ראש בעננים: מדוע בחרה סנאפ להיכבל לענן של גוגל

התשקיף שהגישה סנאפ חשף את התלות הגבוהה של מפתחת אפליקציית סנאפצ'ט בשירותי הענן של גוגל. למעשה, לפי דיווחים הקשר הזה הוא סוג של תלות הדדית, שכן סנאפ היא את הלקוח הגדול ביותר של גוגל בתחום ומחזיקה ב־25%–33% מכל פעילות הענן שלה.

לפי התשקיף, סנאפ כבלה את עצמה לשירותי הענן של גוגל בעסקת חמש שנים בהיקף של 400 מיליון דולר בשנה, שבמסגרתה תקבל את כל שירותי הענן שהיא תזדקק להם. מודל החתימה הזה מעלה סימן שאלה גדול שכן הוא מחייב את סנאפ למחיר קבוע וקשיח של שירותים במקום להסתמך על המודל המקובל בשירותי ענן של תשלום לפי היקף שימוש. החריגה מהמודל הזה מעידה לכאורה כי תנאי העסקה המפורטים בתשקיף לא משקפים את התמונה המלאה, אחרת למה שסנאפ תתחייב לתשלום קשיח כשהיא לא בטוחה מה יהיה הגידול העתידי בפעילותה.

התשובה ככל הנראה היא שגוגל מעניקה לסנאפ הנחות והטבות משמעותיות על שימוש בשירותי הענן שלה הודות לחשיפה התקשורתית החיובית שהיא מספקת להם. חשיפה שגוגל צריכה נואשות על רקע השתרכותה הרחק מאחורי ענקיות שירותי הענן אמזון ומיקרוסופט.

אך גם אם בגוגל יודעים איך להעריך ולפנק לקוח כמו סנאפ, לא בטוח שלחברת המצלמה, כפי שהיא מכנה עצמה, ההסתמכות על שירותי ענן חיצוניים משתלמת בטווח הארוך. חברות אינטרנט רבות שהסתמכו בתחילת פעילותן על ענן חיצוני, כמו דרופבוקס, העבירו את פעילותן לשירותים פרטיים לאחר צמיחה בהיקפי פעילותן. לעומתה אובר סירבה מלכתחילה להסתמך על שירותי ענן חיצוניים ומפעילה את כל שירותיה בעצמה. דוגמה הפוכה היא נטפליקס, שלאחרונה השלימה תהליך ממושך של מעבר מתפעול עצמאי להסתמכות על שרתי הענן של אמזון.

עבור חברה בצמיחה מהירה שימוש בשירותי ענן מספקים גמישות פיננסית ותפעולית. לעומתן חברות שמחזיקות במודל עסקי ברור ובתוכנית עבודה סדורה לשנים הבאות נוטות להעדיף שרתים פרטיים. החוזה המכביד שחתמה סנאפ עם שירותי הענן של גוגל סוג של פוסח על שני הסעיפים ומעלה את התהייה האם מייסדיה בעצמם יודעים מה המודל העסקי שלה.