דו"ח טכנולוגי
הזכות למיוט: הפרלמנט האירופי שוקל להעניק לרובוטים מעמד אנושי מוגבל
הפרלמנט האירופי דן במתווה לחקיקה בנושא רובוטים, תביעה ייצוגית נגד אפל התעוררה לחיים, וסטארט-אפ שלא עמד במטרותיו נחקר בחשד להונאה
אני, רובוט
הפרלמנט האירופי צפוי לדון בשבועות הקרובים במתווה כלל אירופי לחקיקה בנושאי רובוטיקה, ובין שאר ההצעות יש דרישה להעניק לרובוטים מעמד אנושי מוגבל. המחוקקים טוענים שמאחר ורובוטיקה הולכת להיות חלק מרכזי מהעתיד, יש צורך בכמה פעולות.
חצי בן אדם
קודם כל, הקמת סוכנות ממשלתית לפיקוח על רובוטים ותבונה מלאכותית; הגדרה חוקית של מהו "רובוט אוטונומי חכם", ורישום של היותר מתקדמים שבהם; קוד אתי למפתחי רובוטים, שמיועד לוודא שרובוטים יופעלו רק בצורה אתית; ופוליסות ביטוח שחברות שמייצרות רובוטים יחויבו בהן כדי לכסות את הנזקים שהרובוטים שלהן צפויים לגרום.
ומאחר והעסקה מסיבית של רובוטים תביא בהכרח לירידה במספר העובדים האנושיים, ההצעות כוללות גם "בחינה רצינית" של הבטחת הכנסה בסיסית לכלל האוכלוסייה.
עם זאת, כמובן, ההצעה היותר שנויה במחלוקת היא הענקת זכויות לרובוטים. המחוקקים טוענים שהמטרה היא הענקת מעמד ישות (personhood) מוגבלת, כפי שיש לתאגידים. המטרה היא להגן על הזכויות שלהם וגם על החובות שלהם ולהבדיל בין מצבים שבהם היוצר אחראי למצבים שבהם הרובוט עצמו אחראי.
חברות הרובוטים לא הולכות לאהוב את הרעיון שלמכונות שלהן יש זכויות. מכאן ועד להקמת ארגונים נוסח החזית לשחרור הרובוטים קצרה. נעדכן.
איל ניגוח בשער הגן הסגור
מודל ההכנסות של אפל מתבסס בין השאר על תפיסת הגן הסגור: משעה שרכשת מכשיר אפל, תתקשה מאוד לצאת ממנו בלי לאבד חלק ניכר מהמידע שלך. אפל מחייבת את המשתמש לרכוש אפליקציות דרכה, ומאחר והמכשירים שלה נשענים על אפליקציות אין למשתמש ברירה אלא לציית – או לפרוץ את המכשיר ולאבד את האחריות שלו. אפליקציות iOS ניתנות לרכישה רק דרך האפסטור.
בשנת 2012, הגישו מספר צרכני אפל תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה שהחיוב להשתמש אך ורק באפסטור יוצר מונופול ובהתאם מונע תחרות. אפל טענה בתגובה שהיא בכלל לא מוכרת אפליקציות, היא רק משמשת מתווך; המשתמשים קונים אפליקציות מיצרני האפליקציות ואם יש להם בעיות, שידברו איתם.
שופט בערכאה נמוכה קנה את טענת החברה, אבל בסוף השבוע שופט בכיר יותר הפך את ההחלטה ואישר הגשת תביעה ייצוגית כנגד אפל. עורכי הדין של התובעים אומרים דבר פשוט מאד: או שאפל תאפשר לכל מי שרוצה לרכוש אפליקציות iOS איפה שהוא רוצה או שהיא צריכה לפצות את המשתמשים. ויש המון משתמשים שהורידו אלוהים יודעת כמה אפליקציות. אפל גוזרת קופון של 30% על כל מכירה. הרבה כסף. אפל צפויה בקרוב לשדרג את הצוות המשפטי שלה.
מהבטחה להונאה
חברת רחפנים בשם Lily התפרסמה לפני כשנה וחצי כשהוציאה סרטון מושקע מאוד, שבו היא הראתה רחפן שמסוגל להמריא ולנחות מכף ידו של המשתמש, להתקפל, ולחוג סביבו תוך כדי צילום. המוני גולשים הסתערו על החברה בקריאת הקרב המודרנית "שתוק וקח את הכסף שלי" והטביעו 499 דולרים במוצר. ימים ספורים לפני חג המולד, הודיעה החברה שהיצור מתעכב אבל שהיא תספק את המוצרים לכולם, על פי סדר ההזמנה. וזו היתה ההודעה האחרונה בחשבונות המדיה החברתית שלה. בשבוע שעבר היא נאלצה להודות שלא יהיה מוצר, והבטיחה להחזיר 34 מיליון דולר ללקוחות.
התובע המחוזי של סן פרנסיסקו מאוד לא אהב את ההתנהלות הזו, והגיש תביעה כנגד לילי על הונאת המשתמשים. לטענת התובע, לילי הפיקה סרטון שהציג טכנולוגיות שלא היו ברשותה (כמעט כולן היו של חברות מתחרות); הסרטון שימש ככלי ההונאה העיקרי של החברה. התובע ביקש גם צווים שיקפיאו את פעולתה של החברה, אם כי התיר לה להשיב כספים ללקוחותיה.
התביעה מתמקדת בסרטון. ממשרד התובע נמסר שאף שלילי התיימרה לצלם אותו באמצעות הרחפנים שלה, בפועל לא היה לה אבטיפוס מתפקד והיא השתמשה ברחפנים של חברות אחרות. אחרי הקריסה של לילי, צצו פתאום מומחים שאמרו שמלכתחילה היה ברור שמשהו מסריח כאן. איפה הייתם קודם?
קצרצרים
1. נשיאים אמריקאים שומרים לעתים את המילים החשובות ביותר שלהם לנאומי הפרישה. הנשיא אייזנהאואר נתן לנו את המושג "התשלובת הצבאית-תעשייתית" בנאום הפרידה שלו והזהיר מפני סכנותיה. הנשיא אובמה הזהיר בנאומו האחרון מכך שהגל הבא של אובדן מקומות עבודה יגיע לא מהגלובליזציה, אלא מהאוטומציה. אובמה הזהיר שהאוטומציה צפויה לפגוע בשכבות גדלות והולכות של האוכלוסייה ושאחת הסיבות למתח הפנימי בארה"ב היא ההבנה שהגל הענק הזה עומד לפגוע בחוף. אובמה התייחס ספציפית לגברים לבנים בגיל העמידה, כשדיבר על אנשים שחוששים שעתידם עומד להימחק.
אובמה. שולח אזהרה אחרונה צילום: יוטיוב
2. רוסיה הטילה מס של 18% על שירותי אינטרנט זרים, כחלק מניסיונה לסגור את עצמה לעולם ולמנוע מתושביה מידע שעשוי להוביל לכך שהם יעניקו לפוטין את הטיפול הידוע כטיפול צ'אושסקו. חברה אחת בלטה לרעה: אובר גלגלה את המס על הנהגים שלה ודרשה מהם לשלם אותו במקומה, כשהיא מבטיחה להם לשפות אותם מתישהו. היא גלגלה על הנהגים לא רק את המס, אלא גם את כאב הראש שקשור לכל הניירת הנדרשת. אבל, כמובן, היא ממשיכה לטעון שהנהגים הם לא עובדיה. בתגובה, שורה של עובדים הודיעו על התפטרות.
3. קבוצת ההאקרים הרוסים ShadowBrokers, שפרסמה לפני כמה חודשים כמה כלי פריצה של ה-NSA, פרסמה בסוף השבוע עוד 61 קבצים שככל הנראה גם הם כלי פריצה של ה-NSA. הפרסום לווה בהודעה של הקבוצה שהם עשו את הכל בשביל הכסף, אבל לא הצליחו לקבל את 8,000 הביטקוינים שרצו עבור הקבצים, ועל כן הם מפרסמים אותם כדי שהעולם יישרף. עוד אמרו ההאקרים שמרוב אכזבה הם מפסיקים את פעולתם ומוחקים את החשבונות שלהם. סובייטולוגים מנסים לברר מה לעזאזל אומרת הפעולה הזו על מערכת היחסים המורכבת בין הקרמלין לקבוצות ההאקרים.
4. ימים ספורים לפני סוף ממשל אובמה, קיבל ה-NSA סמכות לחלוק יותר מהמידע שהוא מיירט עם שאר קהילת המודיעין האמריקאית. בממשל טוענים שיש חשש של ממש שלאור העובדה שה-NSA לא באמת יודע איך לארגן את המידע, ולאור העובדה שאין לו מושג מה הצרכים של שאר החברים בקהילת המודיעין, מידע קריטי שהוא מחזיק לא יגיע לפקידים הנכונים ועל כן יש לאפשר להם לחפש אותו בעצמם. ארגוני זכויות אדם הביעו, מצד שני, חשש שהרבה יותר אנשים יוכלו עכשיו, בהרבה פחות פיקוח – לא שקודם הוא היה משהו – להגיע להרבה יותר מידע פרטי של אנשים חפים מפשע.
5. הרשת ממיתה במהירות כל מיני מוסדות ותיקים. אחד מהם הוא ה-D notice, צו איסור פרסום ביטחוני בבריטניה. בשבוע שעבר, הוציא משרד ההגנה הבריטי די-נוטיס מנומס לעורכי כלי התקשורת שם, וביקש מהם להימנע מלחשוף את זהותו של סוכן השירות החשאי הבריטי לשעבר שאסף את המידע שמחשיד את טראמפ בכך שנסחט על ידי הרוסים. כלי התקשורת פשוט התעלמו – המידע כבר רץ ברשת והם, בצדק, לא ראו שום סיבה לכבול את עצמם כשכל העולם מזכיר את השם. הדי-נוטיס נולד ב-1912, שנתיים לפני מלחמת העולם הראשונה, והוא במידה מסוימת האב הקדמון של הצנזורה הישראלית (עם ועדת עורכים והכל). רק שאצל זו, העובדה שמשהו התפרסם בכל העולם לא אומרת שהיא תתיר לפרסם אותו כאן.
