אין גבול: הושקה "טינדר לקטינים"

איזו אחריות יש ליצרן אפליקציה על מה שקורה בה? השאלה הזו עלתה שוב לאחרונה, לאור עליית יישום חדש שמושך גם ילדים - וגם פדופילים. הכירו את Yellow, אפליקציה שאמורה לאפשר לקטינים לתקשר זה עם זה ולהכיר אנשים חדשים, מה שקוסם לפדופילים שמנסים לטפח דרכה קשרים עם קורבנות עתידיים. מפתחי האפליקציה, כמובן, אומרים שזה לא מה שהתוכנה אמורה לעשות.

בעקרון, קטינים בני 13 עד 18 יכולים להוריד את האפליקציה, ליצור פרופיל ולהתחיל לחפש אנשים שמעוניינים ליצור איתם קשר באותה קבוצת גיל. השיטה היא השיטה של טינדר: סווייפ ימינה אם אתה מעוניין לדבר, סווייפ שמאלה אם לא. אתר 7 On your side, אתר חדשות באזור וושינגטון הבירה, ערך ניסוי: הוא נתן לקבוצה של נערות לשחק באפליקציה והן התלהבו ממנה מאוד בלי לשים לב למי שנמצא בצד השני.

בני נוער במובייל. כמה הם מודעים לאיומים?

צוות האתר יצר פרופיל פיקטיבי של ילדה בת 17, ולמרות שהאתר דורש שקטינים יגישו אישור מההורים שלהם, הפרופיל התקבל בכל זאת. אם מקומית, שיצרה פרופיל בשם הבת שלה לבקשת האתר, גילתה שהיא משכה תוך זמן קצר את התשפוכת האנושית המקובלת במצבים כאלה: פדופילים פעילים או סתם הזויים שמפנטזים על פדופיליה.

לקטינים אין שום דרך לדעת עם מי בעצם הם מדברים, וכאמור כל אחד יכול ליצור שם פרופיל ולהתחיל לנסות ליצור קשר עם ילדים. מחקרים כבר הראו שלילדים יש מושג ברור כשמישהו שאיננו בן גילם מתחזה לכזה, אבל לחלקם אין, חלקם פגיעים יותר מאחרים, חלקם מחפשים את ההתרגשות שבסכנה.

Yellow, על פניו, פועלת בלימבו חוקי. אין כמובן שום חוק שאוסר על מבוגרים ליצור קשר עם ילדים, או על חברה ליצור אפליקציה שמאפשרת קשר כזה. הסיפור מציף בצורה בולטת את בעיית האחריות של מפתחי פלטפורמה למה שמתרחש בפלטפורמה שלהם: האם פייסבוק, למשל, אחראית למה עושים בה 2 מיליארד איש זה לזה? רגולטורים עומדים ומגרדים בראשם בעוד אנשים נפגעים. במקרה של Yellow את החוק יתקנו כנראה אחרי הטרגדיה השלישית (או החמישית. או ה-50) ואז סביר להניח שנקבל חוק גרוע שהוא תוצאה של היסטריה ציבורית. השאלה היא האם אנחנו צריכים לחכות לטרגדיה - או לנקוט עמדה במעוד מועד.

כל הרחפנים שלכם שייכים לנו

לפני כמה ימים התרסק רחפן אל תוך אצטדיון בארצות הברית. במזל, הוא נחת על כיסא ריק ולא על ראשו של מישהו. המשטרה המקומית לא ממש ידעה מה לעשות לגבי המפעיל שלו. בנוסף, כשרשות התעופה הפדרלית טענה שהיא יכולה לרשום, לנטר ולפקח על רחפנים - דחו זאת בתי המשפט האמריקאיים וטענו שמדובר בחוסר סמכות.

טראמפ רוצה את המפתחות לכל הרחפנים בארה"ב צילום: בלומברג

אך אל דאגה! ממשל טראמפ כבר מתכנן יופי של חקיקה, חקיקה נהדרת, ענקית, פנטסטית, חקיקה שלא ראיתם כמוה בשום מקום אחר, חקיקה שמכילה את כל המילים הכי טובות - אם אתה דיקטטור בהתהוות. הצעת החוק אומרת שמשום שאי אפשר לדעת בוודאות מי מפעיל רחפן, אז לא רק שיהיה רישום של כל המפעילים, לממשלה גם תהיה סמכות ויכולת להשתלט על רחפן בעת מעופו, לעקוב אחריו, לשתק או להשמיד אותו.

על פניו, אם הצעת החוק הזו תעבור, הממשלה תוכל להשתלט על מזל"ט שבא לה לא טוב בעין ולהשתמש בו כדי לרגל אחרי אזרחים בלי שום צו. זה מסובך טכנולוגית, אבל אפשרי. וזה גם החלום הרטוב של כל מדינת מעקב: להשתלט על מכשיר שאינו בשליטת הממשלה, מעולם לא היה, הוא שייך לאדם פרטי ויוצא משליטתו בכל פעם שרוצים.

לחוק יש סעיף הזוי במיוחד, שקובע שהממשלה אמנם תהיה מחויבת לשמור על פרטיות וחירויות המשתמש - אבל לאף בית משפט לא תהיה סמכות לשמוע טענות בנושא כשמדובר במקרה השתלטות על רחפן. יש לקוות שהחקיקה הזו תיקבר כמו ניסיונות חקיקה מוזרים אחרים של הדונלד.

בעיה? פתרון

שורה של חברות, מגוגל ועד אובר מפתחות רכבים אוטונומיים. החזון המשותף הוא של כבישים מלאים בכלי רכב שמדברים כל הזמן זה עם זה, ומונעים בכך אפשרות של התנגשות. כמובן, מה שיקרה בפועל הוא שיהיו כמה אלפי מכוניות חכמות שידברו זו עם זו ויחליפו מתכונים לסנדוויצ'י מלפפונים לשעת התה, ועשרות אלפי נהגים במכוניות רגילות שיתנגשו בהן, אבל זו בעיה אחרת.

הבעיה הטכנולוגית היא התקינה: יש יותר מדי תקנים בכמעט על תחום אפשרי; אם אתם משתמשי אנדרואיד, אתם לא יכולים להשתמש בכבל של אייפון (או של OnePlus, כשחושבים על זה). תקעים אירופיים לא מדברים עם תקעים אמריקאיים גם כשהאחרונים שולפים אקדח, ובשעתו היה כאן ויכוח גדול על השאלה האם התקן הנכון לטלוויזיה צבעונית הוא האירופי או האמריקאי, אז הממשלה הלכה על שחור-לבן.

מכוניות אוטונומית ניסיוניות צילום: מאתר טקראנצ'

קצרצרים

1. קספרסקי, חברת האבטחה הרוסית הידועה, חוששת מהטענות של גורמים בממשלה האמריקאית, לפיהן היא משתפת פעולה עם המודיעין הרוסי. ה-FBI הביע לאחרונה אי נוחות מכך שמחשבים ממשלתיים משתמשים בתוכנות של קספרסקי (כנראה משום שזה יאט את קצב זרימת המידע למוסקבה, ביחס למה שלרוסים כבר יש בבית הלבן). מייסד הפירמה, יוג'ין קספרסקי, הודיע שלא רק שההאשמות הללו נטולות כל בסיס, הוא מוכן להניח הכל על השולחן: מבחינתו, חברות אמריקאיות מוזמנות לבחון את קוד המקור של המוצר שלו, כדי לראות שאין בו שום זכר לרכיבי ריגול.

קלפים על השולחן. יוג'ין קספרסקי

2. נוזקת הכופר WannaCry היכתה קשות ברוסיה, למרות שהרשויות שם מכחישות זאת. שלושה פקידים מהדואר הרוסי אמרו לסוכנות רויטרס שחלק מהמחשבים של הדואר עדיין לא מתפקדים כתוצאה מההתקפה, בדגש על מערכת ניהול התורים, שעדיין מתנהלת באמצעות ווינדוס XP. הממשלה הכחישה את קיומן של תקלות כלשהן בדואר וטענה שכל המחשבים מתפקדים כסדרם. לא ברור אם דואר ישראל הותקף על ידי WannaCry, אבל בהתחשב במהירות השירות והטכנולוגיה (לוחות חרס? מחשבי סינקלייר?) - יכול להיות שזה קרה והלקוחות הישראלים פשוט לא הרגישו בהבדל.

3. לחברת ניאנטיק, יצרנית הלהיט ההיסטרי פוקימון גו, נמאס ששחקנים משתמשים בתוכנות צד שלישי כדי לרמות במשחק, ומעתה הם נוקטים בצעד אקטיבי. אם תשתמש בתוכנה כזו, החברה תוודא שתקבל רק את המפלצות העלובות ביותר שבסביבה, ולעולם לא תוכל לקבל את המפלצות השוות באמת. ראו הוזהרתם.

4. בדיקטטורה הגדולה בעולם, סין הקומוניסטית, ממש לא אהבו את הדיווח על כך שמחשב ניצח את שחקן הגו המוביל בעולם. גו הוא המצאה סינית והאלוף הנוכחי הוא סיני - והמחשב? הוא גם אמריקאי וגם מתוצרת גוגל. הידיעה לא תואמת את הלאומנות של המשטר, אז הוא פשוט צינזר אותה. הממשלה הוציאה צו שאוסר על כל שידור של המשחקים, דיון עליהם או אזכור שלהם.

5. זעם גדול בקרב הטרולים ברשת: סדרת "מסע בין כוכבים" חדשה, Star Trek: Discovery, הובילה רבים מהם לזעוק חמס בטוויטר ובפלטפורמות אחרות. מה יש להם נגדה? רוב הדמויות הראשיות בסדרה אינן גבר לבן (יש רק אחד כזה. והוא הומוסקסואל). אז למרות זעמם של הטרולים החשוכים, הסבירו יוצרי הסדרה שסטאר טרק תמיד שאפה לגיוון ובעצם מתארת פדרציה בין-גלקטית שמתפקדת בדיוק בגלל שכל הגזעים והמינים בה משתפים פעולה. גם בשנות השישים יצרה מסע בין כוכבים תקדים, בדמות הנשיקה הראשונה בטלוויזיה האמריקאית בין גבר לבן ואישה שחורה. מעניין אם אלה שמייבבים עכשיו הם צאצאי אלה שייבבו בסיסקסטיז.