דו"ח טכנולוגי
המיליארדר שרוצה להגן על האנושות מפני אפוקליפסת הרובוטים
אלון מאסק מזהיר שהתבונה המלאכותית תשמיד את כולנו, ה-FBI עוקב אחרי מחצית האוכלוסייה בהצלחה חלקית, טראמפ רוצה לייבא טכנולוגיות וטכניקות מעמק הסיליקון לבית הלבן
אלון מאסק הוא ללא ספק אחד הטיפוסים היותר צבעוניים בעמק הסיליקון. עם זאת, הוא מושך כותרות בגלל סוג של ספקנות שלא רואים כל כך בעמק הסיליקון: הוא משוכנע שהתבונה המלאכותית תגמור על המין האנושי. בטח, הוא אומר, ברור: ברגע שיתחילו עם תבונה מלאכותית ברצינות, יהיה גם הברנש שתפקידו יהיה להרוג אותה אם היא תצא משליטה. ומאסק אומר שהוא לא רוצה להיות במקומו של הברנש הזה, כי הוא יהיה כנראה הראשון שימות. תבונה מלאכותית תפעיל את כל היכולות העל אנושיות שלה כדי להבטיח את הישרדותה.
אנחנו עוד לא שם אבל מאסק משוכנע שהרגע הזה יגיע. הוא אומר שאחת הסיבות שהוא רוצה שנוכל להגר למאדים היא כדי שיהיה מקום לברוח אליו כשהמין האנושי יוכחד על ידי התבונה המלאכותית. יש לגלות ספקנות ביחס לתפיסה של מאסק על מאדים כמקום מפלט: הטכנולוגיה שנדרשה להעביר פליטים אירופאים לאמריקה הייתה בסיסית, הטכנולוגיה שנדרשת להעביר בני אדם למאדים היא מטורפת – והיא לא תוכל להתקיים בלי בסיס חזק על כדור הארץ. יתר על כן, כפי שהעיר בן שיחו של מאסק, אם בני האדם יברחו מהתבונה המלאכותית למאדים, זו פשוט תרדוף אחריהם לשם.
מי ינצח? רובוטים או בני אדם? יש, עם זאת, למאסק נקודה קריטית: עמק הסיליקון שועט לעבר התבונה המלאכותית משום שזו צפויה להיות רווחית מאד. בדרך, אנחנו כבר מבינים, יאבדו חלק ניכר מבני האדם את משרותיהם, מה שיוביל למשבר כלכלי וחברתי שכמוהו לא נראה מזה כ-200 שנה. בעמק הסיליקון לא מוטרדים יותר מדי: הם מעריכים שהם יהיו בצד המנצח של המשבר הזה. אלה מהם שחושבים שעשויה להיות התקוממות נגדם, מכינים את ערכות קץ הימים או קונים נדל"ן בניו זילנד. ההימור על תבונה מלאכותית עשוי להיות הימור על האנושות כולה, אבל למי יש זמן למחשבות כאלה כשיש מיליארדי דולרים באופק. הפתרון של מאסק, כרגיל, לקוח מתחום המדע הבדיוני. הוא הקים חברה חדשה שהמטרה שלה היא ליצור שילוב בין המוח האנושי ובין מחשבים, כך שתוכל להעלות את התודעה שלך למחשב. איך בדיוק העלאת המין האנושי לרשת תמנע השתלטות של תבונה מלאכותית על כל המידע הזה לא כל כך ברור.
התבונה המלאכותית מפלילה
ועדת הפיקוח של בית הנבחרים בארה"ב שמעה בשבוע שעבר עדויות קשות על מאגרי המידע של הבולשת הפדרלית, ה-FBI: מסתבר שזו מחזיקה בתמונות של כמחצית מהאוכלוסייה האמריקאית, ללא ידיעתם או הסכמתם של המצולמים, ומשתמשת בתמונות הללו בניסיון לזיהוי פנים. 80% מהתמונות שנמצאות במאגר של ה-FBI הן תמונות של אנשים ללא עבר פלילי.
זיהוי פנים - זה לא תמיד עובד צילום: שאטרסטוק גרוע מכך, תכונת זיהוי הפנים של הבולשת שוגה בזיהוי ב-15% מהמקרים. כלומר, כל מעצר שביעי שמתבסס על זיהוי הפנים הוא מעצר שווא. וכפי שהתרגלנו לצפות, האוכלוסייה שנפגעת מהכשל בזיהוי הפנים היא, בשיעור ניכר, האוכלוסייה השחורה. על פי ההערכות, במקרה של חשודים שחורים יש יותר סיכוי שהבולשת תשתמש בזיהוי פנים – ושמאחר והתוכנה לא מסוגלת להבחין בין פנים של שחורים (נחשו מי כתב אותה), הסיכוי של שחור למצוא את עצמו בחקירה בגללה גדול משמעותית.
לא ברור באיזו סמכות בנתה הבולשת את המאגר הזה, ובאיזו סמכות היא חיברה אותו למצלמות מעקב ציבוריות. מה שברור הוא שהיא לא ערכה את בדיקות הפרטיות הנדרשות בחוק, ולא הגישה דו"ח בנושא מזה חמש שנים. הבולשת, מצידה, טוענת שהתוכנה שלה לא משמשת לביצוע מעצרים אלא רק "למציאת קצה חוט לחקירה". מה שמעביר אותנו ל...
אה, לא, לא ככה
נשיא ארה"ב, דונלד הראשון, הכריז אתמול (ב') על חתנו ג'ארד קושנר כאחראי על צוות שתפקידו לייבא טכניקות של עמק הסיליקון לממשלת ארה"ב, כי זו לא יעילה. עסקים וממשלה מנסים לעשות שני דברים שהם במידה ניכרת הופכיים. העסקים מנסים להשיג כמה שיותר כסף בלי להיכנס לכלא, כשהם מהלכים על קצה החוק. המטרה שלהם היא זימבור האוכלוסייה כדי להגדיל את ההכנסות שלהם.
ג'ארד קושנר: בוא נביא את הטכניקות של עמק הסיליקון לבית הלבן צילום: בלומברג עסקים שלא מרוויחים מספיק מוענשים על ידי השוק, ובכך נוצר להם תמריץ להעלות את ההכנסות שלהם בכל דרך אפשרית. הממשלה, מצד שני, מנסה לעשות את ההיפך: המטרה שלה היא לא להרוויח, המטרה שלה היא לשפר את חיי הציבור. היא מספקת לו דרכים, בטחון, תשתיות, רפואה, ובחלק מהמדינות גם דיור. היא מספקת לו רשת בטחון. וכן, מאחר והיא אמורה לשרת את הציבור, ומאחר ולא כל מה שמעניין אותה הוא הקו התחתון, היא גוף שלעתים הוא בזבזני. ומאחר והיא צריכה בכל זאת לנהל את נכסי הציבור, היא לעתים ביורוקרטית. במקרה הרע, עובד הממשלה הוא אדיש; במקרה הרע, מנהל התאגיד עוין לציבור אקטיבית. יש הבדל.
בשוק הפרטי נהוג לטעון שהממשלה מקדמת בטלנים בעוד שעסקים מקדמים בעלי יכולת. אבל מי שראה איך התנהלה יאהו, איך היא נתנה למנהלים שדפקו את החברה ולמעשה השמידו אותה מצנחי זהב, ושתק; מי שראה את ההתנהלות של מאות סטארט-אפים נכלוליים, שהדוגמא הבולטת שבהם היא תראנוס, ועבר על זה לסדר היום; מי שראה את ההתנהלות הרעילה של אובר והסתכל הצידה, את הדרך שבה הפכה פייסבוק את המשתמשים שלה לחומר גלם ולא אמר כלום – יסלח לנו אם לא ניקח ברצינות את הטענות שלו ביחס לאיכות אנשי העסקים מול עובדי הממשלה.
קצרצרים
1. בשבוע שעבר, העביר הסנאט האמריקאי הצעת חוק שקובעת שלספקיות הרשת בארה"ב תהיה את הסמכות למכור את מידע המשתמשים לצד שלישי. ההצבעה היתה על פי קווים מפלגתיים, כשהמפלגה הדמוקרטית מתנגדת ומפלגת המוות הרפובליקנית בעד. היום (ג') צפוי הבית התחתון של הקונגרס, בית הנבחרים, להצביע על הצעת החוק. מתנגדי ההצעה מתארגנים להשפיע על חברי הקונגרס, וזו פחות או יותר ההזדמנות האחרונה. משם צפויה הצעת החוק לעשות את דרכה אל שולחנו של התינוק הנשיאותי, וזה צפוי לחתום עליה – עד כמה שהוא יכול להיות צפוי. וכדי למנוע את המצב שבו המצביע מתקשר ומגלה שהקו של חבר הקונגרס שלו תפוס, נמצאה אפליקציה שמספקת פתרון: המצביע מקליט את ההודעה שלו, והיא שולחת את ההודעה לחבר הקונגרס בשעות הלילה, כשהקווים לא עמוסים.
טיסה ללא אייפדים, איזה שיעמום צילום: שאטרסטוק
2. זוכרים את האיסור על עליה למטוסים עם אייפדים ומחשבים? ובכן, על פי מקורות בקהילת המודיעין נאמר לעיתון הגארדיאן שהייתה לכך סיבה קונקרטית: איזה מהנדס של ארגון ג'יהאדיסטי הצליח לפתח פצצה שבנויה לתוך אייפד באופן שאי אפשר להבחין בו בעין בלתי מזוינת. פיצוץ בתא הנוסעים של מטוס עשוי להביא לפריצת הדופן, ואם זו פרצה גדולה מספיק תוך זמן קצר נצטרך חזן עם ריאות מרשימות ויכולת לדקלם את "אל מלא רחמים" מאות פעמים. אז כמו שבגלל אידיוט עם פצצת תבערה בנעלים לפני 15 שנה כולנו צריכים להוריד נעלים לפני עליה למטוס, וכמו שבגלל טמבל עם פצצה בתחתונים שהורכבה מכמה נוזלים כבר אי אפשר להעלות מים למטוס, אז עד להודעה חדשה אי אפשר יהיה לעלות עם אייפד ומחשבים. הפרחים לאל קאעידה.
3. כלכלת הטיפים: אמנים צעירים לומדים שאם הם רוצים להתפרנס ממשהו, כדאי שישכנעו את המעריצים שלהם לתרום. לא הרבה, סכומים קטנים, אבל לתרום. אתה מעלה שיר, ומי שמרוצה ממנו שם כמה זלוטס בקערת הטיפים שלך. המקבילה של נגן רחוב, רק בדיגיטל. יש כמובן מי שעושה מזה כסף גדול: זמר וקומיקאי בשם זאק קלייטון, בן 16, מספר שבשנה האחרונה עשה כך 100,000 דולר. המעריצות מרוצות, כי במקרה של תרומה קלייטון מעלה קליפ קצר של תודה. לא רע בכלל לשני הצדדים, ומזמבר את תעשיית ההקלטות, שזה בכלל טוב. אבל, כמובן, רוב האנשים לא יצליחו לגייס מצבור כזה של מעריצים עם כסף, וכאן גם נכנסת שאלת הזנב הארוך: אם אתה רוצה להצליח, כדאי שתפעל במרחב שפה שיש בו הרבה אנשים. זה יכול לעבוד בארה"ב, בריטניה, בעולם דובר הספרדית והצרפתית, ובהגבלות הנדרשות כנראה גם בעולם דובר הסינית והערבית. בעולם המצומצם של דוברי העברית? ספק גדול.
היה, או לא היה?
4. מאז בחירתו של דונלד טראמפ, כל העולם עוסק בקדחתנות בתופעה של חדשות מפוברקות ובדרכים להתמודד איתן. הבעיה היא שחדשות מפוברקות הן לא בדיוק דבר חדש. אחוזים עצומים של האוכלוסייה מאמינה באסטרולוגיה, למרות שהרמב"ם הפריך אותה לוגית במאה ה-12 והאסטרונומיה הפריכה אותה פיזית במאה ה-16. קורסים בלוגיקה היו אמורים לפתור את הבעיה, אבל החוקרים גילו שהם לא הצליחו בכך. צמד חוקרים אומרים שהם מצאו את הפתרון היעיל: קורס שמשלב בין היסטוריה וארכיאולוגיה, ומספק לאנשים את תשתית הידע הבסיסית הנדרשת כדי להפריך שורה של טענות מופרכות אך נפוצות, כמו התפיסה שחייזרים אחראים לעליית המין האנושי ושחתימה של שמעון פרס נמצאה על בסיס של כמה פירמידות.
5. עובדי משרד ברחבי העולם, כמו גם בני זוג, נתקלים מדי פעם בתופעה מרתיחה: מישהו הזיז את הגבינה שלהם, או למצער אכל את היוגורט שלהם. יש פתרון! חברה שרק מפלצת הספגטי המעופפת תוכל להבין את סיבת קיומה בנתה מצלמה קטנה עם חיישן. אתה שם את החישן על חפץ היקר לליבך, כגון גביע יוגורט, ואם בן אנוש אחר מתקרב עד כדי 50 סנטימטרים מהיקר לך מכל, המצלמה מיד מצלמת אותו ומדווחת לך עליו. לרוע המזל, הסתבר שהגרוטאה לא מתפקדת בתוך מקרר, כי אין שם קליטת סלולר. חזרה לשולחן המעבדה.
