חוק המאגר הביומטרי כבר לא יעבור בלי שנשים לב

לו יכלו חברי הכנסת להצביע על המאגר הביומטרי כשהם משוחררים מכבלי משמעת קואליציונית והסכמים אלו ואחרים, המאגר במתכונתו הנוכחית (שכוללת תמונות פנים ושתי טביעות אצבע) לא היה עובר. למעשה, יש סיכוי סביר שהמאגר לא היה עובר בשום מתכונת. לא כך היה עם תחילת הפיילוט, אבל ב-3.5 השנים שעברו מאז יש תחושה ברורה שחל שינוי בהלך הרוחות במשכן בכל הנוגע למאגר השנוי במחלוקת.

השינוי הזה הורגש בברור בדיון שנערך השבוע בוועדת הכנסת המשותפת שמפקחת על פעילות המאגר, כחלק מההכנות של הצעת החוק שתהפוך את ההצטרפות למאגר לחובה לקריאה שנייה ושלישית. תשעה חברי כנסת השתתפו בדיון הזה. רובם התנגדו למאגר בכלל או למאגר שכולל טביעות אצבע, כמה הביעו עמדה ניטרלית וביקשו הבהרות בסוגיות שונות. אף אחד מהם לא קם והצהיר על תמיכה במאגר.

שר הפנים אריה דרעי מנפיק תעודה ביומטרית. אין תמיכה למאגר מחוץ למשרד הפנים צילום: מוקי שוורץ

הגדיל לעשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) שהתחייב בוועדה שלא יצביע בעד מאגר שכולל טביעות אצבע מנדטוריות ושמופעל לתקופה בלתי מוגבלת (קיש תומך בפשרה של הקמת מאגר זמני לתקופה מוגבלת, עד שיונפקו תעודות ביומטריות לכ-90% מאזרחי המדינה, ולאחר מכן השמדתו).

ולא מדובר בהלך רוח שמוגבל לאותם ח"כים. באופוזיציה יש התנגדות כמעט מוחלטת למאגר הביומטרי, וכך גם בקרב חברים רבים בקואליציה. למעשה, כמה מהם, דוגמת אורי מקלב מיהדות התורה או שרן השכל מהליכוד, מהווים את הקולות הרמים ביותר נגד המאגר. ח"כ השכל אף הודחה מחברותה בוועדה המשותפת על רקע התנגדותה הנחרצת למאגר.

אני מסקר את המאגר הביומטרי באדיקות כבר יותר מ-7 שנים, מאז שהשר אז, מיכאל איתן, גיבש פשרה שהובילה ברגע האחרון לדחיית הצבעה שהיתה מקימה מאגר מנדטורי כבר אז ולהקמת ועדה שתדון מחדש בחוק. מוועדה זו נולד הרעיון להפעיל את המאגר במתכונת של פיילוט על בסיס התנדבותי, שבסיומו אנו נמצאים היום.

במהלך השנים, ישבתי בלא מעט דיונים על המאגר בוועדות ובמליאה, ובתום הדיון שלשום נזכרתי באחד הראשונים שבהם השתתפתי. זה מ-2011 שבו אישרה הוועדה המשותפת את התקנות והצו שאפשרו את הקמת המאגר. רק שני ח"כים הצביעו בדיון חשוב זה, יו"ר הוועדה ויוזם המאגר הביומטרי מאיר שטרית ואברהם מיכאלי מש"ס. חבר כנסת נוסף, זאב אלקין מהליכוד, נכח בדיון דקות ספורות ולא השתתף באף הצבעה.

תחנה של פיילוט המאגר הביומטרי צילום: עמית שעל

הלך הרוח בקרב הח"כים היה שונה, ואופיין בעיקר באדישות כללית שנוצלה על ידי כמה תומכים נלהבים, ובראשם שטרית, כדי לדחוף את המאגר קדימה. השינוי אירע טיפין טיפין: פחות אדישות, יותר מתנגדים. מעבר מדיונים ריקים לדיונים שבהם מובילים חברי כנסת את המתקפה נגד המאגר, תוך גילוי בקיאות רחבה בחומר ודרישה תקיפה למתן תשובות.

גם בקרב גורמי מקצוע חל שינוי ביחס למאגר, ויותר ויותר כיסים בתוך משרדי הממשלה השונים מביעים הסתייגות ממאגר בכלל או התנגדות גורפת למאגר שכולל טביעות אצבע. בין המתנגדים נמנים גם גורמים מקצועיים בכנסת שאמורים לשמור על אובייקטיביות בסוגיות אלו, אך סלידתם מהמאגר ניכרת בחומר המקצועי שהם מעלים בדיונים ובאופן הצגתו. למעשה, נראה שהמבצר היציב האחרון של תומכי המאגר נמצא במשרד הפנים, שהרשות הביומטרית פועלת תחת חסותו. מחוץ לאנשי המשרד, תתקשו למצוא תומכים בלתי-מתפשרים במאגר.

למאגר גם אין כבר אלוף בכנסת שדואג לקדמו ופועל לנטרול והסרת מכשולים מדרכו, בדומה לשטרית. המאגר מקודם בעיקר על רקע אינטרס קואליציוני לא מוברר דיו, ככל הנראה בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. רבים מהמצביעים בעד המאגר עושים זאת בסלידה ובסתימת אף, רק מכורח המשמעת הקואליציונית, מבלי שיש להם עניין מובהק בכינונו. לולא אותה משמעת, ייתכן שהצעת החוק הנוכחית לא היתה שורדת אפילו את ההצבעה בקריאה ראשונה.

כל מי שמעורב בתחום כבר מבין היטב שבכנסת כמעט שלא נשארו תומכים במאגר. לכל היותר, יש ח"כים שלא מתנגדים לו, וגם מספרם הולך ופוחת. מי שאחראים לשינוי זה הם מתנגדי המאגר הביומטרי, שמובלים על ידי גרעין קשה של שבעה פעילים – המדענים פרופ' אלי ביהם ופרופ' קרין נהון, מומחי הסייבר דורון שקמוני ודורון אופק, המשפטן עו"ד יהונתן קלינגר, איש ההייטק צבי דביר, ואיש יחסי הציבור ניר הירשמן.

רובם עוסקים במאגר הביומטרי כבר יותר מעשור, והוותק שלהם בתחום עולה על זה של כמעט כל עובד מדינה שמעורב כיום בנושא. הם קראו כל דו"ח, מכירים כל פיסת מידע וכל גלגל שיניים, מגיעים לכל הדיונים בכנסת ומנהלים מסע שכנועים ארוך וסיזיפי מול חברי כנסת ועובדי מדינה במטרה לשכנע אותם להתנגד למאגר. בזכות עבודתם, הח"כים הפסיקו לגלות אדישות והתחילו להתעניין במאגר הביומטרי, ופעילותם היא הסיבה לכך שהליך הפיכת המאגר למנדטורי נתקל כיום בקשיים ובהתנגדויות רבות כל כך.

המאבק נגד המאגר נכנס לישורת האחרונה, אבל עוד לא הסתיים. ייתכן שהצעת החוק תאושר בסופו של דבר בכנסת (ומתנגדי המאגר כבר מוכנים עם עתירה לבג"ץ למקרה זה), אבל מה שבטוח הוא שהפעם זה לא ייגמר בדיון של שני ח"כים משועממים אלא בריבים קולניים ובמאבקים עד הקול האחרון. גם אם יהיה מאגר מנדטורי, לפחות זה לא יקרה בלי שנשים לב.