיקרוסופט חונקת את שוק האנטי-וירוסים
- מיקרוסופט רוצה להציל את ה-PC באמצעות SIM חדש
- מיקרוסופט תשלם לך כדי לעבור מגוגל לבינג
הרכישה בוצעה ב-2006, במסגרתה קנתה מיקרוסופט את מניותיה של ג'יטקו ב-90 מיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, הועברה כל פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט, ועובדיה עברו למיקרוסופט ישראל. כחצי שנה לאחר רכישת המניות, נחתם הסכם בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני תמורת 26.6 מיליון דולר, כך שמשלב זה ההכנסות מהקניין הרוחני שוייכו למעשה לחברה האמריקאית, ולכן לא מוסו על ידי רשות המסים הישראלית.
המחלוקת העיקרית בין החברה לפקיד שומה כפר סבא ברשות המסים, שיוצג במשפט על ידי פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) הייתה בקשר לסיווג העסקה - האם המדובר בעסקה למכירת קניין רוחני בלבד כפי שהצהירה ג'יטקו (ולכן קיבלה תשלום נמוך משמעותית מעסקת מכירת המניות) או שמדובר במכירת מלוא פעילותה כפי שסבר פקיד השומה ובנוגע לשווי העסקה אותו יש למסות. השופט ד"ר בורנשטין פסק כי יש למסות את מכירת מלוא הפעילות, שכן בפועל מכירת הקניין הרוחני והעברת העובדים הפכה "מחברה רווחים בעלת פוטנציאל להמשיך ולצמוח, הופכת ג'יטקו לקליפה תאגידית ריקה מתוכן".
כאמור ביהמ"ש קבע כי שווי החברה לא "מתאייד" בחיסול פעילות וכי יש למסות את מלוא השווי של רכיבי הפעילות שיצאו מהחברה. השופט פסק כי מרגע שנמכר הקניין הרוחני של החברה למייקרוסופט האמריקאית "האינטרסים של ג'יטקו נדחים בפני אלה של מיקרוסופט. האחרונה היא המתווה את מדיניותה של המערערת בכל התחומים האפשריים. כתוצאה מכך, ולא באופן בלתי צפוי, הלקוחות הקיימים נוטשים את ג'יטקו. אף לא לקוח חדש אחד מגויס. עיקר משאביה של החברה מופנים למטרת פעילותה של מיקרוסופט עד שלבסוף החברה עצמה קורסת ומפסיקה את פעילותה".
פסיקה תקדימית
בית המשפט דחה את טענת ג'יטקו לפיה הסכום ששולם במקור על מניות החברה משקף סינרגיה בין יתרונות מיקרוסופט ליתרונותיה שלה, ולכן את שווי הפעילות עצמו.
בית המשפט דחה גם את טענת החברה כי העברת העובדים למיקרוסופט ישראל אינה מהווה עסקה משום שאלו אינם מהווים "קניין" שניתן לסחור בו, וקבע כי אכן לא ניתן למכור עובדים. עם זאת, ניתן לייחס לחברה נכס שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדים יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת, ואת ה"נכס" הזה ניתן למסות.
מבחינת רשות המסים, מדובר בהישג משמעותי ותקדימי - שכן זהו פסק דין ראשון המתייחס בצורה מעמיקה לסוגיית מחירי העברה - המחירים שנדרשות החברות האמריקאיות לשלם כאשר הן רוכשות חברות ישראליות. לרשות המסים היום תיקים רבים דומים, לאור המגמה של רכישת חברות ישראליות על ידי חברות בינלאומיות.
עו"ד אלדר בן רובי, מוביל תחום המס במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות': "הסוגיה בה עוסק פס"ד מיקרוסופט תלויה ועומדת בתיקים נוספים של חברות רב לאומיות אחרות. אין ספק כי פסק דין זה מייצר "רעש" שאינו טוב להי-טק הישראלי. מדובר בהשלכות המייקרות את רכישת הטכנולוגיה המוחזקת על די חברות ישראליות, בגובה המס הנוסף. עם זאת, פסה"ד יהווה תמריץ לחברות זרות, הרוכשת חברות ישראליות, להשאיר את הקניין הרוחני, או לפחות חלקים ממנו, בישראל. מגמה זו תעלה בקנה אחד עם חוק עידוד השקעות הון החדש, המקנה הטבות לקניין רוחני בישראל. חשוב לציין שעדיין קיימות דרכים לניצול משותף של טכנולוגיות הקיימות בחברות מטרה ישראליות באופן שלא יחייב תשלום מס מראש".