גלקסי S8: האלוף האולימפי של סמסונג

השקת הגלקסי S8 לדגמיו הייתה האירוע החשוב ביותר עבור סמסונג בשנים האחרונות; היצרנית, שחוותה סדרת שערוריות עסקיות וטכנולוגיות צריכה להמשיך ולהוכיח שאלה לא פגעו ביכולתה להציג את הטכנולוגיה הטובה ביותר בזירת האנדרואיד.

הכישלון המהדהד של הנוט 7 וערימת הבדיחות על נטיית המכשירים להתלקח הפכו את ה-S8 לגביע הקדוש של מהנדסי החברה: הם השקיעו את כל מרצם בפיתוח מכשיר שלא רק ימשיך את הגלקסי S7 המוצלח, אלא גם יחליף במידה מסוימת את הנוט 7. התוצאה מרשימה מאוד: הגלקסי S8 לוקח את כל הטכנולוגיות שקיימות היום ומציע למשתמש לטעום מהן. חלקן שימושיות וחלקן בוסריות, אך קשה להתעלם מיכולותיו. סקירה זו מתמקדת במכשיר הגלקסי S8 פלוס, הדגם המוגדל של המכשיר שלו מסך בגודל 6.2 אינץ'. מה מיוחד בו, ומה הוא מסוגל לעשות?

נעים להכיר: גלקסי S8 פלוס צילום: רפאל קאהאן

נתחיל מהחלק הקל: הגלקסי S8 פלוס הוא אחד המכשירים הנאים שנצפו בשוק האנדרואיד. המבנה שלו מתבסס על שלדת אלומיניום, עליה מודבקים שתי מקשות הזכוכית המעוגלת בדפנות - תצורת Edge. על אף גודל המסך, המכשיר נוח לאחיזה ואינו מגושם. גופו נטול כל בליטה, חוסר התאמה או היעדר חפיפה, מה שנותן הרגשה של גוש אחיד, באיכות הרכבה מצוינת. הכפתורים הפיזיים שלו נחלקים לשניים - בצד ימין כפתור ההדלקה שנמצא בתחילת השליש העליון מלמטה ובצד שמאל כפתורי השליטה בעוצמת הקול וכפתור הדלקת ביקסבי - הסייען הדיגיטלי של סמסונג.

גב המכשיר צילום: רפאל קאהאן

גב הטלפון שבידינו נצבע באפור מטאלי (סמסונג קוראת לזה "סחלב חצות") והוא משדר יוקרה וסולידיות. בחלקו העליון נמצא קורא טביעת אצבע, במיקום בעייתי: הוא לא מונח היכן שתימצא אצבעכם אינטואיטיבית, כך שמישוש הגב יכול בקלות למלא את עדשת המצלמה בטביעות אצבע. חבל שסמסונג לא למדה מ-LG ומיקמה את הקורא נמוך יותר.

נוח לאחיזה, על אף גודלו צילום: רפאל קאהאן

המכשיר מציע עמידות במים ואבק בתקן IP68, מה שמאפשר לו להתמודד עם טבילה במים מתוקים בעומק 1.5 מ' למשך 30 דקות. הטלפון עמיד למדי ועל אף שנפל מספר פעמים על הרצפה מגובה שולחן כתיבה, לא הראה גופו כל סימן. 

עוביו עומד על כ-8.1 מ"מ - לא הכי דק, אך לא בעייתי לאחיזה. הגלקסי S8 פלוס אינו גדול יותר ממתחרים סיניים עם מסכי 5.5 אינץ' כגון הוואווי מייט 9 פרו או הוואן פלוס 3T. ואת החלק הטוב שמרתי לסוף: למרות שמועות על מותו של שקע האוזניות המסורתי, לא ויתרה עליו החברה והוא נמצא בתחתית המכשיר.

ל-S8 פלוס יש מסך AMOLED ברזולוציה של 1,440 על 2,960 פיקסל בצפיפות של 529 פיקסלים לאינץ' - נתון מעולה עבור מסך בגודל 6.2 אינץ'. איכות התצוגה מעולה: למסך בהירות גבוהה מאוד וטווח צבע מרשים. אמנם מסכי AMOLED נוטים להדגיש את רוויית הצבעים, מה שגורם לתמונה להיראות מעובדת - אך סמסונג הצליחה לפתור את העניין והתמונות נראות טבעיות. כמו ב-G6 של LG, גם ל-S8 פלוס יש יחס תצוגה של 18:9 שמאפשר לקבל מסך גדול יותר ללא הרחבת גוף המכשיר. עם זאת, אפליקציות לא מותאמות ישאירו לכם שני איזורים שחורים בשוליים וכמותם גם סרטונים בפורמט 16:9.

ממשק גרייס המשופר צילום: רפאל קאהאן

שולי המסך יכולים להכיל קיצורי דרך או ווידג'טים. לא מצאתי את עצמי משתמש בתכונה הזו יותר מדי, אבל יכול להיות שעבור חלקכם היא שימושית. בכל אופן, היא לא מפריעה לתפקוד השוטף. אחת הבעיות שלה היא שהאפליקציות בהן היא תומכת - למשל, נגני מוזיקה או וידאו - הן של סמסונג, כך שאם אתם משתמשים באפליקציית שאינן נתמכות, לא תוכלו לפתוח אותן משולי המסך.  

קיצורי דרך בשולי המסך צילום: רפאל קאהאן

בגלל השוליים התחתונים הדקים, סמסונג לא נתנה ל-S8 כפתור בית פיזי. מחליף אותו כפתור וירטואלי, שמתפקד גם כשהמסך סגור בזכות תכונת ה-Allways On. החיסרון הוא שצריך להתרגל למיקומו בגלל שאין לו משוב מגע -אך היתרון הוא שהכפתור פועל מצוין. פתיחת המכשיר מתבצעת באחת משלוש השיטות הבאות: חיישן טביעות האצבע, סורק קשתית וזיהוי פנים. זיהוי הקשתית מתבצע באותו אופן כמו זיהוי הפנים אבל הוא הרבה יותר מאובטח. את זיהוי הפנים ניתן להטעות פשוט אם מציגים לו תמונה של פני המשתמש, אך זיהוי הקשתית לא ייפול בטריק הזה. ואולם, לשתי שיטות פתיחה אלה מגבלות מעיקות: הן מצריכות כיוון של המצלמה הקדמית ישר לפנים שלכם, לא משהו שאפשר לעשות בנהיגה או בהליכה בצורה בטוחה ונוחה.

הכפתור הווירטואלי של המכשיר צילום: רפאל קאהאן

במשך שנים רבות היתה לסמסונג מגרעה מהותית בתחום האנדרואיד: ממשק טאצ'וויז שמשום מה נכלל כמעט בכל סמארטפון שלה. הממשק הצריך מספר לחיצות לביצוע פעולות שבממשקי אנדרואיד אחרים הצריכו לחיצה בודדת. המחליף שלו, ממשק גרייס, הוא שיפור מורגש: הוא זכה בעיצוב נקי יותר ומסך האפליקציות מופעל בהחלקת אצבע מלמטה למעלה במסך הבית. ואולם, כמה מהמוזרויות של טאצ'וויז נמצאות גם כאן, בדמות הצורך ללחוץ על שם ברשימת אנשי קשר ואז ללחוץ על "התקשר", במקום לחייג בקליק אחד.

סמסונג נתנה ל-S8 שלל כלים שינצלו את המסך הגדול והאיכותי שלו. בין היתר, תוכלו לעבור בו בין מספר מצבי הפעלת מדיה: למשל, במצב שימוש סטנדרטי תוכלו להוריד את רזולוציית המסך ל-HD סטנדרטי כשמפעילים יישומים כמו ניווט או האזנה למוזיקה ולא מצריכים את מלוא איכות התצוגה - כדי לחסוך בסוללה; במצב וידאו תזנק רזולוציית המסך למקסימום, הצבע ישתדרג וגם עוצמת הצליל תעלה.

יישום המוזיקה של המכשיר צילום: רפאל קאהאן

איכות התצוגה מצוינת, אך אין הבדל מהותי בין מצב FHD למצב 2K, אולי למעט ניגון סרטונים מותאמים. גם בתחום הסאונד שודרגו יכולות הטלפון: ה-S8 הוא המכשיר הראשון של סמסונג שנהנה מטכנולוגיית הרמן קרדון, יצרנית אודיו שרכשה הענקית הקוריאנית. איכות האודיו טובה מאוד באוזניות (מתוצרת AKG ומסופקות עם המכשיר). ואולם, סמסונג נתנה לו רמקול בודד ולא צמד, כך שהשמעה חיצונית של מוזיקה אינה איכותית במיוחד.

רמקול הטלפון צילום: רפאל קאהאן

חבילת האפליקציות המובנות בטלפון כוללת נגן מדיה בסיסי למדי, מנהל קבצים נוח, רשמקול ויישום לניהול יישומי בריאות ומחשוב לביש. בנוסף, נכללה בו ביקסבי, הסייעת החכמה של סמסונג שאינה דוברת עברית. יכולותיה דומות לשל גוגל Now, אך יכולות זיהוי הדיבור שלה פחות טובות. הדפדפן המובנה במכשיר שופר משמעותית ביחס לקודמיו והוא נוח ומהיר אפילו יותר מכרום של גוגל.

ביקסבי, הסייעת החכמה של סמסונג צילום: רפאל קאהאן

מצלמת ה-S8 פלוס לא עברה שדרוג ניכר ובצדק: זו של ה-S7 הייתה מהטובות בקטגוריה. הטלפון החדש עדיין כולל חיישן 12 מגה-פיקסל, מפתח צמצם של 1.7F, מנגנון ייצוב אופטי (OIS) ופלאש לד בודד (שישמש בעיקר כפנס) והחיישן הוא מתוצרת סמסונג ולא סוני. מה שהשתנה בו זה במוח שמאחורי החומרה: סמסונג יצאה מגדרה כדי לשפר את עיבוד התמונה והתוצאה טובה מאוד - גם בצילום סטנדרטי וגם בצילום בחושך. גם למצלמה דחפה סמסונג את ביקסבי, שאמורה לזהות עצמים מצולמים - מה שלא כל כך עובד. למשל, היו עצמים בבית שניסיתי לזהות וביקסבי החליטה שמדובר בלוויתן (למען הסר ספק, אין בבעלותי לוויתן).

מצלמת הגלקסי S8 פלוס צילום: רפאל קאהאן

מצלמת הסלפי מצוידת בחיישן של 8 מגה-פיקסל, אשר עבר שיפורים ביחס לדגם הקודם. יש לו מפתח צמצם כמו של המצלמה הראשית ושלל יישומים גרפיים תמונות מפורטות היטב ברזולוציה של 8 מגה פיקסלים. שלא כמו החיישן הראשי, כאן מדובר בחיישן משופר שמציע מפתח כמו במצלמה הראשית ומספר אפשרויות כגון תיקון צבע עור, אפשרות להטמיע סטיקרים ואפקטים א-לה-סנאפצ'ט ויכולת צילום משופרת בתאורה נמוכה. כמצלמת וידאו ה-S8 מתפקד כמו ה-S7, זאת אומרת היטב וזאת עד לרזולוציה של 4K.

הגלקסי S8 פלוס שהגיע לישראל מבוסס על מעבד של סמסונג, אקסינוס 8895 בעל 8 ליבות - ארבע במהירות 2.3 גיגה-הרץ וארבע במהירות 1.7 גיגה-הרץ. הגרסה האמריקאית, שמצוידת בסנאפדרגון 835 של קוואלקום, מעט חזקה יותר - אך גם הגרסה המקומית היא מהטלפונים העוצמתיים ביותר בעולם. למעט המעבד, יש עוד הבדל בין הגרסה האמריקאית לזו שנמכרת בארץ - תאימות תדרי השידור, כך שמי שמעוניין בדגם אמריקאי יצטרך לוודא שביכולתו להתחבר לרשתות המקומיות. ל-S8 פלוס יש זיכרון פעולה של 4 גיגה-בייט, נתון שאינו מהותי במיוחד משום שלא כמו במחשב, יותר זיכרון בסמארטפון לא ישנה הרבה: אנדרואיד גם ככה מכניסה אפליקציות שפעילות ברקע למצב שינה כשאינכם נוגעים בהן. 

לדגם שבידינו מרחב אחסון בן 64 גיגה-בייט וחריץ לכרטיס זיכרון של עד 256 גיגה-בייט. הסוללה בת ה-3,500 מיליאמפר שעה מחזיקה הרבה זמן גם בשימוש תובעני: אחרי יום שהתחיל בשבע בבוקר ונגמר אחרי חצות וכלל שעות של שיחות, פייסבוק, ווטסאפ, משחקי קז'ואל, מיילים וצילום - המכשיר עדיין פעל. יכולות הקישוריות של ה-S8 פלוס טובות, עם קליטת WiFi מצוינת ובלוטות' בתקן 5.0 החדש, שמסוגל לקלוט שני מכשירים בו זמנית.

סיכום ואלטרנטיבות

סמסונג מציעה את הסמארטפון הטוב ביותר בעולם כרגע; אמנם אין כאן מצלמה עם חיישן כפול וחיישן טביעות האצבע הוא פספוס גדול. אך החבילה הכוללת לא רחוקה משלמות וחוויית השימוש שהוא מעניק היא הטובה ביותר בה נתקלתי עד כה. אמנם במחיר ממוצע של בין 3,550 עד 3,900 שקל לא מדובר במכשיר לכל אחד, אך כנראה שרוכשיו לא יתאכזבו. הדגם הקטן יותר, ה-S8 הסטנדרטי בעל מסך ה-5.8 אינץ' עולה כ-3,200 עד 3,400 שקל. למעט ה-G6 של LG שמציע מסך כמעט באותו גודל וערכת שבבים ישנה יותר במחיר מעט זול יותר, אין ל-S8 ממש מתחרים. המכשירים הסיניים נמצאים שנות דור מאחור מבחינת איכות החבילה והיתרון היחיד שלהם כרגע הוא בתמורה למחיר, אך עבור מי שמתעניין ב-S8 זהו כנראה לא השיקול העיקרי.