אינטרנט מהיר? אמזון מעבירה מידע במשאיות

מקובל לחשוב שחיבור האינטרנט המהיר ביותר שניתן להשיג היום הוא באמצעות סיב אופטי או אולי צלחת לווין יעודית, אבל לפי אמזון הדרל המהירה ביותר להעברת נתונים היא דווקא במשאית.

בכנס שירותי האינטרנט השנתי שלה, שנערך השבוע בלאס וגאס, אמזון הציגה את השירות החדש שלה: Snowmobile. זהו לכאורה שירות אינטרנט אבל בניגוד לרוב המוחלט של שירותי אמזון, הוא פיזי לחלוטין. החברה מציעה להשתמש במשאית עמוסה במספר טונות של דיסקים קשיחים על מנת להעביר כמויות אדירות של מידע ממקום למקום.

כל משאית תוכל להעביר עד מאה פטה-בייט של מידע – או מאה מיליון גיגה-בייט. גם הסיבים האופטיים המהירים ביותר בעולם, כולל כבלי התקשורת הטרנס-יבשתיים החדשים ביותר, יזדקקו למספר ימים על מנת להעביר את המידע הזו. במקרים של כמויות מידע כאלו, הרבה יותר זול, מהיר ובטוח להעביר את כל המידע לדיסקים הנמצאים על המשאית, לשנע אותה ליעד, ולפרוק אותה במקום.

ראש חטיבת שירותי האינטרנט של אמזון, אנדי ג'סי, אמר שכאשר החברה הקימה את החטיבה – לפני עשור – "הרעיון של אקסה-בייט, או מיליארד גיגה-בייט, נשמע מגוחך, אבל היום זה כבר הרבה יותר נפוץ". בעזרת משאיות הסנומוביל ניתן להעביר מאגרי מידע ולהקים חוות שרתים חדשות עם אקסה-בייטים של מידע, בכל מקום בעולם, בתוך כמה שבועות. על גבי התשתיות האופטיות הקיימות, אומר ג'סי, הדבר יקח 26 שנים. הוא גם טען שאמזון מפעילה כבר מספר משאיות snowmobile עבור לקוחות נבחרים.

הרעיון עצמו אינו חדש. אמזון כבר השיקה גרסה צנועה יותר של Snowmobile – מעין מזוודה מלאה לעייפה בדיסקים קשיחים שיכולה להכיל מאה טרה-בייט של מידע בצורה מאובטחת. אבל הפיתוח עצמו ותיק הרבה יותר. כבר בשנות התשעים מדעני מחשבים החלו להתנסות, בעיקר בבדיחות הדעת, בהעברת כמויות גדולות של מידע בעזרת יוני דואר. לפני יותר מעשור אף נערך בארץ ניסוי שבה יונת דואר נשאה מספר שבבי דיסק-און-קי. יונת הדואר אז הייתה מהירה פי כמה וכמה מהסיב האופטי המהיר ביותר שהיה זמין בארץ באותם שנים.

המאבק בין אחסון מקומי ובין רשת מבוזרת גם הוא ותיק למדי וחוזר עד לשנות השבעים, לתקופת המיינפריים, הגרסה המקורית לענן. פריחת המחשב האישי וכונן הסידי-רום העבירה את השליטה לאחסון מקומי בשנות התשעים, אבל הכניסה של סלולר ואינטרנט לכל מדינה בעולם החלה להעביר את מוקד הכוח לענן. מאז טכנולוגיות אחסון הפכו זולות יותר ויותר בזמן שהעלויות של תשתיות אופטיות ירדו בקצב נמוך יותר, ואילו טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות החלו להגיע לתקרה של היעילות הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליהן – מגבלה הידועה בפיזיקה כחוק שנון.