דרישה בקואליציה להגביל פעילות המאגר הביומטרי לחמש שנים

בקואליציה דורשים להגביל את פעילות המאגר הביומטרי לחמש שנים בלבד, שלאחריהן יימחק כל המידע ששמור בו – כך לפי הסתייגויות שהגישו חברי כנסת מטעם ישראל ביתנו לחוק המאגר הביומטרי, ושהגיעו לידי "כלכליסט". בנוסף לביטול המאגר, דורשים הח"כים מישראל ביתנו להגביל גם את גישת המשטרה אליו במהלך תקופת פעילותו.

בשבוע הבא עתידה ועדת הכנסת המשותפת, שמפקחת על פעילות המאגר הביומטרי להתחיל לדון בהסתייגויות השונות שיגישו חברי הוועדה להצעת החוק, שאמורה להפוך את ההצטרפות למאגר הביומטרי לחובה לכלל אזרחי ישראל.

פיילוט המאגר הביומטרי. התנגדות מהותית בקואליציה צילום: עמית שעל

נציגי האופוזיציה צפויים להגיש הסתייגויות רבות בדרישה לבטל את המאגר לחלוטין או להגביל משמעותית את פעילותו. ואולם, ההסתייגויות שמגיעות מחברי הקואליציה חשובות יותר, משום שיש להן פוטנציאל רב יותר להביא לשינוי אמיתי בהצעת החוק. וההסתייגויות הסיעתיות שהגישו הח"כים יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמר ועודד פורר מישראל ביתנו מבטאות את ההתנגדות המהותית הרחבה ביותר בקואליציה לאופן פעילות המאגר הביומטרי, כפי שהיא מופיעה בהצעת החוק כיום.

לפי ההסתייגות החשובה ביותר, פעילות המאגר הביומטרי תוגבל לחמש שנים בלבד. נוסח הצעת החוק העדכני עוסק במאגר שמכיל תמונות פנים בלבד. לצדה, מובאת לאישור הח"כים גם הוראת שעה לחמש שנים, שעוסקת בצירוף טביעות אצבע למאגר על בסיס וולנטרי. לפי ההסתייגות שהגישו הח"כים מישראל ביתנו, עם פקיעת הוראת השעה יבוטלו הפרקים בחוק שעוסקים בפעילות המאגר הביומטרי. קרי – אם תאושר הסתייגות זו, בתום חמש שנים לא ניתן יהיה עוד להפעיל את המאגר הביומטרי ותידרש מחיקת כל המידע שמאוכסן בו.

על מנת להקשות על המשך פעילות המאגר באמצעות הארכת הוראת השעה מעבר לחמש שנים, מבקשת הסתייגות נוספת למחוק את הסעיף שמאפשר לשר הפנים להאריך אותה בחמש שנים נוספות. משמעות הסתייגות זו היא שלאחר חמש שנים ניתן יהיה להאריך את פעילות המאגר רק בהליך חקיקה ראשי, כלומר באמצעות ניסוח והגשת הצעת חוק חדשה שתידרש לעבור את כל שלבי החקיקה המקובלים.

לצד הדרישה לבטל את המאגר לאחר חמש שנים, הגישו ארבעת הח"כים גם הסתייגות שנועדה להגביל את איכות המידע שמאוחסן בו, ושקובעת שתמונות הפנים שיישמרו במאגר יהיו באיכות שלא יכולה לשמש לזיהוי אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו.

כן הם מבקשים להגביל את הגישה של המשטרה למאגר. בפרט, לבטל את הסעיף בחוק שמאפשר לשוטר ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים ולקבל תוצאות זיהוי גם בהליך שאינו מחייב קבלת צו בית משפט. לחילופין, מבקשים הח"כים לאפשר זאת רק במקרה של חשד לביצוע עבירה מסוג פשע, ורק באישור של נשיא בית משפט מחוזי או שופט שהוסמך לכך מטעמו. במקרה של סירוב השופט, ניתן יהיה לערער על החלטה זו רק לבית המשפט העליון.

הסתייגויות אלו מגבילות באופן ניכר את יכולת המשטרה להשתמש במאגר. הן סותמות פרצה מסוכנת שבנסיבות מסוימות אפשרה למשטרה לקבל תוצאות זיהוי גם ללא צו בית משפט, מעלים את הסמכות השיפוטית למתן צווים כאלו מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, ומצמצמים את העבירות שבגינן ניתן להיעזר במאגר הביומטרי. אף שלא מדובר בחסימה כוללת של הגישה המשטרתית למאגר, אם יאושרו ההסתייגויות, היכולת לקבל מידע מהמאגר תוגבל משמעותית, ותעשה תחת פיקוח הדוק הרבה יותר.

הסתייגויות נוספות מטעם ישראל ביתנו מחייבות מתן הסבר קולי (בין אם באמצעות הקלטה ובין אם מפי הפקיד) לאזרח בבואו להוציא תעודה ביומטרית, ומחייבות שההסבר יינתן בשפה שאותה ייבחר האזרח.

ח"כ יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו צילום: דוברות ישראל ביתנו

את גיבוש ההסתייגויות הסיעתיות הובילה ח"כ יוליה מלינובסקי. לאורך הדיונים שנערכו בשבועות האחרונים על הצעת החוק דרשה מלינובסקי תשובות מהותיות וישירות בשלל נושאים.

היועץ המש

פטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, אמר: "הסתייגויות סיעת ישראל ביתנו מוכיחה שוב שנושא המאגר הביומטרי חוצה מפלגות, ושיש בקואליציה קולות חזקים הקוראים לעצור את המאגר הביומטרי ואת הטירוף והסכנה. צמצום זה אינו מספיק כדי לעצור את המאגר, אבל יש בו כדי להקטין את הסיכונים, ואף במעט. אנחנו קוראים לשר הפנים לעצור את המאגר הביומטרי, ולבטל את הפרויקט המיותר הזה, עכשיו שברור שכל סיעות הבית מתנגדות למאגר ומלבד עובדי משרד הפנים ורשויותיו אין אדם שרוצה את המאגר הביומטרי".