סמנכ"ל יוטיוב בישראל: "זמן צפייה חשוב יותר מכמות צפיות"
מנואל ברונשטיין אמר בכנס בת"א, כי החזון שמכוון את יוטיוב הוא גם לאפשר ליצרני התוכן להתפרנס: "אנו רוצים לאפשר לאדם לתעד רגעים מחייו וגם לעשות מזה כסף"
"אתם מכירים את הזמר אייל גולן? יש לו יותר מחצי מיליון מנויים בערוץ הרשמי", אמר מנואל ברונשטיין, סמנכ"ל מוצר בYouTube, אחד הנואמים המרכזיים בכנס TAU של אוניברסיטת תל אביב שנערך השבוע. ברונשטיין, מהנדס חשמל בהכשרתו, היה שותף במיזמים רבים כולל Zynga וזה ביקורו הראשון בישראל.
"העולם טוב יותר כשבונים קהילה לסיפורים שלנו", אמר. "זמן זה משאב נדיר ואם נותנים לנו אותו סימן שעשינו משהו טוב. היעד שהצבנו הוא הגדלת זמן הצפייה ולא כמות הצפיות".
טכנולוגיית פרסונליזציה מטווה את נראות עמודי הבית של יוטיוב המבוססים על פי המשתמש. "הכל יותר אישי, מחובר ומותאם אישית ובביקוש בזמן הרצוי מכל מקום", אמר ברונשטיין. "השאלה שהנחתה אותנו היא איך לחבר בין אנשים לתוכן שיאהבו? על ידי פרסונליזציה machine-learning אנו מצליחים ליצור המלצות מותאמות אישית כבר בעמוד הבית. כשאנחנו חושבים על וידיאו אנחנו חושבים על תוכן וקונטקסט. האם אתה בבית או בחוץ? האם אתה רואה יוטיוב במחשב או בסמארטפון?התחלנו לעבוד על כלי שמנתח קונטקסט ותוכן. אם אתה בסלון אז אתה רוצה לראות דברים בעלי תוכן יותר ארוך, אז יוטיוב ממליצה לך על כאלו תכנים".
סמנכ"ל יוטיוב, מנואל ברונשטיין, בכנס TAU צילום: קרן-אור גרינברג
עם 400 שעות תוכן שמועלות מדי דקה, וכש-60% מהתנועה באתר מגיעה מהסמראטפונים והטאבלטים, אמר ברונשטיין, החזון שמכוון את יוטיוב הוא גם לאפשר ליצרני התוכן להתפרנס. "אנו רוצים לאפשר לאדם לתעד רגעים מחייו וגם לעשות מזה כסף. אחד הדברים הטובים בשיתוף וידיאו הוא שאנשים רצו לנהל שיחה על קטע הווידיאו שהם חלקו, לכן ביוטיוב אתה יכול לחלוק את הווידיאו וגם להמשיך לשוחח עליו.
"התחלנו לעשות וידיאו בלייב כבר לפני הרבה שנים, וכשדיברנו עם היוצרים שלנו הם אמרו שהם רוצים ליצור וידיאו בכל מקום שהם נמצאים בצורה גמישה וקלה. לכן יצרנו את הפיצ'ר superchat מה שמאפשר לאלפי אנשים להיות באינטראקציה עם יוצר הוידיאו ברגע שהוא מעלה וידיאו", אמר ברונשטיין.
לדבריו, על מנת שהיוצר יוכל לתת תיעדוף לתגובות, ניתנה אפשרות לשלם סכום כסף כדי שהתגובה תקודם ליוצר בזמן אמת וכך יוכל להתייחס אליה על פני אחרות. "אחד מיוצרי התוכן העלה פעם אחת וידיאו שלו בזמן קניות, בעזרת ה-superchat אנשים התחילו להגיב לו על הווידיאו ולומר לו איזה מוצר לקנות ולשלם כדי שההערה שלהם תגיע אליו. הוא מצא את עצמו עם 800 דולר הכנסות מהסרטון עוד לפני שהגיע לקופה", סיפר.
מנואל ברונשטיין צילום מסך: cnet.com
אבקת חלבון חגבים
ברונשטיין הגיע לישראל כדי להשתתף בפאנל השופטים בתחרות TLV Startup challenge שנערכה ביומו האחרון לכנס TAU, ובו הוכרז מיזם HargolFoodtech כזוכה מבין 80 סטארט-אפים מכל העולם שהתחרו.
אלנה דוניץ, מנכ"ל StarTAU, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל-אביב, שהובילה את הכנס זו השנה החמישית מסרה כי "המטרה הייתה לקדם את החיפוש של הטכנולוגיות הבאות והטאלנטים החדשים. האירוע הפגיש ביניהם ובין משקיעים המגיעים מכל העולם, על מנת לפגוש את הדבר החם הבא".
ההבטחה העומדת מאחוריי HargolFoodtech היא לפתור את בעיית הרעב בכלל ומחסור בחלבון בפרט על ידי הפקתו מחרגולים שבנויים מ-72% חלבון עם כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם. עם השקעות של מעל מיליון דולר משנת 2014 ועד היום, העיקרית מתוכם של קבוצת טרנדליינס הישראלית, HargolFoodtech, כבר יתחיל לספק הזמנות מסוף החודש, בין היתר לענקית רשת הסופרמרקטים הבריאים בארה"ב all-food market.
"כיום יש לנו בחווה כמות של 300,000 חרגולים. בעוד כמה חודשים יהיו לנו כמות של מיליונים שתספיק לייצור כ-30 טונות אבקת חלבון חגבים בשנה ולצריכת חלבון יומית של כ-600,000 אנשים", מספר דרור תמיר, רו"ח במקצועו ויזם בתחום התזונה והבריאות שנים רבות. אליו חברו בן פרידמן המתמחה בשיפור יעילות תהליכים והטכנולוג חנן אביב המתמחה בגידול חרקים ב-30 השנים האחרונות.
מנואל ברונשטיין מרצה בכנס צילום: קרן-אור גרינברג
תמיר: "אף אחד לא הצליח לגדל חגבים בצורה מתועשת כמו שאנחנו הצלחנו. בחווה הממוקמת במושב אליפלט בגליל העליון, פיתחנו טכנולוגיית אינקובציה שמאפשרת
הבקעת ביצים בתוך שבועיים במקום 40 שבועות, דבר המוביל להגדלת מספר מחזורי הגידול מ-1 ל-10 בשנה. סביבת גידול מבוקרת אקלים מאפשרת גידול חגבים לאורך כל השנה ובכל מקום בעולם. בנוסף פועל כלוב חדשני שמיועד לגידול וורטיקלי ושמגדיל פי 10 את כמות הביומסה למ"ר ובו זמנית שומר על סביבה מאווררת וסניטציה גבוהה".
הצוות משוכנע שהמנה תקלע גם לחיך הישראלי: "מסעדה בתל אביב תכניס בקרוב מנה לתפריט המבוססת על חרגולים. אחרי שעשינו ניסיון וראיתי את התגובות המדהימות אני מאמין שזה יתפוס. בכלל אנו מקבלים הזמנות לפני כל פסח וראש השנה מיהודים יוצאי מרוקו ותימן שהביאו את מסורת אכילת החרגולים לישראל.הם החרקים הנאכלים ביותר בעולם כיום והם גם כשרים".
הייתה זו זכייה כפולה למיזם שהוכתר באותו היום גם כזוכה בתחרות הפי'צים Get-in-the ring על ידי פורום MIT אותו מנהלת איילה מטלון. בזירת האגרוף ניתנו למאה מיזמים 30 שניות במשך 5 סבבים, להם נוק-אאוט נתן דרור תמיר, מייסד החברה, שייסע לייצג את ישראל בתחרות העולמית בסינגפור בשבוע הבא.
הזוכים במקום ראשון צילום: עומר מסינגר
