ויזות עובדי ההייטק: ארה"ב מפסידה, ישראל זוכה

ההקשחה האחרונה שעליה הודיע השבוע ממשל טראמפ על מתן ויזות מסוג H1B הכניסה את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות ללחץ, אך עשויה להתגלות דווקא כבשורה של ממש עבור הייטקיסטים ישראלים.

מדי שנה מונפקות 85 אלף ויזות חדשות מסוג זה, ומאפשרות לחברות ההייטק ומיקור החוץ הגדולות בארה"ב להביא למדינה מסות של עובדים, בעיקר מהודו. עובדים אלה משתכרים שכר שנמוך משמעותית מהשכר הממוצע של עובדי ההייטק האמריקאים.

בנוסף להנפקת הוויזות החדשות, ארה"ב מאריכה או מחדשת מדי שנה כ־100 אלף ויזות קיימות מסוג H1B. אשתקד הוענקו או חודשו בסך הכל כ-180 אלף ויזות מסוג זה, כ-70% מהן מהודו. במקום השני בטבלת המדינות שזכו למספר הרב ביותר של ויזות מסוג זה ממוקמת סין, עם שיעור של 12% בלבד.

עד כה הונפקו 85 אלף הוויזות החדשות מדי שנה באמצעות הגרלה בין הנרשמים אליהן, ללא תלות במומחיות, הוותק או אפילו ייחודיות העיסוק הספציפי של מבקש האשרה. כעת החליט ממשל טראמפ לשים סוף להגרלה והוויזה צפויה להפוך למוגבלת למיומנים בלבד.

בישראל התקבלו השינויים במדיניות הוויזות האמריקאית בחשש מפני חסימת אפשרות היציאה לארה"ב של עובדים מקומיים, שהם בעיקר עובדי סטארט-אפים, יזמים או עובדים של חברות גדולות שמבצעים רילוקיישן לתקופה קצובה. אלא שחשש זה אט־אט התפוגג, לאחר שבענף ההייטק המקומי הבינו שהנפגעת העיקרית היא ויזת H1B ולא הוויזה מסוג L1, שהיא סוג הוויזה העיקרי שמשמש את העובדים הישראלים. השתלטות חברות מיקור החוץ, שמציפות את ארה"ב בעובדים הודים, מנעה גם כך את יכולת העובדים הישראלים להינות מוויזת H1B.

כעת סבורים בענף המקומי שהסינון המשמעותי יותר של הענקת ויזת H1B עשוי דווקא ליצור הזדמנות חדשה עבור חברות ישראליות ועובדים ישראלים, שוויזה זו כמעט והיתה סגורה בפניהם. לדברי עו"ד צבי קן-תור, יו"ר ועדת האשרות בלשכת המסחר ישראל-ארה"ב ושותף במשרד עוה"ד קן־תור עכו, ייתכן שכעת יוכלו החברות הישראליות להעביר לארה"ב עובדים רבים יותר במקום הנוהג במקובל כיום בחברות המקומיות לשלוח עובדים בודדים בעלי ידע, ניסיון ורקע ייחודיים.