"טראמפ מספק בידור. בגללו כולם צופים בחדשות"

"אני לא חושב שמישהו ציפה שדונלד טראמפ יהיה נשיא ארה"ב, וזה כולל גם את דונלד טראמפ עצמו. אנחנו רואים עכשיו בבית הלבן צוות של אנשים שיש להם פחות ניסיון בממשל. צוות שירש את הבית הלבן ומנסה ללמוד תוך כדי תנועה. בשלב זה מוקדם מאוד לקבוע איך הממשל יתפקד — אני עדיין לא בפאניקה ומנסה לשמור על ראש פתוח. היו מקרים בעייתיים, כמו הצו הנשיאותי שמנע כניסת אנשים ממדינות מסוימות. זה משהו שיכול להשפיע לרעה על הרבה חברות בעמק הסיליקון שמעסיקות מהגרים. נצטרך לחכות ולראות. בשלב הנוכחי זה הרבה יותר מבדר — כולם צופים בחדשות והרבה יותר מעורבים בהליך הפוליטי — אז במובן הזה זה דבר טוב", אומר לותר לואו סגן נשיא למדיניות ציבורית וקשרי ממשל בחברת יילפ (Yelp).

לפרטים והרשמה לוועידת ניו יורק לחצו כאן

יילפ היא אפליקציית ביקורת המסעדות והעסקים הפופולרית בארה"ב, ואחת מהפופולריות בעולם. פעילותה מתבססת על מיקור המון, כאשר המשתמשים הם אלו שמעלים ביקורות, תמונות ועדכונים על בתי העסק. בארה"ב, ההצלחה של יילפ נחשבת למשמעותית במיוחד והיא הפכה לחלק מהותי בתרבות הפנאי האמריקאית, כולל אזכורים קבועים בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות ואפילו פרק משלה בסאות' פארק.

דירוג עסק ביילפ יכול להשפיע משמעותית על פעילותו העסקית, ולא פעם הופכת האפליקציה לפלטפורמה לניהול קמפיינים פוליטיים, כפי שהיה לאחרונה נגד עסקים בבעלות דונלד טראמפ.

לואו, שמתגורר בוושינגטון די.סי, אחראי לצוותים שעובדים בצורה שוטפת מול מחוקקים ומקבלי החלטות בממשל האמריקני ובאיחוד האירופי בבריסל. בתפקידו הוא אחראי לקידום האינטרסים של החברה מול הממשל, ונמצא בקשר קרוב וקבוע עם גורמים בבית הלבן ובקונגרס. הראיון איתו הוא הצצה נדירה למערכת היחסים שמנהלות כיום חברות ההייטק מעמק הסיליקון עם ממשל טראמפ והוא נערך לקראת ביקורו בישראל במסגרת כנס TAU Innovation של StarTAU, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל־אביב, שייערך בין ה־7 ל־9 במאי.

הביקור יהיה מבחינתו חופשה מבורכת, אחרי שהוביל בתקופה האחרונה את החברה לעימותים מתוקשרים עם הבית הלבן, כשהבולט שבהם הוא התנגדותה הציבורית של החברה לצו הנשיאותי של טראמפ שאסר על כניסת אזרחי מדינות מוסלמיות לארה"ב. התנגדות שכללה גם הצטרפות לתצהיר ידידות בית המשפט שעשרות חברות טכנולוגיה הגישו בתביעה של מדינת וושינגטון נגד הצו.

לותר לואו, סגן נשיא למדיניות ציבורית וקשרי ממשל ביילפ

דירוג נמוך לעסקי טראמפ

לדברי לואו, את הההחלטה להתנגד לצו קיבלו במשותף הצוות שלו וצוות הייעוץ המשפטי של יילפ. "זו היתה החלטה מהירה מאוד", הוא סיפר. "רצינו לעמוד לצד מה שנכון. היינו עושים את זה גם אם לא היו לנו עובדים שהיו מושפעים מההחלטה".

כשדיברתם על זה חשבתם שאולי עדיף לשתוק כדי לא להיות נתונים לנקמה מצד הממשל בעתיד?

"כן, בהחלט צריך לאזן בין הדברים. בתור עסק, אנחנו לא יכולים להגיד 'אני לא אעבוד עם הממשל הזה'. הצוות שלנו הוא דו־מפלגתי — יש לנו רפובליקנים ודמוקרטים. אבל הגודל של יילפ בהשוואה לחברות אחרות שיצאו נגד הצו נותן לנו קצת יתרון. בדי.סי צריך לנווט כמו בשדה מוקשים, והרבה יותר קל לנווט בתור עכבר מאשר פיל. אנחנו אחד חלקי 200 מגודל של גוגל. אם תהיה נקמה כלשהי, יש יישויות גדולות הרבה יותר שיהיו היעד שלה. יש יתרון להיות קטן יחסית".

לאחרונה החמיר הממשל את הקריטריונים להנפקת ויזות עבודה בחברות טכנולוגיה. איך זה ישפיע עליכם?

"כמו כל חברות הטכנולוגיה, אנחנו מסתמכים על עובדים עם ויזת עבודה מסוג H1B. אני מקווה שלא יהיה שינוי קיצוני בסטטוס־קוו, אבל זה משהו שאנחנו עוקבים אחריו מקרוב. יש מקרים רבים שבהם אין מספיק כישרון בארה"ב, וצריך לחפש מועמדים מחו"ל כדי להשלים את הצוות שלך. זה לא שרוב המהנדסים שלנו הם מחו"ל, אבל הם מהווים חלק משמעותי בצוות שלנו. אם נוכל לשכור רק מארה"ב, זה יהיה יותר פשוט כי לא נצטרך להתמודד עם בירוקרטיה. אבל זו לא אופציה מעשית. אין כאן מספיק כישרון".

במרץ נכנסתם לתסבוכות נוספת, בעקבות דיווחים חדשותיים על קמפיינים מקוונים לתת דירוגים נמוכים לעסקים של טראמפ ביילפ. איך התמודדתם עם זה?

"מאז שיילפ הוקמה אנשים כתבו ביקורות שלא שיקפו את החוויות שלהם עצמם. תנאי השימוש שלנו אוסרים על ביקורות כאלו. לי אסור לכתוב ביקורת על מספרה שעשו בה תספורת גרועה לאמא שלי, כי לא מדובר בחוויה שלי, אבל לאמא שלי מותר. אותו עיקרון נכון לפעילות הפוליטית שמתבצעת בפלטפורמה. יצרנו כלים שנועדו לסמן דברים כאלו ושיסייעו למשתמשים להבין שייתכן שבנקודת זמן מסוימת הם לא רואים תיאור מדויק של העסק.

"זה בדרך כלל דועך. ב־2012, ברק אובמה ביקר בפיצריה בפלורידה והבעלים חיבק אותו. בתגובה, טרולים רפובליקנים כתבו ביקורות של כוכב אחד על הפיצריה. אנשים שמעו על זה, וטרולים דמוקרטים כתבו ביקורות של חמישה כוכבים. אחרי כמה ימים כולם עברו הלאה".

אין כאן בעיה של פגיעה בחופש הביטוי, בתיקון הראשון לחוקה?

"שום דבר לא מונע מישהו מלהקים אתר ולהביע את דעתו שהוא לא רוצה לבקר במלון שנושא שם של נשיא שהוא לא אוהב. אבל ליילפ יש כללים מגבילים יותר, אחרת האתר יהיה בלתי שמיש. בסופו של יום אנחנו מנסים להעצים צרכנים באמצעות מידע מועיל שיאפשר להם לחזות מה תהיה החוויה שלהם. אם אני הולך לעמוד עסק ויש הרבה פרשנות פוליטית, זה לא יעזור לי להבין אם תהיה לי חוויה טובה".

מנכ"ל יילפ ג'רמי סטופלמן צילום: בלומברג

מלחמתי בגוגל ופייסבוק

נראה שבממשל טראמפ יש מגמה להפוך החלטות של ממשל אובמה שהגנו על נייטרליות הרשת. איפה אתם נמצאים בוויכוח הזה?

"תמיד תמכנו בניטרליות הרשת. אבל אנחנו סבורים שלא רק ספקיות האינטרנט צריכות להיות מחויבות להעברה ניטרלית של מידע, אלא שגם החברות הדומיננטיות בקצה הקו, כמו גוגל ופייסבוק, צריכות לפעול תחת כללים דומים. אני לא חושב ששינוי בכללי ניטרליות הרשת מהווה איום קיומי לפעילות שלנו, אבל הנושא מספק הזדמנות לשיחה ופעילות בשאלה למה יש הבדל ביחס לספקיות לעומת היחס לחברות כמו גוגל ופייסבוק.

"אם לספקים בארה"ב אסור להציע מסלולים מהירים בתשלום, או לאפשר במובייל גישה לשירותים שלא נספרת במכסת הגלישה החודשית, למה לגוגל מותר ליצור מסלולים מהירים למוצרים שלה. הם לא חושבים על האינטראקציה עם הספק, אלא על האינטראקציה עם הרשת החברתית או מנוע החיפוש שלהם. זה המקום שבו צריך להרחיב את עיקרון האי־אפלייה, כך שיכול גם על שומרי הסף הדומיננטיים.

"האינטרנט שונה היום מהותית מכפי שהיה כשהחל הדיון על נייטרליות רשת לפני שני עשורים. זה היה מערב פרוע — כל מי שבנה אתר קיבל קצת טראפיק. היו הרבה הזדמנויות נישתיות ועסקיות. היום זה לא כל כך המצב. אנשים לא בונים אתרים, הם פותחים עמוד פייסבוק ותלויים בגוגל לחשיפה. צריך לעשות ריסטרט לשיחה. אם המטרה של נייטרליות הרשת היא לשמר את החדשנות, צריך להסתכל על מצב הרשת היום ולהבין שהחדשנות נפגעת בצורה מסיבית".

אין זה מקרה שלואו נוקב בגוגל ובפייסבוק כגורמים שצריכים להיות נתונים לרגולציה הדוקה יותר. בנובמבר שעבר הודיעה יילפ על פיטורי 175 עובדים, סגירת משרדים וצמצום פעילות באירופה, מתוך כוונה להתמקד מחדש בהרחבת הפעילות בארה"ב. כחלק מהמהלך, תוכניות החברה להמשך ההתפשטות הבינלאומית עברו גם הן להילוך נמוך יותר.

לדברי לואו, האשמה בשינוי כיוון זה תלויה בראש ובראשונה בגוגל. "אם תשווה את הרשת כפי שהיא כיום לאיך שהיא היתה לפני עשר שנים, היה אז הרבה יותר קל לבנות עסק", הוא מסביר. "אבל היום יש דואופול חזק מאוד של פייסבוק וגוגל, שלוקח שיעור גדול מהתעבורה ומכספי הפרסום. זה מקשה מאוד על חדשנות.

"תראה מה קרה לסנאפצ'ט בשבועות האחרונים — פייסבוק העתיקה תכונות ייחודיות שלה. יש לזה אפקט מצנן על חדשנות. אם חברה קטנה רוצה להתרחב למקומות כמו ישראל, אבל חברה כמו גוגל או פייסבוק מעתיקה את התכונות שלה, זה מביא לפחות חדשנות, לשווקים פחות דינמיים ופחות כניסות למקומות כמו ישראל".

הקשר הישראלי של יילפ: "חיפשנו עוד ביס משוק משלוחי האוכל"

החברה, שנוסדה ב־2008, נחשבת לאחד משירותי הזמנת המזון הוותיקים במובייל. כשנרכשה היא עבדה כבר עם 20 אלף מסעדות בארה"ב, ומאז המספר גדל משמעותית הודות לחיבור עם יילפ. הרכישה נחשבת לאחת הרכישות המוצלחות בתחום בשנים האחרונות, והיא שיפרה משמעותית את הפעילות של שתי החברות.

בעבור Eat24 סיפקה העסקה גישה למידע העשיר שצברה יילפ על מסעדות ברחבי ארה"ב, וקשרים הדוקים שאפשרו לה להרחיב את פעילותה בשוק. יילפ, מנגד, קיבלה מקור הכנסות חדש וצומח, שאפשר לה לגוון את תמהיל ההכנסות שלה, שהתבסס עד אז בעיקר על הכנסות מפרסום, ובכך לייצב את פעילותה בארה"ב.

"שוק משלוחי האוכל מגלגל 70 מיליארד דולר בשנה, ואנחנו בהחלט רוצים לקחת עוד ביסים ממנו", אמר בשנה שעברה מנכ"ל Eat24, מייק ג'אפארי, למשתתפי כנס Unitetech של "כלכליסט" שנערך בסן פרנסיסקו. "הוספנו עוד עשרות אלפי מסעדות למאגר, מספר העובדים גדל מ־180 בעת הרכישה ל־350. 90% מהעובדים המקוריים עדיין איתנו, וההכנסות גדלו ב־73% בשנת 2015 וב־ 89% בשנת 2014".

על ההחלטה לקנות את החברה מהיזמים הישראלים אמר ג'אפארי: "חשבנו לעצמנו שתהיה תועלת גדולה בקניית החברה הזו. בסך הכל, זו היתה חברה עם תעוזה רבה, חוצפה, ותכונות שהתאימו לנו. חשבנו על אנשים שלא רק מבקרים באתרים של עסקים אלא גם עושים איתם עסקים אונליין, במקרה זה מזמינים מהם אוכל. פגשתי את המייסדים של החברה, ואמרנו להם, בשלב ראשון, אולי נוכל לחלוק תוכן. עד אז ל־Eat24 היתה מערכת דירוג מסעדות משלהם, שזו כפילות למערכת שלנו, אז אמרנו להם, תוותרו על זה וכל אחד יעשה מה שהוא טוב בו. זו היתה תחילתה של מערכת יחסים. היה להם האומץ לוותר על מוצר שבנו לטובתנו, ומשם הכל היסטוריה".