דו"ח טכנולוגי
פייסבוק ופסיכופטים רצחניים: סיפור אהבה קטלני
איך הפכה הרשת החברתית לבמה עבור רוצחים מסוכנים ואיך הם הסתדרו לפניה, למה מנכ"ל סנאפצ'ט לא רוצה להביא את האפליקציה להודו, איך מזהים פייק ניוז ומה מכיל המבורגר בעידן האינטרנט
הרצח החברתי
ביצוע פיגוע כדי להפוך לסלבריטי הוא לא בדיוק תופעה חדשה. ברנש שלא יודעים עליו כמעט כלום בשם הרוסטראטוס (מילולית: הוא שאת שמו אוסר החוק לבטא) הצית ב-356 לפני הספירה את מקדש ארטמיס באפסוס, אחד משבעת פלאי העולם העתיק, בדיוק כדי שישימו אליו לב. זה עבד, ולראיה העלתי אותו מתהומות הנשיה הרגע. בשנת 1972, ירה ארתור ברמר במושל הגזען ג'ורג' וואלס; נסיון הרצח נגמר בשיתוקו של וואלס. ברמר פעל בתקווה שיזכה לתהילה נואשת כלשהי. ב-1981, ג'ון בינקלי ירה שישה כדורים לעבר הנשיא האמריקאי רייגן, הרג את אחד מאנשיו ופצע אותו - בנסיון ביזארי לזכות בתהילה ובכך לקושש את תשומת ליבה של השחקנית ג'ודי פוסטר (אל תשאלו).
המשותף לכל האירועים הללו, וזה רק מקבץ קטן שלהם, הוא שכדי למשוך תשומת לב, אתה צריך לפגוע במשהו בעל משמעות: מקדש מרהיב או אישיות ציבורית מוכרת. לזכותה המפוקפקת של פייסבוק ייאמר שזה כבר לא נכון.
בסוף השבוע, הודיע סטיב סטיבנס, תושב קליבלנד בן 37, לקוראי פיד הפייסבוק שלו שבקרוב הוא יבצע רצח ויעלה את השידור לפיד. זמן קצר לאחר מכן, פנה סטיבנס אל רוברט גודווין, בן 74 שחזר זה עתה מארוחת פסחא עם משפחתו, ביקש ממנו לומר משהו ואז ירה בו למוות. את הסרטון של הרצח העלה סטיבנס, כמובטח, לפייסבוק. לאחר מכן ערך שידור חי ממכונית המילוט שלו. כלומר, יש פה רצח שעל פניו הוא נטול כל מניע להוציא הרצון החולני של סטיבנס בפרסום. וזה היה צפוי לגמרי.
כשהחלה פייסבוק בשידורי הווידאו החי שלה טענתי שזו רק שאלה של זמן עד שרוצח או טרוריסט ישתמש בשידורים האלה כדי לפרסם את המטרה שלו. בינתיים, היו לנו תיעודים חיים של אזרחים שנורו על ידי שוטרים (ולא מעט מהם), כמו גם אונס קבוצתי ששודר בשידור חי בשיקאגו. עכשיו יש לנו גם רצח.
פייסבוק הפעילה מיד את נוהל התרנגולת הערופה והחלה לרוץ במעגלים. היא נדרשה לכשעתיים כדי להוריד את הווידאו של סטיבנס, שכמובן הועתק מאז והופץ בערוצים אחרים. ההודעה הראשונה שלה לתקשורת ניסתה נואשות לטעון שזה לא קשור לשידור חי כי סטיבנס לא שידר את הרצח תוך כדי שהתרחש, אלא צילם אותו, חזר לדירתו והעלה אותו משם.
פייסבוק טוענת במשך חודשים שהפתרון שלה לבעיה של מטורפים שיכולים לשדר את הזוועות שלהם בזמן אמת היא מערכת סינון ממוחשבת, שתשען בשלב כלשהו גם על תבונה מלאכותית. עד כה, הנסיונות ליצור כזו לא באמת מצליחים והפסיכופטים עוקפים את פייסבוק בסיבוב פעם אחר פעם. גם משום שהעקרון הקבוע – התוקפן נחוש וערמומי יותר מהמתגונן – תקף כאן וגם משום שלפייסבוק לא באמת אכפת. עד כה היא לא שילמה מחיר על כך שהיא הפכה לכלי התקשורת החביב על אנסים ורוצחים.
הרגולטורים עוד לא הספיקו להבין מה קורה - הפלטפורמה טריה מדי. פייסבוק עושה כמיטב יכולתה לטעון שהיא בכלל לא כלי תוכן, היא רק "חברת טכנולוגיה". אבל מה קורה כשחברת טכנולוגיה מאפשרת לכל אדם לשדר זוועות ברשת? פייסבוק אומרת שזו לא אחריותה: שחררנו כלי, אנחנו לא אחראים למה שאנשים עושים בו. השאלה היא כמה זמן הציבור יסכים לאכול את התירוץ הזה.
בהתחשב במה שאנחנו יודעים על התופעה, סביר מאד שלסטיבנס יהיו חקיינים. פייסבוק מאפשרת למופרעים לקבל את 15 דקות הפרסום שלהם במינימום מאמץ, בלי כל הבלאגן של שריפת מקדש (לך תעשה את זה 2,200 שנים לפני המצאת הג'ריקן) או התגברות על מערך אבטחה של נשיא; סמארטפון, אקדח ואתה מסודר.
ובארה"ב יש כנראה יותר אקדחים מסמארטפונים. אחרי הפעם החמישית צפויה לקום סערה שפייסבוק אשכרה תצטרך להתמודד איתה – אבל כל זה היה צפוי, צפוי לעייפה, מראש. סטיבנס עדיין חופשי ומתנהל אחריו מעקב. מארק צוקרברג טרם נסוג מהשאיפות שלו בתחום הווידאו, ולא ברור כמה סטיבנסים נצטרך עד שהוא יצטרך לקחת אחריות על מעשיו.
מה יש לאוון שפיגל נגד עניים?
מסמכים שהופשרו לאחרונה מתביעה של עובד סנאפצ'ט לשעבר כנגד המנכ"ל והמייסד אוון שפיגל מציירים תמונה לא מחמיאה של האחרון. כלומר, פחות מחמיאה מבדרך כלל. שפיגל נאלץ לפני כשנתיים לפצות את המייסד האמיתי של סנאפצ'ט, רג'י בראון, לאחר שהסתבר לבית המשפט שהרעיון של השירות היה של בראון, אבל אחר כך שפיגל גייס כספים וזרק את בראון לכלבים (לא ברור כמה שילם למסכן).
אך אלו הן חדשות ישנות; הסיפור הרגיל של הבחור החלקלק שגונב את כל התהילה. שום דבר יוצא דופן בעמק הסיליקון. במיוחד לא בהתחשב ברקע החלאני של שפיגל, שמיילים מביכים שלו צצו בעבר. הסיפור הבא, עם זאת, דפק את הדירוג של סנאפצ'ט באפסטור והתחיל קמפיין של החרמת השירות.
עובד ממורמר של החברה, אנטוני פומפילאנו, הגיש תביעה נגדה בטענה שפוטר מהחברה אחרי ששאל יותר מדי שאלות מביכות בנוגע למה שהוא רואה כהונאת מפרסמים ומשקיעים. לדברי פומפילאנו, סנאפצ'ט היטתה בשיטתיות את מספר המשתמשים שלה ואת קצב הגדילה שלה והמנכ"ל שפיגל התנגד להביא את השירות להודו ולספרד. למה? כי מדובר באפליקציה לעשירים בלבד ואין לבוס הגדול עניין בשווקים עניים שכאלה. שפיגל מכחיש - אך הסיפור כבר הגיע למשקיעי החברה, שיש להם סיבה טובה להתעניין בו: סנאפצ'ט לא ממש רווחית וקצת מוזר לוותר על שוק עצום כמו הודו כי התושבים שם עניים
שפיגל, כמובן, מכחיש. זה גם מה שאני הייתי עושה. הוא כנראה מתפלל שלפומפילאנו אין הקלטות. הבעיה היא ששפיגל הוא כל כך האבטיפוס של חלאן עמק הסיליקון, שהסיפור הזה תופס כאש בשדה קוצים. זה צריך לעניין לא רק את המשתמשים הזועמים אלא בעיקר את המשקיעים: סנאפצ'אט, כידוע, לא ממש רווחית. אם המנכ"ל שלה מוכן לוותר על שוק כמו הודו כי התושבים שם עניים, הוא צריך לתת תשובה למשקיעים שלו. נאחל הצלחה לשני הצדדים.
ה-NSA נגד SWIFT
בחודשים האחרונים נרשמו שורה של התקפות על מערכת העברת הכספים הבנקאית, SWIFT, שמאפשרת ומאבטחת העברות כספים ברחבי העולם. המקרה הבולט ביותר עד כה הוא גניבה של 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש, התקפה שלפני שבועיים שויכה על ידי חברת האבטחה קספרסקי לצפון קוריאה (!).
כעת מסתבר שלא רק צפון קוריאה טמנה את ידה בצלחת הזו. קבוצת ההאקרים Shadow Brokers שחררה עוד אצווה של מסמכי NSA, שחשפו שורה של פרצות בווינדוס (במיקרוסופט מיהרו לסגור אותן), אבל גם את העובדה של-NSA היתה גישה למערכת SWIFT באמצעות פריצה ל-EastNets, חברה מדובאי שאחראית על העברות כספים ברחבי העולם, בדגש על המזרח התיכון.
הרשימה שפרסמו Shadow Brokers כוללת שורה של מחשבים נגועים (או שזהו בנק מטרות, לא ברור בשלב זה) בחברות בקטאר, דובאי, אבו דאבי, סוריה, תימן והרשות הפלסטינית. בהתחשב בכך שחלק מהמדינות הללו נחשבות לבעלות ברית של ארה"ב – במיוחד דובאי וקטאר – וששתי אלה רגישות לבטיחות המוסדות הפיננסיים שלהן, יש כאן פוטנציאל נזק דיפלומטי ניכר. העובדה שהמודיעין האמריקאי עוקב אחרי תנועות פיננסיות בעולם המוסלמי אחרי ה-11 בספטמבר היא לא בדיוק הסוד השמור ביותר, אבל העקרון במשחק הזה הוא לא להיתפס. והפעם, כמו שקורה בעקביות בארבע השנים האחרונות, הם נתפסו.
קצרצרים
1. דיווחנו לאחרונה על כך שבורגר קינג ניסתה שטיק פרסומי יצירתי: לכלול בפרסומות טלוויזיה את המילים "OK Google" מלוות במילה "וופר" - ההמבורגר שלה - כדי להתניע אפליקציות הפעלה קולית. גוגל חסמה את התרגיל, אבל כדי לוודא שאף אחד לא יפול בו, מיהרו גולשים עירנים לעדכן את הערך וופר בוויקיפדיה. תשמחו בוודאי לדעת שהגולשים ציינו שמדובר בהמבורגר הגרוע ביותר (הם בעליל לא אכלו בבורגר ראנץ' בשנות השמונים) ואחד מהם טרח להוסיף ציאניד לרשימת המרכיבים. למדור ברור שאין ציאניד באף וופר של אף אחד. אבל אם יש ציאניד בוופר שלכם, הוא הגיע לשם ללא הסכמתה המודעת החברה ושלגמרי יתכן שעובד שקץ בחייו שם אותו בטעות באוכל שלכם במקום בשלו.
2. משבר הדיור בעמק הסיליקון, שהפך את המקום לשממה שבה מתגורר מספר קטן של עובדים עשירים מאוד (ואנשים מן השורה לא יכולים לגור יותר), מתרחב גם לסנטרל וואלי של קליפורניה, אחד האזורים העשירים בעולם מבחינת חקלאות. ככל שהמדבור העירוני של תעשיית ההייטק מתרחב, בהתאם עולים מחירי הדיור באזורים שקרובים אליו, כי אם אי אפשר לגור בעמק הסיליקון עצמו, אנשים מהגרים - ומעלים את מחירי הדיור. בסנטרל וואלי נרשמת עכשיו עליה חדה בשיעור חסרי הדיור כתוצאה מהגירה של עובדי הייטק שלא יכולים להרשות לעצמם לגור בעמק הסיליקון. "הקטר של הכלכלה" אולי לא מניע את הכלכלה אלא רק את עצמו, אבל הוא בהחלט משתלט במהירות על כל תחנת הרכבת.
3. פייסבוק, שהצרות שלה בתחום החדשות לא מפסיקות, פרסמה לאחרונה מדריך לזיהוי חדשות מזויפות. היא אומרת שעל הקורא להיזהר מכותרות מטעות, לבדוק בדיוק מה כתובת ה-URL של הידיעה כדי למנוע התחזות לאתרים לגיטימיים, להתחקות אחרי שורשי התמונות במאמר כדי למצוא מניפולציות ולבדוק עובדתית כל טענה שמופיעה במאמר. או, במילים אחרות, פייסבוק ממשיכה לזרוק את התיק על המשתמשים שלה בזמן שהיא ממשיכה לא לעשות שום דבר ביחס לצינור התעמולה שמשפריץ עליהם, כי הוא רווחי לה. אם אתם רוצים להתמודד עם האגיטפרופ הסובייטי שאנחנו דוחפים לכם, אומרת פייסבוק, הפכו לבודקי חדשות במשרה מלאה או השלימו עם העובדה שזה מכניס לנו יותר מדי כסף.
4. מחוקק רפובליקאי, ג'ים סנסנברנר מוויסקונסין, נשאל על ידי מצביעיו מדוע תמך בביטול הזכות לפרטיות של משתמשי הרשת בכך שהרשה לספקיות הרשת לעקוב אחריהם. הוא חשב קצת וענה תשובה ניצחת: אף אחד, לדבריו, לא חייב להשתמש באינטרנט. או, במילים אחרות, הזכות של תאגידים גדולים ללעוס את המשתמשים חשובה לרפובליקאים יותר מהזכות של אנשים לחיות בעידן מודרני.
5. המטוס המושמץ ביותר בהיסטוריה, ה-F35 ("אדיר", בשבילכם, קיצור ל"צלל במים אדירים") ממשיך לספק תעסוקה למטוסים אחרים. אחרי שחיל היבשה האמריקאי האריך את השירות של ה-A10, מטוס סיוע קרקע ותיק שה-F35 אמור היה להחליף, ואחרי שהצי האמריקאי האריך את השירות של ה-F18, מודיע חיל האוויר האמריקאי שהוא מתכוון להמשיך להשתמש ב-F16 הוותיק מאוד עד 2048. יש הערכות שעד אז, ה-F35 יהיה מסוגל לבצע כרבע ממה שהבטיח לבצע והמחיר שלו יהיה בערך פי ארבעה. פה בארץ לא מפסיקים לפרגן לאווירון החדש, בעוד דווקא במדינה שבנתה אותו יש דיון ער בנחיצותו.