מאקרו טכנולוגי
חיים בספיד: צפייה מואצת בסדרות טלוויזיה היא הטרנד החדש
ההיצע הבלתי-סביר של תכנים והרצון להספיק הכל הוליד תופעה חדשה של צפייה מואצת בסדרות וסרטים. המתנגדים טוענים שהיצירה נפגעת, אבל אולי מדובר דווקא בפשרה מעניינת
1. שליטה. תוסף לכרום שמאפשר לשלוט בקצב הצפייה בווידיאו הוליד מיני־טרנד ברשת: צפייה מואצת בסדרות טלוויזיה, סרטים ואפילו האזנה מהירה לפודקסטים. ככל הנראה לא זו הייתה כוונתם של מפתחי התוסף, אבל משתמשים מדווחים בהתלהבות שהצליחו להשלים צפייה בעונות שלמות תוך שעות בודדות. בינג' על סטרואידים.
2. הצפה. להיצע התוכן המסחרר באינטרנט הצטרפו בשנה האחרונה אלפי שעות של תוכן מקורי שהפיקו גופים כמו אמזון פריים, נטפליקס והולו. אדם ממוצע לא יצליח לצפות אפילו בשבריר מההיצע הזה ועלול להיקלע לתחושה תמידית של FOMO (הפחד להפסיד, Fear of Missing Out). במיוחד כשהוא מתחבר לרשת חברתית ונחשף לפוסט כגון "לא מאמין שהרגו את הדמות האהובה עליי במתים המהלכים" או "אמגד, מה קרה לג'ון סנואו?!".
3. ביקורת. פרקטיקת הצפייה המואצת אמנם עדיין לא נפוצה במיוחד — בסקר בלתי רשמי בעליל שנערך בטוויטר ענו פחות מ־5% מהמשיבים כי הם משתמשים בצפייה מואצת באופן קבוע — אבל כבר זכתה לתהודה רחבה מספיק כדי לעורר תנועת נגד. מבקרי התופעה טוענים שהיא הופכת את הצפייה לצריכה, מזלזלת ביוצרים ומבטלת את האפקט האמנותי והרגשי של היצירה.
4. אבולוציה. צפייה מואצת היא רק הקצנה של תהליך מתמשך ארוך שנים. צפייה מחודשת ביצירות קלאסיות כמו "האזרח קיין", "פסיכו" או "ד"ר הו" המקורי תגלה התפתחות עלילה איטית בהרבה ממה שאנו מורגלים לה כיום. הזינוק בהיצע התכנים החריף את התחרות על הצופים בניסיון ללכוד את תשומת לבם לפני שיאבדו עניין ויעברו להמלצה הבאה. ואם בכך לא די, הצופים פונים לצפיית בינג', שמונעת בחלקה מהרצון להספיק הכל ומהר ולהיות מעודכן.
5. בחירה. ואולי האפשרות לתת לצופה להחליט כיצד הוא צורך את התוכן שלו היא חיובית. מי שמעוניין בחוויה מתמשכת, אטית ומהורהרת יכול לווסת את הצפייה ולהפוך את הזמן שהוא מקדיש ליצירה לבעל משמעות. מי שמתייחס לצפייה כאל מטלה מוזמן להאיץ אותה ואפילו להספיק לפרסם ספוילרים בפייסבוק. מי שירצה יוכל להתענג על סדרות פילוסופיות ואטיות כמו "מד מן", ומי שירצה רק לסמן וי יוכל לצפות בעונה כולה בשעתיים.