הרובוטים שידאגו שתמיד תישארו עניים

הפער בין עשירים לעניים בארה"ב, שנמדד בפער בין ההכנסות של החמישון העליון והחמישון התחתון, צמח בין 2010 ל-2015 ב-29,200 דולר והוא עומד כעת על 189,600 דולר. הפער בין העשירים מאוד (חמשת האחוזים העליונים) ובין המעמד הבינוני (20 האחוזים שבמרכז הטבלה) עלה ב-58,800 דולר באותה התקופה. אלה החדשות היחסית טובות. החדשות הרעות הן שהפער ימשיך להתרחב ושהוא יישען על הרובוטיזציה של החברה לשם כך.

באמצע שנות ה-30, שזה לא כל כך הרבה זמן כמו שזה נשמע לכם, ההערכות היו שרובוטים יחליפו 38% מהמשרות במשק. העובדים שיידחקו למטה יהיו העובדים בעלי כישורי עבודה בינוניים ונמוכים. שכבה קטנה של עובדים בעלי כישורים גבוהים תראה עליית שכר ושכבה זעירה של מנהלים, שיקודמו ללא קשר לכישוריהם (ככל שיהיו כאלה), יגרפו את הרוב המוחלט של הרווח.

רובוט מלצר צילום: KFC

המעמד הבינוני, שבלעדיו אין קיום לחברה חופשית, מצטמצם והולך כבר שני עשורים לפחות. העתיד שאנחנו צועדים עליו תוך שריקות כדי להשקיט את ההיסטריה המכרסמת יוביל אותנו לחברה במבנה דרום אמריקאי: שכבה זעומה של עשירים, שכבה מצומצמת של אמידים שמחזיקים במעמדם בקושי, ומלחמת הכל-בכל מתחת לזה, על פירורי ההכנסות שיישארו.

כבר עכשיו, השכר לא עומד בעליית ההוצאות על דיור וצרכים בסיסיים. בעיית הדיור היא לגמרי לא בעיה ישראלית. חברות ההייטק יוצרות סביבן מדבור (desertification) עירוני, ודוחקות החוצה את העובדים שהבטיחו לנו שהן אמורות לקיים. בארה"ב, מתוך חמש הערים שבהן פער ההכנסות היה הגדול ביותר, ארבע - סן פרנסיסקו, סן חוזה, סיאטל ואוסטין - הן ערי הייטק. החמישית היא מחוז פיירפילד בקונקטיקט, שם שורצים עובדי פיננסים.

טכנולוגיה איננה, כפי שאוהבים לחשוב, נייטרלית. תמיד יש לה מחיר אנושי. אין "קידמה שמתרחשת מאליה": יש לה סוכנים והם מרוויחים ממנה. מי שנזרק לצד הדרך - עניים, כפריים, נוודים - מתואר תמיד במשיכת כתפיים כמי שההיסטוריה ממילא הפכה אותו למיותר, כמי שמילא את תפקידו ההיסטורי. בסופו של דבר מדובר בבני אדם, לא בשמן על גלגלי המהפכה - שבמקרה הטכנולוגי, כמעט תמיד משרתת אליטה.

המלחמה על ניטרליות רשת נפתחת מחדש

מפלגת המוות הרפובליקנית, שמצדדת בעקביות בזכותם של עסקים לכסח את הלקוחות שלהם ואת העולם, מנסה כעת לחסל את נייטרליות הרשת. אג'יט פאי, שמונה על ידי דונלד טראמפ למנהל ה-FCC, הודיע שהסוכנות הזו תערוך הצבעה על חוקי ניטרליות הרשת שאומצו על ידי ממשל אובמה ב-18 במאי.

התפיסה של נייטרליות הרשת אומרת שחברות האינטרנט הן צינורות טיפשים: הן מעבירות מידע ולא רשאיות לתעדף אותו. אם אתם רוצים לראות וידאו, אתם תראו וידאו וחברת הרשת תחרוק שיניים ותספק אותו , גם אם זה מעמיס עליה. אם זה לא יהיה המצב, תוך זמן קצר למדי יהיו כאן חברות שיוכלו לקדם תוכן וכאלה שלא: חברות ענק, שיוכלו לשלם את התעריפים המופרכים של חברות הרשת, יוכלו לקדם וידאו לצרכנים, אבל בעל עסק קטן או סתם מישהו שיש לה מה לומר? לא בהכרח.

ניטרליות? מה פתאום. טראמפ צילום: איי פי

חברות הרשת, כמובן, אף פעם לא אהבו את הכללים הללו. הן רווחיות להפליא אבל הן יכולות להיות רווחיות יותר אם ירשו להם למצוץ את הדם שלכם. החברות הללו כבר פתחו את בקבוקי השמפניה, תוך שהן משתמשות בתירוץ החסוד שהן לגמרי בעד נייטרליות רשת, אבל בו זמנית מתנגדות לאכיפה שלה. את ההמשך אתם יכולים להבין לבד.

דמוקרטים ופעילים כבר הודיעו שהם לא מתכוונים לתת לדבר הזה לעבור בשקט, ושהם ינהלו כל קרב אפשרי בנושא. בפעם האחרונה שהתנהל קרב פוליטי בנושא, ב-2015, הפעילים והדמוקרטים ניצחו. הרפובליקנים גילו לזוועתם שלחץ של מצביעים על חברי קונגרס מסוגל לבלום את כל יוזמות החקיקה שלהם - כי המצביעים מבינים איפה דופקים אותם. חברות הרשת והסלולר בארה"ב הן מהחברות השנואות שם, ורוב מצביעי טראמפ תומכים בנייטרליות רשת. נעדכן.

לפני שיחטטו לנו במוח

מארק צוקרברג הכריז לפני מספר שבועות שפייסבוק מתכוונת לקרוא את המחשבות של משתמשיה. אלון מאסק, ברנש משונה עם הרבה מדי כסף, הכריז על כוונה דומה.

מה פייסבוק עושה עם המידע שיש לה עלינו אנחנו כבר יודעים. לא ברור מה בדיוק יעשה איתו מאסק, אבל אולי כדאי שלא נדע. חוקר המוח מרצלו איינקה מאוניברסיטת באזל, פרסם יחד עם עו"ד רוברטו אנדרונו, פרקליט לזכויות אדם מאוניברסיטת ציריך, הצעה להרחבה של זכויות האדם המוכרות שתכיר גם בזכויות קוגניטיביות.

החירות הראשונה היא חירות קוגניטיבית: זכותו של האדם להשתתף או לסרב להשתתף בשינוי מצבו המנטלי באמצעות כלים נוירולוגיים, כמו שבבים שלכאורה משפרים את הזכרון. השניה היא פרטיות מחשבתית: האיסור על קריאת מוחו של אדם ללא הסכמתו המפורשת. בהתחשב בכך שאנחנו מדברים על פייסבוק, צריך יהיה לאסור לדחוף את השלילה של החירויות הללו לסעיף 2,487 של תנאי השימוש.

פייסבוק במוח? לא תודה

הזכות לשמירה על אינטגרליות המוח תהפוך האקינג של המוח שלך לבלתי חוקית. זה נראה מדע בדיוני, אבל אנחנו מתקדמים לשם בקצב מהיר. בהתחשב בכך שהחברות שימכרו לנו את מוצרי המוח החדשים יעניקו להן אותה תשומת לב לאבטחה שהן מעניקות למוצרי אינטרנט הדברים, העולם הולך להיות מקום רע מאוד בלי סעיף כזה.

נקווה שבאמת תתבצע חקיקה כזאת. אם רק נוכל להוסיף לכל זה סעיף אתונאי ותיק שמאפשר להגלות אנשים שמסכנים את הדמוקרטיה - ולבעוט את צוקרברג ומאסק לאיזה חור בפולינזיה עם יותר דברים ארסיים מבני אדם, זה בכלל יהיה נחמד.

קצרצרים

1. המשטר הפוטיניסטי שוב בפרץ של דיכוי מפגינים - מה שיכול להיות קטלני עבורם. מה עשו? החלו להשתמש באפליקציה שמשדרת מיידית את העובדה שהם נעצרו כמו גם את המיקום שלהם. האפליקציה, "כפתור אדום" שמה, פותחה בשיתוף בין ארגון זכויות אדם, ארגון אופוזיציה וחברה רוסית. 

מתחבאים מפוטין

2. לאחרונה נודע כי מנכ"ל אובר טראוויס קלניק איפשר לה לרגל אחר משתמשים תוך שהוא עוקף את מנגנוני האבטחה של אפל. טים קוק, מנכ"ל החברה, הושיב אותו על כיסא נמוך והבהיר לו שאם תמשיך אובר לעשות זאת, זה יגמר ברע. הפרשה מזכירה לנו שלחברות עמק הסיליקון אין מי יודע מה אינטרס להגן על הלקוחות. אפל לא הפסיקה את הפעילות של אובר באייפון - זה היה עולה לה יותר מדי כסף. קלניק יצא מהסיפור בטראומה קלה, לא שום דבר שהוא לא מורגל בו. כל "כלכלת השיתוף", צריך להזכיר, משתמשת בשיטה הקלאסית של שיסוי אנשים שאין להם כמעט דבר באנשים שיש להם פחות.

3. כל מכשירי הבריאות האלה לא טובים לכם: אתמול (ד') דיווחנו על מכשיר פיטביט שהסגיר את הרוצח של אשתו, והיום אנחנו מדווחים על כך שאישה שהשתמשה בפיטביט סובלת מכוויות מדרגה שניה משום שהגרוטאה התפוצצה לה על היד. על פי הדיווחים, רופאים נאלצו להסיר פלסטיק מותך מזרועה. בפיטביט הביעו צער על התקרית ואמרו שהם יספקו לקורבן מכשיר חדש חינם אין כסף. יצוין שזה המקרה המתועד הראשון של פיטביט מתלקח. 

4. המלחמה נגד דאע"ש בסוריה ועיראק מדשדשת לה, בעוד תנועת הטרור האיסלאמית משתמשת בכלים מאולתרים כדי להרוג - ביניהם רחפנים שנושאים חומרי נפץ. השימוש הזה גבה לאחרונה את חייהם של 36 חיילים עיראקיים. יצרנית הרחפנים המובילה בשוק, DJI, החליטה לעשות משהו בעניין: היא הוסיפה רכיב תוכנה לרחפנים שלה, שלא מאפשר להם לטוס באזור סוריה ועיראק. המהלך הזה הוא כנראה לא יועיל יותר מדי, משום שבדאע"ש יודעים לתכנת - ולהחליף את תוכנת הרחפן. 

5. אם אתם חושבים שהכסף שלכם הוא לא רק מטבע עובר לסוחר אלא גם כלי לשינוי חברתי, לבנק המקוון Aspiration יש כלי בשבילכם: האפליקציה Aspiration Impact Measurement. הרעיון מאחוריה פשוט למדי: לפני שאתם קונים משהו, האפליקציה בוחנת את המוצר ומודיעה לכם מה הדירוג של החברה שמאחוריו בשני מדדים - כיצד החברה משפיעה על הסביבה וכיצד היא מתייחסת לאנשים. בין השאר, האפליקציה בוחנת את פער השכר בין המנכ"ל ובין עובדי החברה. Aspiration בוחנת את ההשפעה הסביבתית והחברתית של כ-5,000 חברות. כך צריך.