דו"ח טכנולוגי
האם אובר ניסתה לגנוב את העתיד?
החברה שילמה רבע מיליארד דולר במניות לעובד גוגל שהקים חברת קש ונתן לה גישה לטכנולוגיות רכב אוטונומי מתקדמות, אפליקציית דפדפן מראה לבריטים מי שילם עבור תוכן תעמולה שמוצג להם ולפייסבוק מתחיל להיגמר המקום לפרסומות
יהלומי הכתר של הרכב האוטונומי
בין שלל הצרות של אובר, זו שכרגע נראית המסוכנת ביותר היא התביעה של Waymo - חברת הרכב העצמוני של גוגל - כנגדה. תקציר הפרקים הקודמים: התכנית של אובר להשתלטות על העולם כוללת שני שלבים. בשלב הראשון, היא מחסלת את מעמדם של נהגי המונית ברחבי העולם והופכת את נהגי המוניות לעובדי קבלן שלה, ובכך מעבירה חלק ניכר מהעלויות של הפעלת חברת מוניות אל הנהגים עצמם. מהרווח המתפנה, היא יכולה להוריד מחירים לנוסעים. שלב ב', אחרי השלמת השלב הראשון, הוא לפתח רכב אוטונומי, לזרוק את הנהגים לכלבים, ולקחת את הנוסעים לנסיעה רווחית הרבה יותר. אחרי הכל, לנהגים אין בסיס הנתונים שיש לאובר.
הבעיה המרכזית בשלב ב' (לא נכנס כעת לצרות של שלב א', ששוב ושוב מוכרז כבלתי חוקי ברחבי העולם): לפתח מכונית אוטונומית עולה המון כסף. טונות של כסף. משהו מהסוג שרק חברות רכב מבוססות, או חברות כמו גוגל או אפל, יכולות להרשות לעצמן. זה גם מסובך לאללה. ואובר מעולם לא פיתחה רכב, רק תוכנה שמתווכת בין נהגים ונוסעים.
אז מה עושים? בהתחשב במוניטין של אובר, התשובה לא מפתיעה: בחודשים האחרונים מתנהלת תביעה של וויימו כנגד אובר, בטענה שזו האחרונה גנבה את הטכנולוגיה של גוגל באמצעות עובד לשעבר של גוגל, אנתוני לבנדובסקי. גוגל האשימה את אובר בכך שלבנדובסקי העביר לה פרטים רגישים על רכיב מרכזי בפרויקט: LiDAR - לייזר הסורק עצמים ומקבל החזרים מהם, כדי לאפשר לאוטו לנסוע בלי להתנגש בדברים. לבנדובסקי נקט בצעד החריג של הכרזה על שימוש בתיקון החמישי במשפט האמריקאי, המונע הפללה עצמית; אובר ניסתה להסתיר את המסמכים שהוא העביר לה; ועשתה כמיטב יכולתה להסתיר מסמכים אחרים שדרשה התובעת.
אתמול (ד') הצביעו עורכי הדין של גוגל על פרטים מרשיעים בסיפור. לבנדובסקי הקים חברת קש, Otto, כשעזב את גוגל; כעבור מספר חודשים מכר אותה לאובר. גוגל הציגה ראיות לכך שיום לאחר שלבנדובסקי עזב את גוגל, העניקה לו אובר מניות בשווי רבע מיליארד דולר - המון, המון כסף. למה שאובר תעשה דבר כזה למישהו שעד אתמול, כך ממש, עבד בגוגל?
כנראה בגלל שהוא גנב את יהלומי הכתר של טכנולוגיית העתיד, ואובר החליטה לשלם לו כדי לקצר הליכים ולהעלים כמה שנים בדרך אל הטכנולוגיה שתוביל לשלב ב' שלה. באובר טוענים שזה נכון שהם העניקו לו את המניות בינואר 2016 ורכשו את החברה רק ביולי, אבל שהם ביצעו backdating למניות כדי לפצות את לבנדובסקי על הזמן והמאמץ שהשקיע ב-Otto, ושבפועל המניות הוענקו לו רק ביולי.
השופט הביע זהירות: הוא ציין שאין כל מחלוקת שלבנדובסקי גנב את המסמכים מגוגל - אבל שהתביעה היא נגד אובר, לא לבנדובסקי, ושגוגל לא הציגה עד כה אקדח מעשן שמעיד על כך שאובר ידעה על המסמכים הגנובים ושילמה עבורם. עם זאת, השופט לא התרשם מהתירוץ של אובר לא לחפש במחשב האישי של לבנדובסקי. אובר מסרבת להציג 3,500 מסמכים נוספים, בטענה שחל עליהם חסיון עורך דין-לקוח. מה יש בהם, אלוהים יודעת. גוגל מבקשת צו שיאסור על אובר לעשות כל שימוש בטכנולוגיות שלה על ידי המתחרה. על פניו, נראה שהמשפט הזה יגיע לחבר מושבעיםת אבל לא לפני אוקטובר. נעדכן.
מי מטווח אותי?
אפליקציה חדשה וחינמית, Who Targets Me? שמה, עושה דבר פשוט: היא תוסף כרום שמאפשר לגולשים בבריטניה לדעת מי שילם עבור התוכן שהגיע באופן חשוד לפיד שלהם בפייסבוק. התוסף, פרי עבודתם של פעילים בריטים, מנסה לשפוך אור על כל התופעה של תעמולה בפייסבוק.
מי דאג לכך שתקבל הודעה מסוימת? מי שילם עבורה? על סמך אילו קריטריונים? הפעילים האחראים היו פעילים במאבק נגד הברקזיט לפני כשנה, וכמו חברות אחרות הם הבחינו ביעילות יוצאת הדופן של פילוח בפייסבוק. למשל, היכולת לשלוח תוכן בכיוונם של אנשים שהביעו עניין בליגת העל איפשר להציג להם מידע על הקושי של שחקנים זרים לשחק בבריטניה אחרי הברקזיט.
כל הצדדים בבריטניה - ולא רק בה - שומרים על עמימות ביחס למודעות שלהם בפייסבוק ולפילוח שהם מבצעים. יש להניח שהזמינות של המידע הזה תיצור בעיה מסוימת גם לשירותים החשאיים הרוסים, שמשתמשים בערפל שיוצרת פייסבוק כדי לקדם את לוחמת המידע שלהם. אם תשאלו אותי, אנחנו צריכים כזה גם אצלנו.
המשתמשים שלנו חנוקים
פייסבוק פרסמה אמש (ד') את תוצאות הרבעון הראשון שלה, ואף שהיא דיווחה על הכנסות ניכרות ורווח נאה, המניות שלה רשמו ירידה של 2.4%. למה? כי סמנכ"ל הכספים שלה עדכן את המשקיעים שההכנסות מפרסומות צפויות לרדת בהמשך 2017.
את הסיבה לכך אתם כנראה חשים על בשרכם: פייסבוק הודיעה שהיא קרובה לנקודת הרוויה של כמות הפרסומות שהיא יכולה לדחוף לגרון של המשתמשים. בשלב מסוים, המשתמש קולט שהוא מקבל הרבה יותר רעש מאשר סיגנל בפייסבוק, ועל כן הוא משתמש בה פחות. כשהוא מגיע פחות, הוא ממילא רואה פחות פרסומות, ונוצר לחץ על פייסבוק לדחוף לו עוד מהן כך שיראה יותר כשהוא מגיע, ועל כן הוא מגיע פחות, והמעגל השוטה המשמח הזה נמשך.
בינתיים, מתכוונת פייסבוק לדחוף פרסומות למסנג'ר (עוד סיבה לא להשתמש באפליקציה הזו) ובעתיד תוסיף גם פרסומות שיקפצו לכם באמצע סרטוני וידאו (אחרי שגרמה להם להתנגן מעצמם). כמו כן, הודיעה פייסבוק שההוצאות שלה צפויות לעלות בעד 50%. אל תרחמו עליה יותר מדי: היא צפויה להכניס כמעט 32 מיליארדים מפרסום סלולרי השנה.
קצרצרים
1. לפני מספר שבועות דחפה המפלגה הרפובליקנית בארה"ב ביטול של האיסור על חברות רשת לסחור במידע של משתמשים. ארגון ללא מטרות רווח בשם Fight for the Future גייס כספים ברשת והעלה עד כה ארבעה שלטי חוצות, שכולם מציגים פוליטיקאי שהצביע בעד הביטול האמור. את השלטים העלו בנקודות מרכזיות במחוז הבחירה של הפוליטיקאי - הוגן שאנשים ידעו מי דרך עליהם ומוכן לסחור בפרטיות שלהם בשביל לקבל חיוך מאיזה תאגיד.
2. המשטר הסיני לחוץ מהאין-אופוזיציה שלו כמעט כמו פה בארץ: למרות מערכת צנזורה עצומה ("חומת האש הגדולה") שמעסיקה כ-50,000 איש, למרות שליטה מלאה בתקשורת, למרות שהגולאג מחכה למי שיפר את ההוראות, למרות היכולת לכבות את האינטרנט (שהודגמה בטיבט ובחבל האויגור), המשטר לחוץ נורא. על פי הנחיות שאמורות להכנס לתוקף בראשון ביוני, כל דיווח או פרשנות על נושא פוליטי, צבאי, דיפלומטי או כלכלי, שמתפרסם בבלוגים, רשתות חברתיות, אתרים, פורומים, מנועי חיפוש, מסרונים מהירים וכן הלאה – כולם צריכים להיות מפוקחים על ידי צוות עורכים, שמורכב כולו מחברי מפלגה. צעדים אלו יופעלו גם כלפי ספקיות רשת. או, במילים אחרות, הם מפחדים. בקרוב, יש לקוות, יצא העם הסיני לחופשי.
3. ל-EFF, ארגון זכויות הגולשים העתיק בעולם (הוא הוקם בתחילת שנות התשעים, אחרי מבצע Sundevil) יש פרויקט קבוע: הצבעה על הפטנט המטומטם של השבוע. במקרה שלנו, המדובר בפטנט 5,973,619, שמוחזק כרגע על ידי חברת הקש Hailo Technologies. זו האחרונה הוקמה בתחילת אפריל ומיד תבעה את אובר וליפט. הפטנט הוא על הזמנת מונית באמצעות מחשב - וזאת למרות שחברות מוניות השתמשו במחשבים לצרכי העסקים שלהם מזמן. הפטנט הוענק בסוף שנות ה-90, כשבע שנים לאחר שחברות מוניות תועדו משתמשות במחשבים לשם כך. כנראה שהפטנט יבוטל בסופו של הליך - אבל זה יהיה הליך ארוך, יקר ומתיש. למה זה טוב?