דו"ח טכנולוגי
מאצ'ו גיימר: מחקר מצא קשר חזק בין חובבי משחקי וידאו לנטיות לשנאת נשים
אם אתה גיימר כבד כל הנראה שיש לך נטיות סקססטיות כך מצא מחקר צרפתי, איך תפסו את השרץ ששלח הודעת אפילפסיה לעיתונאי, והממלכה המנוטרת רוצה גם מצלמות מהאוויר
מחקר חדש, שבו נבחנו 13,520 צעירים צרפתים (בגילאי 11 עד 19) מצא שיש מתאם בין שימוש כבד במשחקי מחשב ובין סקסיזם. לדברי החוקרים, ככל שאדם משקיע יותר זמן במשחקי מחשב, כך סביר יותר שהוא יפגין נטיות סקסיסטיות. עם זאת, המתאם הזה קיים בעיקר בקרב גברים ופחות בקרב נשים. על פניו, החיבור בין סקסיזם ובין משחקי מחשב לא צריך להפתיע אותנו. תנועת הטרור הגברברי גיימרגייט, שאחר כך ביצעה הגירה אל האלט-רייט, היתה נסיון אלים של אנשים שחשו שיש יותר מדי נשים והתחשבות בהן בתחום שפעם היה גברי לגמרי. מי שעוקב אחרי ההתקפות המיניות על שחקניות מחשב מכיר את התופעה היטב. אבל האם המקרים האלה אכן מייצגים משהו מעבר לשחקנים עצמם?
החוקרים הגיעו למסקנה שיש, למעשה, פחות מדי דמויות נשיות במשחקי מחשב – ושהדמויות הללו נעות על המנעד הישן שבין עלמה במצוקה (מישהי שהגבר צריך להציל) ובין יעד לכיבוש מיני. יש כמובן משחקים יוצאי דופן, אבל היוצא דופן מדגים מהי הנורמה, ועל פניו, עולמם של מעצבי משחקים רבים עדיין תקוע בשנות החמישים.
עם זאת, יש נקודה קריטית שאין עליה עדיין תשובה: בהנחה שיש מתאם בין משחקי מחשב וסקסיזם, מה גורם למה? האם משחקי מחשב מעודדים סקסיזם, או שסקסיסטים נמשכים למשחקי מחשב? יש לציין שמחקר קודם בנושא מצא שאין מתאם בין שחקני מחשב וסקסיזם, ושאנחנו צריכים הרבה, הרבה יותר מידע ועוד מחקרים.
התכנית המושלמת שנכשלה
על פי כתב האישום כנגד ג'ון ריוולו, שעל פי החשד שלח ציוץ שגרם אפילפסיה לעיתונאי קורט אייכנוולד, הוא תכנן את ההתקפה שלו בקפידה. וזה לא עזר לו.
הציוץ נשלח על ידי חשבון בשם @Jew_goldstein, אולי רמיזה לעמנואל גולדשטיין מ-"1984" של ג'ורג' אורוול, והוא נשלח מכרטיס סים ששולם מראש. המייל שאליו הפנו הפרטים של הסים היו כמובן מזויפים. אבל.
ספקית הסלולר של ריוולז, AT&T, לא יכלה לומר שום דבר מועיל על כרטיס הסים הזה והמשתמש שלו – להוציא פריט אחד: הכרטיס שימש מכשיר אייפון 6. החוקרים, בהתאם, ביקשו מידע מאפל על חשבון iCloud (שירות הענן של אפל) שהשתמש במספר הסים. ובינגו: המספר השתייך לחשבון אייקלאוד בן חמש שנים, החשבון של ריוולז. צו חיפוש לחשבון הענן הזה גילה שורה של מסרים מרשיעים ומכאן הדרך לכתב אישום היתה קצרה. זכרו, ילדים: לא די להחליף כרטיס סים. המכשיר שלכם יוצר מזהים כמעט בלתי נתינים למחיקה בינכם ובין החשבון שלכם. במקרה של אפל, מדובר באייקלאוד; אבל כמעט כל מכשיר אנדרואיד משתמש בחשבון ג'ימייל כמזהה עיקרי.
מה מביאים למדינת מעקב שיש לה הכל? רחפנים
בבריטניה, לשעבר מולדת החירות וכיום הממלכה המנוטרת, יש את מספר מצלמות המעקב הגדול ביותר בעולם: מצלמה על כל עשרה תושבים. שירות מודיעין האותות שלה, ה-GCHQ, שותה כמויות עצומות של מידע אזרחים ולימד את ה-NSA כמה טריקים מלוכלכים; והראש לשעבר של שירות הביטחון, דיים סטלה רימינגטון, הזהירה לפני שמונה שנים שבריטניה הופכת למדינת משטרה. כל זה לא גורם לממשלה שם לעצור. במשטרה המחוזית של דבון וקורנוול רוצים כעת מה שהם מכנים "החוליה המוטסת": רחפנים חמושים במצלמות שיצלמו את האזרחים גם מהאוויר. יש לציין שכוח המשטרה הספציפי הזה אחראי על יותר שטחי בר מכל מחוז משטרתי אחר וחלק ניכר מהבעיות שבהן הוא מטפל הם אזרחים שנפלו לביצות או מצוקים, ועל כן הרעיון של רחפן לאו דווקא לא הגיוני ויתכן שאשכרה יציל חיי אדם.
מצד שני, זה אף פעם לא נגמר שם. והרעיון של מצלמות אבטחה ככלי ללחימה בפשיעה בעייתי: מחקרים כבר הראו שזה נכון שמדי פעם הן קולטות מידע קריטי, אבל לעתים קרובות מדי המידע הזה טובע בערימות של מידע לא מועיל. נציב המשטרה הבריטית לענייני מעקב הביע לפני שנתיים את חששותיו: אנשים רוצים, הוא אומר, יותר מצלמות מעקב, אבל לא מודעים ליכולות שלהן. "האם אתם יודעים שעם התקדמות הטכנולוגיה, הן מתחילות לחזות התנהגות?" כשהמשטרה מוטרדת מהטכנולוגיה שבידיה, כדאי שגם אנחנו נדאג.
קצרצרים
1. פקיד אמריקאי אמר, בינתיים לא לייחוס, שכתריסר חברות תעופה מהעולם הערבי ומאפריקה יידרשו בקרוב למנוע מנוסעיהם המגיעים לארה"ב לטוס עם מחשבים או טאבלטים. הנוסעים יוכלו להחזיק בסמארטפונים ובציוד רפואי נדרש. לטענת פקידים בארה"ב, החשש שלהם הוא ממטענים קטנים שיופעלו על ידי פעילי אל קאעדה בחצי האי הערבי, ולדבריהם החבלן הראשי של הארגון עוסק במרץ בהכנת מטענים כאלה. עד כה ידוע רק על חברת תעופה אחת, חברת התעופה הירדנית, שכבר החלה ליישם את ההנחיות; החברה פרסמה ציוץ בנושא ואחר כך מחקה אותו. הדבר המשונה בהכרזה האמריקאית הוא שאף שאתה לא יכול לטוס עם הלאפטופ שלך, אתה יכול לשלוח אותו במזוודה בתא המטען. כלומר, בהנחה שהלאפטופ שלך הוא בעצם פצצה, אז היא לא תתפוצץ במטוס ואתה תוכל לאסוף אותה בנמל התעופה וללכת מעדנות לסטארבקס הקרוב ולפוצץ אותה שם. מותר לחשוד שהסיפור הזה הוא לא אמצעי לחימה בטרור אלא עוד סוג של איסור כניסה למוסלמים.
2. סיסקו הודיעה כי 318 מהנתבים שלה חשופים להתקפות של ה-CIA, בעקבות פרסום מסמכי ה-CIA על ידי וויקיליקס. הפרצה מאפשרת לתוקפים להשתלט על המכשיר. סיסקו פרסמה הנחיות שמאפשרות ניטרול של הפרצה. זו הפעם הראשונה שיצרנית חומרה מדווחת על פרצה כזו. יש לציין שכחלק מפרסומי סנודן, נחשפה העובדה שה-NSA נהג לתפוס משלוחים של חומרה, להתקין בה דלתות אחוריות, ואז לחדש את המשלוח. זה סוג התקפה שבכלל לא ברור אם יש טעם לנסות ולהתגונן נגדו.
3. המדור ציין בעבר מספר פעמים שהחדשנות האמיתית של אפל טמונה במחלקת תכנון המס שלה, והוא גאה לומר שראש המפלגה הירוקה בניו זילנד הגיע למסקנה דומה. זאת, לאחר שהסתבר שאפל מכרה מוצרים בסכום מסחרר של 4.2 מיליארדי דולרים בניו זילנד – ושילמה עליהם סכום מסחרר לא פחות במסים, דהיינו אפס (0). כפי שציין מועמד של מפלגת הלייבור שם, הכל חוקי – פשוט עומדת כאן ההבחנה הוותיקה בין חוק למוסר. מאפל נמסר בתגובה שהמוצרים של החברה מעוצבים בארה"ב ובהתאם היא משלמת שם את עיקר המס שלה, תוך כדי שהדובר מקווה שאף אחד לא יזכור שחלק מרכזי מההון של אפל מוחזק רשמית בחו"ל למרות שבפועל הוא מוחזק בבנקים אמריקאיים.
4. שערוריית המודעות ביוטיוב – שבה העלתה גוגל פרסומות של חברות מכובדות, כמו גם גופים ממשלתיים, לצד סרטוני שטנה של כל מיני אלט-קאקרים – לא פוסקת. המכה האחרונה מגיעה מכיוון מרקס אנד ספנסר, שהודיעה שהיא מושכת את המודעות שלה מגוגל מחשש שהן יופיעו לצד פרסומי שנאה. יש כאן אירוניה מסוימת: המייסד של מרקס אנד ספנסר, מיכאל מרקס, היה יהודי מסלונים, ואנטישמים נהגו להאשים את החברה בכך שהיא זרוע יהודית להשתלטות על משהו. חנויות מהסוג שבנה מרקס היו גם מטרה מובהקת של הנאצים, שטענו שהן מחסלות את העסקים הקטנים. במקביל, ראש WPP – חברת הפרסום הגדולה בעולם – קרא לגוגל להוכיח שהיא שולטת בפרסום שלה ושהיא לא מביכה את המפרסמים.
5. ממשלת סין נאבקת בצרה לאומית לא שגרתית: מסתבר שאנשים מגיעים לבתי השימוש הציבוריים וגונבים משם נייר טואלט. הדרך הממשלתית להלחם בתופעה המשונה היא לכלוא את נייר הטואלט במכונה, ולדרוש מאנשים להציג את פרצופם לזיהוי ביומטרי לפני שיוכלו לקבל נייר טואלט. אני לא יודע, יכול להיות שהייתי הולך על סבסוד נייר טואלט כדי לפתור את הבעיה הזו – שהיא בעליל רצינית אם היא הגיעה למימדים לאומיים – אבל כנראה שבסין רוצים כמה שיותר מידע על האזרחים. האח הגדול, עינו פקוחה. גם בשירותים.