דו"ח טכנולוגי
שיטת ברני: הדמוקרטים מנסים להתארגן ברשת
תומכי סנדרס רוצים מפלגת תה משלהם, בקיימברידג' ממליצים על נסיוב לחדשות מפוברקות, ואיך יודעים שהתקפות סייבר זה הנורמלי החדש
דמוקרטים למען צדק וחיבור מהיר
בוויכוח ארוך השנים בין פעילות בעולם האמיתי ופעילות רשת, נראה היה בסוף השבוע שהפעילות מהסוג הוותיק ניצחה: מצעד הנשים היה הפגנת הכוח הליברלית הגדולה ביותר בארה"ב מזה עשורים. אין ספק שלנוכחות של מיליונים ברחובות יש הרבה יותר השפעה מאשר עשרות מיליוני ציוצים. שלא לדבר על כך שהעובדה שמספר המפגינות היה גדול משמעותית ממספר האנשים שהגיעו להשבעה של טראמפ הולידה בעקיפין את השימוש במושג החדש "עובדות אלטרנטיביות".
ואף על פי כן, פעילים דמוקרטים מנסים לבנות את המפלגה מחדש באמצעות הרשת. שורה של פעילים ליברלים, רבים מהם יוצאי הקמפיין של ברני סנדרס, רוצים להשתלט על המפלגה כשהכלים העיקריים שלהם הם יכולות הרשת המוכחות של סנדרס וכמה ערוצים פופולריים ביוטיוב.
הם קוראים לעצמם Justice Democrats , והמודל שלהם הוא מפלגת התה: הקבוצה הקיצונית שבאמצעות הרבה מאוד נוכחות רשת הצליחה לקחת את המפלגה הרפובליקנית ימינה. הם משוכנעים שהם יוכלו לפנות לצעירים מעורבים, שהם ממילא פעילים מאוד ברשת, ולנצל את המעורבות שלהם כדי להביא לבחירת אנשיהם שלל תפקידים במפלגה, ולמצוא באמצעותם את המועמדים הטובים ביותר.
הרשת אמורה לפתור את הבעיה העיקרית שלהם: מימון. סנדרס הצליח לגייס 200 מיליון דולר, בעיקר מתרומות קטנות ברשת. בסופו של דבר זה לא הספיק כדי להתמודד עם ההון הגדול שמאחורי קלינטון. ומבחינת רטוריקה, הם רוצים שהרטוריקה תהיה דומה יותר לזו של מפלגת התה: לצייר את הימין כאיום קיומי. אני סקפטי – היסטוריית פעילות בקרב צעירים דמוקרטים היא לא הצלחה גדולה, ושימוש ברטוריקה ימנית צפוי לדחות חלק מבסיס התומכים - אבל לפחות הם מנסים לעשות משהו, בניגוד לאגף הקלינטוני של המפלגה.
נסיוב נגד חדשות מזויפות?
חוקרים בקיימברידג' טוענים שהם מצאו את הדרך לחזק את ההתמודדות של המוח האנושי עם סיפורים מפוברקים: לחשוף את האדם לגרסה מוחלשת של השקר ולהציג בפניו את האמת.
לצורך המחקר, שהוא ראשוני מסוגו ובהתאם מצריך מחקרים נוספים, בחנו החוקרים את השפעת התעמולה של מפיצי הטענה של "אין התחממות גלובלית". הם הציגו את המידע האמיתי – קונצנזוס מדעי מוחלט בשאלה, שמוצא שהתחממות גלובלית נובעת מפעילות אנושית – ואז הציגו את קמפיין התעמולה נגדו. המסקנה שלהם היתה שאנשים שנחשפו לעובדות ולתעמולה כאילו היו שווי משקל, נטו לפקפק בעובדות.
אבל חשיפה שלהם לעובדות, יחד עם ההצהרה על כך שיש קמפיין מאורגן נגד המציאות, הובילה לעליה של 20% בשיעור האנשים שקיבלו את העובדות. אנחנו צריכים עוד כמה מחקרים כאלה, וכמה שיותר מהר, כי אנחנו טובעים בתעמולה ממומנת ואין די כוח וזמן להוכיח שהיא שקרית.
והעולם פיהק
חברת לויד'ס מלונדון נחשבת לאחת מחברות הבנקאות והפיננסים היציבות והמובילות בעולם. אם, לפני חמש שנים, היינו למדים שלויד'ס נפלה קורבן להתקפת סייבר, שפושעים הצליחו לפגוע בקודש הקודשים, סביר להניח שהיתה רעידת אדמה תקשורתית.
אבל אתמול (ב') הודיעה לויד'ס שהיא היתה תחת התקפת סייבר, ושום דבר לא קרה. כמובן – יש חקירה, ולויד'ס העבירו את כל המידע שיש להם לרשויות החוק, ויכול להיות שמישהו ימצא את האשם מתישהו. אבל אמות המידה לא זעו.
אחרי הכל, התקפת סייבר היא הנורמלי החדש. אחרי התקפות על כל חברה גדולה, כולל בנקים; אחרי התקפות על מוסדות הדמוקרטיה בארה"ב והתקפות על מוסדות הממשל באסטוניה ובגיאורגיה; אחרי שלמדנו שלא פחות מחמישה שירותי מודיעין האזינו לטלפון של הקנצלרית מרקל; אחרי שבשבוע שעבר עוד ידיעה על כך ששירותי החשמל באוקראינה הופלו בעוד התקפת סייבר כמעט לא זכתה לציון – גם התקפה על לויד'ס היא לא מה שהיתה פעם. מה גם שההתקפה הזו היתה "רק" התקפת DDoS שבסך הכל שיתקה את האתר של לויד'ס לכמה שעות, מסוג ההתקפות שכל זאטוט סקריפטים יודע לערוך היום.
ובתוך האדישות הגדולה, אנחנו מגלים עד כמה התרגלנו לרעיון שהמידע שלנו לא בטוח; עד כמה למדנו לחיות איתו.
קצרצרים
1. תופעה חדשה בארה"ב: נהגי אובר שישנים במכוניותיהם. הנהגים גרים בדרך כלל סמוך לערים שבהן יש לקוחות עשירים מחברות הייטק, אבל הם עצמם לא יכולים להרשות לעצמם להתגורר בערים כאלה. אז הם יוצאים מבתיהם בתחילת השבוע, נוסעים לעיר, מבלים את היום בהסעת נוסעים, ואחרי יום עבודה גוררים את עצמם לחניון נוח ומבלים את הלילה במכונית, לקראת עוד יום עבודה. נהגי אובר ברחבי ארה"ב מחליפים טיפים על מגרשי חניה נוחים, עם שומרים רגועים, ואיפה אפשר למצוא ווייפיי. אלה פני הכלכלה החדשה, וככה נראה הקטר שלכאורה מושך אחריו את כל המשק. את הקיום הזה מכנה אובר "גמישות", ואת האנשים שהפכו לנוודים היא מכנה "קבלנים עצמאיים".
2. בשבוע שעבר, לאחר שבכיר השקעות יפני נפגש עם דונלד טראמפ, צצה לה השמועה שפוקסקון עומדת לבנות מפעל בארה"ב בעלות של שבעה מיליארד דולר, מפעל שיספק עבודה ל-30 עד 50 אלף איש. אתמול (ב') הכחיש מנכ"ל פוקסקון את השמועה: הוא אמר שאכן יש תכנית כזו, אך זו איננה הבטחה לארה"ב אלא "משאלה". המנכ"ל, טרי גו, אמר שפוקסקון תדרוש מארה"ב ערבויות לקרקע זולה וחשמל זול, אך ציין שמדיניות מכסי המגן של טראמפ מנוגדת לרעיון הזה. פוקסקון תשמח כנראה למפעל בארה"ב, אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מפעליה בסין – לפחות לא עד שתעבור לרובוטיזציה מלאה, תחום שהיא משקיעה בו לא מעט. אבל אז, צריך לציין, לא סביר שהיא תספק לאמריקאים הרבה מקומות עבודה.
3. מארק צוקרברג רכש אחוזה ענקית בהוואי, ומיד לאחר שהצהיר על כך שהוא רוצה לגור שם בשל "אהבתו לקהילה", הגיש תביעות נגד מאות מתושבי האזור. לטענתו התביעות הללו מיועדות לברר למי שייכות חלקות באדמה שלו, כדי שהוא יוכל לפצות את הבעלים ולרכוש את חלקותיהם; הוא טוען שבחלק מהמקרים, אנשים כלל לא יודעים שיש להם אדמה שם והם יקבלו כסף סתם כך. המקומיים לא כל כך מתרשמים, מציינים שהתביעות הללו מאלצות אנשים למכור את חלקותיהם ושלעתים הם צריכים לשלם את ההוצאות המשפטיות של התובע – במקרה שלנו, אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. לאור ההיסטוריה של נישול תושבי הוואי מאדמותיהם, התושבים מגדירים את צוקרברג כ"פני הנאו-קולוניאליזם".
4. הבית הלבן צועד עם הזמן: בניסיון להסיח את הדעת משורה של שקרים מביכים, הודיע אמש דובר הבית הלבן שון ספייסר שמעתה, יהיו בחדר העיתונות גם ארבעה מושבים שייוחדו למסכי סקייפ, כדי לאפשר גם לעיתונים שאין להם לשכה קבועה בוושינגטון לשאול את הבית הלבן שאלות. ראוי, בעקרון – אבל עכשיו נראה אם לא ימלאו את המושבים האלה באתרי קונספירציה ימניים.
5. מכשיר אלקסה של אמזון כובש נתחים ניכרים מהעולם, ועכשיו החליטו בחברה להתחנף לפלח אוכלוסייה בלתי צפוי: מעתה, אפשר לפנות את המכשיר לא רק בכינוי "אלקסה" או "אמזון", אלא גם computer, כפי שעשו הדמויות על הספינה אנטרפרייז בסדרה המיתולוגית "מסע בין כוכבים". באמזון ציינו שמלכתחילה הם חשבו על אלקסה כעל "מחשב אנטרפרייז לבית". אלקסה כבר מגיבה לכמה ביטויים נפוצים בסדרה, כגון Beam me up.