83North מגייסת קרן רביעית בהיקף של 250 מיליון דולר
הקרן הפעילה בישראל ובאירופה משקיעה בתחומי התוכנה, התשתיות הסייבר, הפינטק, המובייל והאינטרנט; יורם שניר, שותף בקרן בשיחה עם "כלכליסט": "זו הקרן הכי גדולה שלנו והיא גויסה בזמן שיא של שלושה חודשים בלבד"
קרן 83North הפעילה באירופה ובישראל הודיעה היום (ד') על סגירת קרן רביעית בהיקף של 250 מיליון דולר. זהו גיוס רביעי לקרן בטווח של 11 שנים, שמביא את סך ההון המנוהל בה ל-800 מיליון דולר.
83North נוסדה ב-2006 ומנוהלת על ידי חמישה שותפים: ארנון דינור, לוראל באודן, ארז עופר, יורם שניר וגיל גורן ולה משרדים בהרצליה ובלונדון. היא מתמחה בהשקעות הון סיכון בכל השלבים עם דגש על שלבים מוקדמים (סיד וסבבי גיוס ראשונים) עם התמקדות במספר תחומים בהם ביצעה השקעות וצברה התמחות משמעותית: פינטק, תוכנה, תשתיות מיחשוב, אחסון וענן, סייבר, מובייל, אינטרנט, תקשורת/ רכיבים ו- IOT.
"זו הקרן הכי גדולה שלנו והיא גויסה בזמן שיא של שלושה חודשים בלבד" אמר ל"כלכליסט" יורם שניר, שותף בקרן. "יכולנו לגייס סכום גבוה אפילו יותר אבל רצינו להמשיך לעבוד במודל הנוכחי של כ-50 מיליון דולר לשותף".
"אנו מאמינים שבשביל השקעות בשלבים מוקדמים, וכדי לייצר החזרים אטרקטיביים למשקיעים שלנו אין צורך בקרן גדולה מדי", מסרו השותפים בקרן. "דמי הניהול שלנו מבוססי תקציב ולא נגזרים כנתח קבוע מגודל הקרן ומדיניות זו מאפשרת לנו להפנות יותר כספים להשקעות בחברות עצמן".
"המשקיעים שלנו הם קבוצה חזקה מאוד שלא מגיעה אלינו מתוך שיקולים ציוניים אלא משיקולים של החזר על ההשקעה", מרחיב שניר. "הם יכולים להיכנס כמעט לכל קרן שירצו, אבל בחרו בנו".
בישראל 83North משקיעה לרוב בחברות בשלבים מוקדמים בתחומי התוכנה, התשתיות הסייבר, הרכיבים והתקשורת; בעוד שבאירופה רוב ההשקעות הן בשלבים מאוחרים יותר ובתחומי הפינטק, המובייל והאינטרנט. מוקדם יותר השנה, רשמה הקרן אקזיט מרשים כאשר חברת הגיימינג הספרדית סושיאל פוינט שבה היא מושקעת מהשלבים הראשונים נמכרה לחברת Take Two האמריקאית בכ-250 מיליון דולר. בין החברות הישראליות בהן השקיעה הקרן ניתן לציין את פיוניר, ויהZerto , BlueVine, Siemplify, Velostrata ופלייבאז.
"האקוסיסטם הישראלי התבגר מאוד בעשור האחרון" אומר שניר בשיחה עם "כלכליסט". "בצד החיובי, החברות והיזמים בוגרים הרבה יותר ממה שראינו לפני עשור וזה ניכר ביכולת שלהם לבנות חברות; החלק הפחות חיובי הוא המחסור בכוח אדם טכנולוגי שנובע מכך ומורגש כמעט בכל חברה".
משותפי הקרן נמסר: "אנחנו נמצאים בתקופה מצוינת מבחינת קצב ההקמה ומימון של חברות סטארט-אפ בישראל. מספר החברות שקמות כל שנה הוכפל בהשוואה לתחילת העשור וההון המגויס כל שנה גם הוא הוכפל מקצב של כ-2 מיליארד דולר לשנה למעל 4 מיליארד ב-2016. הקצב ברבעון הראשון של 2017 מעיד על המשך קצב ההשקעות הנ"ל. חלק ניכר מהגידול בהון המושקע מגיע לסבבי גיוס מתקדמים של חברות בוגרות הנמצאות בקצב הכנסות וגידול גבוהים. מספר החברות הבוגרות הפועלות כיום שמהן תגענה הנפקות או רכישות משמעותיות בשנים הקרובות גבוה מתמיד.
מצד שני, הזמינות הגבוהה של הון להשקעה מוביל גם לגיוסים רבים ולעיתים בסכומים גבוהים של חברות צעירות ללא מודל עסקי מבוסס. גיוסים כאלו ובשוויים גבוהים מרחיקים אקזיטים שאחרת היו קורים בחברות שאין להן את הפוטנציאל לגדול להיות חברות משמעותיות. הרצון ליצור חברות משמעותיות הוא מבורך אבל האקזיטים הצנועים יותר הם גם חלק חשוב מהדינמיקה בשוק ודווקא כאן יש האטה ברבעונים האחרונים, בין היתר בשל זמינות ההון להשקעה ממקורות רבים מחוץ לישראל שנכנסים כאן להשקעות בפעם הראשונה.
הנחת העבודה שלנו היא שהשוק יתייצב על 'נקודת עבודה' חדשה שיוצרת איזון בין הון שמושקע בשוק, יצירת חברות חדשות, גידול חברות משמעותיות ואקזיטים לאורך כל הספקטרום של ערכי המכירה".