בניגוד לטענות קודמות של המשטרה: היקף זיוף תעודות הזהות עומד על עשרות בחודש

בינואר שעבר זוהו במשטרה רק כ-50 מקרים של שימוש בתעודות זהות מזויפות – כך גילה ראש מדור חקירות במשטרה, גלעד בהט, במהלך דיון על חוק המאגר הביומטרי שנערך בוועדת הכנסת המשותפת שמפקחת על פעילות המאגר.

"בינואר נפתחו 228 תיקים על עבירות התחזות ותיעוד מזויף", אמר בהט. "עברנו על 140 מהם ובמעל 50 מהתיקים זוהה שימוש בתעודת זהות מזויפת. התופעה שכיחה מאוד, ועבירות פליליות נוטות להגיע למקום הקל. ברגע שיהיו תעודות ביומטריות, הגורמים הפליליים יפתחו שיטות אחרות. המספרים גדולים מאוד".

שר הפנים אריה דרעי מנפיק תעודה ביומטרית צילום: מוקי שוורץ

זוהי הפעם הראשונה שבה מוסרת המשטרה נתונים מוצקים כלשהם על היקף תופעת זיוף תעודות הזהות בישראל. בעבר מסרה המשטרה רק הערכות, שלפיהן יש במדינת ישראל עשרות אלפי תעודות זהות מזויפות. ואולם, בהנחה שינואר הוא חודש מייצג, עולה מנתוני המשטרה שמדי שנה מזוהה שימוש רק בכ-600 תעודות מזויפות – נתון רחוק משמעותית מהנתונים שהוצגו בעבר.

"די להערכות ותחושות הבטן", אמר בתגובה ניר הירשמן, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, שמובילה את ההתנגדות למאגר. "בכל מקרה שמוצגים נתונים מתברר שתופעת הזיוף וההרכשה הכפולה היא מחלה שלא קיימת".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה לדעת בדיון האם משרד הפנים מתכוון לערוך מכרז חדש שיאפשר להוזיל את עלויות הנפקת מסמכי הזיהוי, שעומדים כיום על כ-60 שקל למסמך, לאור העובדה שהכמות של המסמכים שיונפקו תעלה. מנהל אגף מערכות מידע ברשות האוכלוסין השיב שיש כבר הערכות להנפקת תעודות זהות כלל אזרחי המדינה, ושעלות התעודה היא 40 שקלים.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שבה ותקפה את הנתונים שמוצגים על בעיית ההרכשות הכפולות: "המהות של המאגר היא לעצור הרכשות כפולות. אנחנו שואלים כמה הרכשות כפולות היו, אתם אומרים שהיו חמש". ברשות האוכלוסין טענו בתגובה שהיו מקרים רבים נוספים שבהם זוהתה אי התאמה בנתונים הביומטריים, ההנפקה נעצרה והמבקש הוזמן ללשכת האוכלוסין על מנת לברר את הסיבה לכך, ואולם בחר שלא להגיע.

ח"כ תמר זנדברג צילום: אוהד צויגנברג

ח"כ ענת ברקו (ליכוד) ביקשה לדעת האם הוכן סקר סיכונים שבחן את סיכוני הדליפה של המאגר ודן בתרחישים אפשריים של מה עלול לקרות במקרה של דליפה. עו"ד נעמה בן צבי, היועצת המשפטית של הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, השיבה שהופק מסמך נרחב בנושא שנמצא בידי השב"כ, ושהנושאים בנושא מסווגים ותשובות אפשר לתת רק בפורום המתאים. "אני אדרוש דיון בוועדה שלי, בוועדת המשנה לסייבר, עם גורמי הביטחון, לגבי תרחישי הבלהות במקרה של דליפת המאגר", הגיבה ברקו.

זנדברג ציינה: "מה שמעניינת אותנו זו לא רמת האבטחה. אנחנו יודעים שאין דבר שלא דלף ושלא יכול לדלוף. השאלה היא לא מה עשיתם כדי שלא ידלוף, אלא מה קורה אם. מה הנזקים הפוטנציאלים, ומה ההיערכות של מדינת ישראל ברגע שזה קרה".

בנוגע לפעילות המאגר עם מערכת השוואה ביומטרית זמנית אמר נציג רשות האוכלוסין: "תוכנן לעשות מכרז לרכוש מערכת, ועד שהוא יצא לפועל פותחה פנימית מערכת זמנית. המערכת שעובדת כיום היא עדיין המערכת הפנימית. אחרי ההחלפה, הביצועים יהיו יותר טובה".

זנדברג אמרה: "אז המערכת הנוכחית פחות טובה. אומרים לנו כאן שיצאו למכרז כדי לעשות את הכול הכי טוב. אנחנו רוצים להאמין שמי שזכה במכרז יספק את המערכת הכי טובה. זה לא קרה, בינתיים יצאו עם משהו זמני. מי תכנן את זה? סטונדט, איש מקצוע? האם היא אמרה בדרישות הצו המקורית שאישרנו כאן? תכננם לצאת למכרז. אחרי 3.5 שנים אנחנו מגלים שזה לא נעשה ואנחנו רוצים לדעת למה".

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הסביר קצת על הסאגה מאחורי המערכת הזמנית. "מי שפיתח את המערכת הזו לא כתב את המנוע בעצמו, אלא השתמש במנוע של שנרכש בכמה אלפי דולרים", אמר. "מדובר במערכת שפותחה במוצרים מהמדף וכל המאגר מסתמך עליה. איך אפשר לקבל החלטה על סמך כך? חייבים לקבל החלטה על סמך מערכות בדוקות".

בן צבי השיבה: "אלו מערכות טכנולוגיות מורכבות שמטבע הדברים מתעדכנות מעת לעת. אי-אפשר שהמערכות יקפאו על השמרים. חייבים לדרוש שהמערכות ישודרגו לאורך השנים. הפרויקט ירוץ לאורך שנים רבות. הבדיקה שלנו היא שהמערכת הזמנית מחזיקה את הפיילוט וניתן להציג תוצאות שעומדות במדדי הצו".

מומחה הסייבר דורון שקמוני ביקש לשנות את מיקוד הדיון משאלת היקף ההרכשה הכפולה. "הטענה שלא צריך מאגר איננה מתבססת על כמה הרכשות כפולות היו במהלך הפיילוט", הוא אמר. "היו חמישה או שישה מקרים, סטטיסטית זה לא מעניין. יש טענה שיהיו יותר ניסיונות כאלו, על זה אין חולק. אבל הטענה היא לא שאין צורך במאגר כי לא היתה הרכשה כפולה, אלא שניתן להתמודד עם הבעיה בכלים פחות פוגעניים. יש תהליכים שניתן ליישם, שנצאים בשימוש במדינות אחרות, ומספקים תוצאה דומה לזו של מאגר ביומטרי".

פרופ' אלי ביהם מהטכניון הסביר איך ניתן לעשות שימוש בתעודות ביומטריות של אזרח אחר: "גם עם המאגר והתעודות הביומטריות, אזרחים ימשיכו לבקשת תעודות חדשות, כי התעודות שלהם אבדו להם או מסיבות אחרות. והשאלה היא מה קורה לתעודות הביומטריות שכבר לא ברשותם. האם מישהו יכול להשתמש בהן או לתת לחברים להשתמש בהן? התשובה היא כן. יש טביעות אצבע בפנים, אבל אין שום דרישה בחוק שבתעודת זהות מהסוג החדש החלק האלטרוני יעבוד. גם אם אזרח הורס את החלק האלקטרוני, לפי החוק התעודה הביומטרית עדיין תקפה כל עוד יש תמונה ברורה. גוף שלא יכול לקרוא את החלק האלקטרוני לא יקבל שום ערך נוסף לעומת התעודה הלא-ביומטרית. אם אני רוצה לרכוש דירה, אין לי דרך לאמת את הפרטים הביומטריים בתעודת הזהות של הרוכש".

בסיום הדיון אמר מקלב שלאור הדברים שעלו בדיונים האחרונים בכוונתו לפנות לממשלה בשאלה האם יש ברצונם לשנות דברים מסוימים בהצעת החוק, ושבישיבה הבאה תחל ההקראה וההצבעה על הסעיפים השונים.