הגיוס של הקרנות לשלבים מוקדמים מסמן את תחילתו של דור חדש בתעשייה

ואקומים נוטים להתמלא במהירות, לא כל שכן בישראל. בכל תחום פעילות חדש קמים מתחרים זריזים כפטריות אחרי הגשם. תעשיית ההון סיכון המקומית לא שונה בהיבט זה. לאחר שקרנות ותיקות ומובילות כג'מיני, גיזה וג'נסיס חדלו מלהשקיע בחברות סטארט־אפ חדשות, נוצר בענף ואקום גדול להשקעה בחברות בשלבים המוקדמים של חייהן. לזמן קצר מילאו את החלל קרנות זרות ומשקיעים תאגידיים, אבל הצמא להשקעות חדשות היה רב יותר, כפי שמשקף הזינוק בקצב ההשקעות מ־2 מיליארד דולר בשנה לפני כעשור לכ־6 מיליארד דולר ב־2016.

לא חלף זמן רב ובתוך שנתיים קמו בישראל מספר רב של קרנות הון סיכון חדשות, שגייסו 175–70 מיליון דולר להשקעה בחברות בשלבים הראשונים של חייהן. עם קרנות אלו נמנות פיטנגו, שהכריזה השבוע על גיוס קרן חדשה בגובה 175 מיליון דולר; קרן אלף של אדן שוחט ומייקל אייזנברג; ו־TLV פרטנרס. לצד שחקניות ישראליות אלו השלימו גם קרנות זרות גדולות הפעילות בארץ גיוסי ענק, דוגמת לייטספיד שגייסה כמיליארד דולר, מתוך כוונה להגביר משמעותית את ההשקעות בחברות מקומיות בשלבים המוקדמים.

רונה שגב מ־TLV. גיוסים חדשים צילום: Yoram Reshef

תעשיית ההייטק הישראלית מתבגרת ומציגה עלייה במספר החברות הבשלות. אך לצד חברות אלה ממשיכות לקום חברות חדשות שצמאות להון התחלתי. מילוי הוואקום להשקעה בחברות צעירות אלה מעיד לא רק על היכולת של משקיעים ישראלים לגייס קרנות חדשות אלא גם על תשומת הלב הרבה שמעניקים המשקיעים הזרים לשוק המקומי. הקרנות החדשות מהוות הזדמנות כניסה נפלאה למשקיעים שעוד לא טעמו מהתעשייה המקומית. כדאי להם רק להתאזר בסבלנות, שכן יחלפו 7–5 שנים לפני שיראו אקזיט מהשקעתם.