לקדם את תשתית התקשורת גם בלי הטבה לבזק

הקולות נגד ההקלות למונופול של חברת בזק הולכים ומתגברים: הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין, שעד כה לא השמיעה קול בנושא, טוענת כעת כי אמנם אין לה סמכות להתערב בעניין ביטול ההפרדה המבנית בבזק — אולם לא בשלה העת לבצע את המהלך. במכתב שהעבירה הלפרין למשרד התקשורת עוד בטרם קיבל החלטה על המהלך, טענה הלפרין כי המצב התחרותי בשוק התקשורת בעייתי, בעיקר מכיוון שבזק אינה מיישמת את רפורמת השוק הסיטונאי במלואה (רפורמה המאפשרת לחברות תקשורת חסרות תשתית לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון מבזק). "אי אפשר להתייחס אל הרפורמה ככזו שהצליחה", הוסיפה הלפרין וציינה כי ברשות הצטברו עד היום תלונות רבות כנגד בזק על אופן יישום הרפורמה.

מדובר בעמדה מקצועית שמחזקת את עמדת משרד האוצר, לפיה בעת הנוכחית ביטול ההפרדה המבנית היא איננה הדבר המיטבי עבור שוק התקשורת בישראל. יחד עם זאת, הלפרין מציינת כי המהלך אותו מקדם משרד התקשורת אינו משנה מבחינת הגבלים עסקיים את ההתייחסות של הרשות כלפי בזק, ולכן אין באפשרותה לפעול בנושא בעצמה.

במקביל, אתמול דרש מבקר המדינה ממשרד התקשורת להעביר לעיונו את כל החומרים שקדמו להחלטתם בנושא ההפרדה המבנית. משרד המבקר ביקש ממשרד התקשורת להימנע בינתיים מהחלטה בנושא מכיוון שהוא מגבש דו"ח על כך, אך משרד התקשורת התעלם.

הדירקטוריון מזדרז

אתמול דיווחה בזק לבורסה כי דירקטוריון החברה הזדרז לאשר את ביטול ההפרדה המבנית בחברה, למרות שהמהלך עדיין כפוף לשימוע של משרד התקשורת. בבסיס הסערה שאופפת את שוק התקשורת בישראל עומדת כוונת משרד התקשורת להעניק לבזק — החולשת באופן מובהק על שוק התקשורת — הטבה משמעותית בדמות ביטול ההפרדה המבנית בחברה. מדובר באיחוד של כלל החברות בקבוצת בזק — yes, פלאפון ובזק בינלאומי — לחברה אחת. בשלב הראשון צפוי משרד התקשורת לאשר ביטול הפרדה תאגידית, כלומר איחוד ארגוני בלבד של החברות; אולם מדובר על מהלך ארוך טווח שבסיומו צפויה להתבטל ההפרדה כליל, דבר שיאפשר לחברה לשווק ללקוחתיה בחבילה אחת את כלל המוצרים.

המהלך הזה גורר כאמור ביקורת עזה בעיקר מצד משרד האוצר, וזאת ממספר טעמים: ראשית, במצב בו בזק שולטת באופן כמעט מוחלט על שוק התקשורת — לרבות על 80%־90% מרווחי התעשייה בכל רבעון — ההערכה היא כי חיזוק כוחה יפגע בשוק ולא יביא תועלת לצרכנים; שנית, במהלך טמונה הטבה פיננסית גבוהה עבור חברת בזק ועבור בעל השליטה בה שאול אלוביץ', הטבה שכשאין בצידה תועלת צרכנית ברורה לא ברור מדוע משרד התקשורת נלחם עליה; בשולי הדברים ראוי להזכיר כי מהלך ביטול ההפרדה המבנית, שנולד בסוף העשור הקודם, יועד למצב בו בשוק התקשורת יש מספר מתחרות דומיננטיות.

הפוסט הזועם של בזק

1.3 מיליארד שקל — הם גובה ההטבה הצפויה לבזק כתוצאה מהמהלך — הביאו אתמול (ב') למהלך לא שגרתי מצד מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. הנדלר, שאיננה מרבה להתראיין, יצאה אתמול במתקפה חסרת תקדים בפייסבוק נגד הביקורת על ההטבה לחברה. "כבר תקופה ארוכה אנחנו בבזק מנסים להתמודד מול הפופוליזם בתקשורת, כתבה אתמול הנדלר. "הריצה אחר הכותרות משטיחה את רמת הדיון, ומה לעשות, העולם של בזק הוא עולם מורכב. מורכב מאוד".

מימין: הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית בזק סטלה הנדלר צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן, יחיאל ינאי, אוליבייה פיטוסי, עמית שעל

הנדלר התייחסה להתנגדות של משרד האוצר להטבה ואמרה: "האוצר יודע שמדובר בכלי רגולטורי ארכאי שאף רגולטור לא משתמש בו בעולם, ומכיר בכך שצריך לשנות את זה... כיום, בזק היא חברת התקשורת היחידה בעולם שמוכרת שירותי תקשורת קוויים בנפרד משירותים אחרים כמו טלוויזיה ואינטרנט. אין לכך כל הגיון והראשון שמשלם על כך מחיר זה הצרכן. בזק היא חברת התקשורת שמשקיעה הכי הרבה כסף בתשתיות בישראל ובין המובילות בעולם בשיעור ההשקעות שלה מתוך סך ההכנסות. אז מתי בדיוק יבשילו התנאים? כמה עוד רוצה האוצר לכווץ את בזק?". עוד טענה הנדלר כי המהלך הוא לא "מתנה" כפי שהוגדר בתקשורת.

מה שלא הופיע בפוסט של הנדלר היא הסיבה לאמוק שאוחז בחברה ואשר גורם לה להילחם על המהלך: ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק לקזז כנגד הרווחים שלה את ההפסדים הצבורים של חברת yes וזאת כבר ברבעון הראשון של 2017. במשרד התקשורת ממשיכים בינתיים לתת רוח גבית לבזק ולמאבקה. שר התקשורת בנימין נתניהו, שמנוע מלטפל בענייני החברה מפאת חברותו עם בעל השליטה שאול אלוביץ', העביר אמנם את המושכות בנושא לשר צחי הנגבי, אולם מי שמנהל בפועל את העניינים הוא מנכ"ל המשרד שלמה פילבר.

לא האופציה היחידה

במשרד התקשורת מנסים להסביר את ההטבה לבזק בכך שהחברה תתחייב בתמורה לשדרג את התשתית שלה ולהאיץ את פריסת תשתית הסיבית האופטיים שלה. יחד עם זאת, הם לא דרשו מבזק ולא קיבלו ממנה שום התחייבות למהירות גבוהה יותר של גלישה או למחירים סבירים שאינם מביאים לידי ביטוי את כוחה המונופוליסטי. אז איך בכל זאת מתרצים שם את ההטבה? במצב הקלוקל של שוק תשתיות התקשורת בישראל.

לטענתם, התשתית הקווית והסלולרית בישראל מפגרת אחרי המדינות המתפתחות, מה שמתבטא למשל במהירות גלישה נמוכה. ואכן, הנתונים מראים כי ישראל איננה נמצאת במקום מוביל ביחס למדינות ה־OECD במהירות גלישה, ומדורגת במקום ה־21 מתוך 35. אך יחד עם זאת, קיימות מספר דרכים נוספות שאינן כוללות הטבות ענק או סכנה בחיזוק כוחה המונופוליסטי של בזק כדי לפתור את הבעיה.

כך, למשל, חברת פרטנר שפורסת את הסיבים האופטיים שלה על גבי הרשת הפסיבית של בזק, טוענת כי היא יכולה לבצע פריסה על 50% מהמדינה תוך ארבע שנים, ולהגיע לפריסה מלאה תוך שבע עד שמונה שנים. פרטנר זקוקה לשם כך לשיתוף פעולה של בזק, שלטענתה לא משתפת פעולה, וזאת מכיוון שהפריסה מתבצעת דרך קנים של בזק. נקודת אור נוספת עשויה להגיע מכיוון פרויקט הסיבים של חברת חשמל. הפרויקט תקוע נכון להיום, אולם סלקום מקיימת בימים אלה מגעים להיכנס אליו.דרך נוספת היא פשוט להמתין עם ההטבות לבזק, ולראות האם החברה מקיימת מחוייבות שהושתו עליה בחוק ההסדרים האחרון לפתוח את התשתיות שלה למתחרים, בטרם תינתן לה ההטבה.

שאלה נוספת שעולה בהקשר הזה היא מדוע לבטל את ההפרדה לחברת בזק ולא לנהוג במהלך דומה גם כלפי חברת הוט, שבה קיימת כיום הפרדה בין הוט, הוט מובייל והוט נט.