דו"ח טכנולוגי
מקורבים יותר ומקורבים פחות: צוות היועצים הטכנולוגיים של טראמפ
אלון מאסק וטראוויס קלניק כבר הצטרפו לצוות המתגבש של טראמפ, במודיעין האמריקאי טוענים שפוטין אישר אישית את ההתקפות על המפלגה הדמוקרטית, וגוגל מנסה לחמוק מאחריות על הסריקה בג'ימייל
שווה להיות נוכח
טראמפ עצמו ממשיך בינתיים לנסות לבנות את הממשל הבא שלו, ואמש (ד') הוא נפגש עם בכירי עמק הסיליקון. נציג טוויטר לא הוזמן (ראו קצרצר מס' 1), אבל במקום נכח המנכ"ל של חברת המודיעין פלנטיר. כל החברות ששלחו נציגים, פרט לטסלה של אלון מאסק, שוות לפחות 150 מיליארד דולר. פלנטיר שווה רק 20 מיליארדים, והיא כלל לא נסחרת פומבית. אז למה היה נציג שלה בפגישה?
כי הבעלים של פלנטיר הוא גם יועצו של טראמפ, פיטר ת'יל. טראמפ כבר הכריז על שני יועצים טכנולוגיים: אלון מאסק מייסד טסלה וספייסX וטראוויס קלאניק, מנכ"ל אובר. יש לציין ששניהם מתחו ביקורת על טראמפ במהלך הקמפיין; קלאניק אפילו אמר שהוא יעבור לסין אם טראמפ ייבחר.
עכשיו הם מסכימים לשרת אותו ואיתו. יש הרבה כסף על השולחן, כידוע, ושניהם יודעים שאם הם לא ימצאו חן בעיני טראמפ, הדברים שאמרו יישלפו והם יודחו. באובר, מסתמן, החליטו שהבחירה של טראמפ היא זמן להימורים גדולים: שלשום הודיעה החברה שהיא מתחילה ניסוי ברכבים אוטונומיים בסן פרנסיסקו, למרות שלא קיבלה שום רישיון לכך. בחוצפה השגרתית שלה, הודיעה החברה שהיא לא צריכה רשיון.
זמן קצר לאחר מכן, רכב של אובר תועד כשהוא חוצה צומת באור אדום וכמעט דורס הולך רגל. באובר מיהרו לטעון שהתקלה לא היה ברכב אלא בנהג, אבל ברשות התחבורה של קליפורניה לא התרשמו והוציאו צו מניעה לאובר.
אם הרכב אכן היה עצמוני, כפי שטוענת אובר, אז לא ברור איך היא יכולה להפיל את התיק על הנהג; אבל מה שבטוח הוא שטוב שבמצבים כאלה יהיה לך חבר בבית הלבן.
מגבירים את הלחץ
מתקפת הסייבר הרוסית על ארה"ב במהלך הבחירות לא יורדת מהכותרות, וההשלכות שלה עדיין לא ברורות. בקהילת המודיעין האמריקאית אמרו אתמול (ד') שלא לציטוט שיש להם ראיות חזקות לכך שוולדימיר פוטין עצמו הורה על מתקפת הסייבר והתעמולה נגד המפלגה הדמוקרטית.
דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר אתמול (ד') שייתכן שטראמפ היה מודע לכך שהרוסים מבצעים התקפות סייבר כנגד יריביו הפוליטיים עוד לפני ששירותי המודיעין הגיעו למסקנה הזו באוקטובר. ארנסט הזכיר את מה שטראמפ היה כנראה מעדיף שנשכח – את הקריאה שלו לשירותי המודיעין הרוסיים לפרוץ לשרת של קלינטון. ארנסט אמר שסביר שהמשמעות של הדברים היא שטראמפ היה מודע לכך שרוסיה מבצעת התקפות כאלה, שהן מועילות לו, ושהוא רוצה עוד מהן.
להבדיל מחשיפות המודיעין, טענתו של ארנסט נשענת על מידע שזמין פומבית. המידע של שירותי המודיעין סובל מחסרון קטלני: הוא נשען על מקורות שאי אפשר לחשוף, ביניהם מרגלים זרים. מידע שאיננו ניתן לביקורת הוא מידע שלא צריך להיות חלק מדיון ציבורי. שירותי מודיעין יכולים לטעות, והם גם יכולים לבצע מניפולציה מודעת במודיעין. קל לומר "תאמינו לי", כשבאופן נוח מאד אתה יכול לטעון שאתה לא יכול לחשוף את המקורות כי זה יפגע במודיעין.
הבעיה היא שהסיפור הזה לא הולך לשום מקום. 50 אלקטורים – האנשים שטכנית בוחרים את הנשיא, ושאמורים להתכנס לשם כך בשבוע הבא – דורשים כעת שיעניקו להם תדרוך מודיעיני שמפרט את כל מה שיודעת הממשלה על המגעים בין קמפיין טראמפ ובין משטר פוטין. הסיכוי שהאלקטורים לא יבחרו בטראמפ נראה כרגע הזוי. אין לזה שום תקדים, וההתנהלות עצמה – גם אם היא חוקית, ויש חתיכת מחלוקת בשאלה הזו – צפויה לדרדר את ארה"ב לעימותים אלימים בין תומכי טראמפ ובין מי שלא ימונה על ידי האלקטורים לבוא במקומו. מצד שני, לפני שנה גם האפשרות שטראמפ ייבחר לנשיאות נראתה הזויה.
אבל גם אם לא יהיו שום הפתעות בחבר האלקטורים, המידע שיוצא החוצה מפעיל לחץ על ממשל אובמה לתת מכה אחרונה לפני שהוא עוזב. אחרי הכל, בהנחה שהמידע נכון - שראש מעצמה זרה התערב ישירות בבחירות בארה"ב כדי לחבל בהן – אי אפשר לעבור על זה לסדר היום ובטח שאי אפשר לסיים קדנציה כשהיורש שלך הוא זה שקודם על ידי הדיקטטור הרוסי.
נסרוק אחר כך
גוגל חוששת ככל הנראה מתבוסה משפטית בפרשת סריקת המיילים שלה. כזכור, כל שימוש בג'ימייל גורר סריקה של המייל שלך על ידי גוגל, שמשתמשת במידע כדי להתאים לך פרסומות. לפני כשנה הוגשה תביעה נגד גוגל מצד אנשים שלא משתמשים בג'ימייל: הם מציינים בצדק שגוגל שותה את המידע שלהם, כשהם כותבים למשתמשי ג'ימייל, למרות שהם עצמם מעולם לא הסכימו לתנאי השימוש שלה.
עכשיו גוגל מגיעה עם תרגיל משפטי: היא מציעה לבית המשפט שהיא לא תסרוק את המייל, עד שהוא יהיה זמין למשתמש ג'ימייל לקריאה. ההבדל הוא ככל הנראה כמה אלפיות שנייה בלבד, כי השאלה היא לא מתי אתה קורא את המייל אלא מתי הוא זמין לך לקריאה.
איך זה עוזר למישהו? לא ממש ברור. מה שכן ברור הוא שגוגל רוצה שהנושא הזה יירד מסדר היום, כי הוא מושך יותר מדי תשומת לב לצורה שבה היא אוספת מידע. היא מוכנה לשלם כמה מיליונים לעורכי הדין וכאלפיים דולר לכל משתמש שנפגע. נקווה שלבית המשפט יהיה יותר שכל והוא יורה לגוגל להפסיק לקרוא מיילים של אנשים שלא נתנו את הסכמתם.
קצרצרים
1. בכירי עמק הסיליקון נפגשו, כאמור, עם טראמפ אתמול, ולמרבה ההפתעה עד כה לא נרשמו פיצוצים. עם זאת, תקרית אחת העיבה על המפגש. המנכ"ל החסר בפגישה היה ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, שירות שכידוע טראמפ עושה בו שימוש בלתי פוסק. בטוויטר הדליפו אתמול (ד') שהסיבה לכך שדורסי לא הוזמן מעניינת: מסתבר שלפני מספר חודשים הפעיל קמפיין טראמפ לחץ על טוויטר להפוך את ההאשתג #crookedhillary, "הילרי המושחתת" – האשתג מרכזי של הקמפיין – לאמוג'י. בטוויטר סירבו, ועל פי הדיווחים דורסי היה מעורב אישית בהחלטה הזו. טראמפ ידוע בנקמנות שלו וזו הסיבה, על פי ההדלפה, שדורסי נשאר בחוץ. ממטה טראמפ נמסרו שתי תגובות: קודם כל, שהיו יותר מדי אנשים בפגישה; שנית, שטוויטר קטנה מכדי שתוזמן. מה שלא הפריע להם להזמין את המנכ"ל של פלנטיר.
2. האתר של Black Lives Matter – התנועה שמוחה נגד אלימות המשטרה נגד האוכלוסייה השחורה – היה נתון בחודשים האחרונים לשורה של התקפות DDoS כבדות. ההתקפות מגיעות ככל הנראה מפלג כלשהו של ארגון אנונימוס, שבחוצפה תבע ש-BLMר יגנו גזענות "אנטי לבנה". הארגון נקט בצעדי הגנה, שהיו יעילים רוב הזמן אבל לא תמיד. DDoS היא שיטת סתימת הפיות המקובלת על שלל טיפוסים שליליים ברשת, מאנשי אנונימוס ועד דיקטטורים כמו זה של בלארוס. מעבר להתקפות ה-DDoS, המפעילים של האתר היו חשופים גם לאיומי רצח – אבל זה באמת כבר בנוהל כשאתה מתייצב מול הימין הקיצוני.
3. משתמשי מק לא מרוצים התרעמו לאחרונה על כך שהמחוון שמראה להם מה מצב הסוללה מזייף בשיטתיות, וכתוצאה מכך הם לא יודעים מה מצב הסוללה האמיתי שלהם. בעיה. אפל הגיעה עם פתרון מאסכולת המלך שלמה: היא סילקה את המחוון לגמרי. עכשיו אנשים לא יכולים להתלונן שהמחשב שלהם משקר בנושא הסוללה, כי מעכשיו הוא מספק רק אחוזים, לא הערכה על מתי הוא ידעך. נהדר. שמישהו יתן למהנדס האחראי עוגיה.
4. 150 יוצרי סרטים, ביניהם לורה פויטראס – היוצרת של Citizenfour, הסרט שתיעד את הווידויים הראשונים של סנודן – פנו לקנון וניקון וביקשו מהן לייצר מצלמות שמאפשרות להצפין את המידע שעליהן. פויטראס סיפרה איך הצפינה את כל המידע שלה, מחשש לפשיטה ממשלתית, אבל היתה אחוזת חשש שהסרט שצילמה ייתפס – והוא כלל לא היה מוצפן, כי זה לא אפשרי טכנית. פויטראס עברה חיפושים מקיפים בכל פעם שנכנסה לארה"ב. מצלמות סלולריות מאפשרות הצפנה, וכך גם דיסקים קשיחים במחשב – אבל מצלמות מקצועיות עדיין לא. יוצרי הסרטים התיעודיים ציינו שהדבר יוצר סכנה של ממש לא רק ליצירה שלהם אלא להם עצמם, למשל במקרה של יוצר סרטים שנעצר על ידי משטר אסד.