דו"ח טכנולוגי
ממשלת גרמניה דורשת מפייסבוק לצנזר נאו-נאצים
הרשת החברתית ממשיכה להסתבך בגרמניה, המודיעין הגרמני חושש מהתערבות רוסית בבחירות, ומחקר חדש טוען שמאבק בקיצוניות יוביל לסתימת פיות
אנחנו? מה עשינו?
לממשלת גרמניה מתחיל להימאס מפייסבוק. בגרמניה יש את חוקי השנאה הנוקשים באירופה, מסיבה טובה מאד: הבינו שם שההיסטוריה לא נגמרת אף פעם. המפלגה הנאצית ההיסטורית הושמדה בקרב, אבל התבוסה לא חיסלה את הגרעין הנוקשה של מאמיניה. בפועל, חזרו שם למדיניות של הרפובליקה בשנים 1923-1925: הורידו את הנאצים למחתרת. כל פרסום נאצי אסור וכל שימוש בסמלים נאציים אסור. והמשטרה, בהיותה גרמנית, לוקחת את האיסורים ברצינות.
פייסבוק. בהתחלה סרבו להוריד את הפוסט הגזעני צילום: pixabay.com
פייסבוק לאו דווקא. בתחילת החודש ציינו נאו-נאצים את יום השנה ה-78 לליל הבדולח על ידי העלאת מפה וירטואלית לפייסבוק של עסקים יהודיים. בעלי עסקים כאלה מצאו את עצמם תחת הטרדה בלתי פוסקת. פייסבוק לא עשתה כלום וחלק מבעלי העסקים אפילו לא טרחו להתלונן, כי הם מכירים את פייסבוק. אבל כמה מהם התלוננו, פייסבוק כהרגלה משכה זמן, הנושא הפך לסערה ציבורית ופייסבוק הגיבה כעבור 48 שעות.
שזה יותר מדי זמן לממשלה. וכרגיל, התגובה של פייסבוק הגיעה רק אחרי בלגאן ציבורי. את התלונות הראשוניות היא דחתה כי לטענתה עמוד נאו-נאצי עומד ב"תנאי הקהילה" המגוחכים שלה. אחרי הסערה הציבורית, היא פתאום החליטה שהוא לא עומד בהם ומחקה את העמוד כולו.
בממשלה איבדו סבלנות. שר המשפטים הגרמני, שכבר איים שייקח את פייסבוק לבתי המשפט הפליליים, אומר עכשיו שהוא שוקל חקיקה נגדה אם היא לא תעמוד ברף של מחיקת 70% מביטויי השנאה שהיא מקבלת עליהם דיווח תוך 24 שעות. בפייסבוק, כמובן, מעדיפים לא לעשות כלום – הנאו-נאצים מכניסים כסף, אחרי הכל, וסינון רציני שלהם ידרוש מפייסבוק הוצאות. עד שלממשלה יתפוצץ וריד והיא תבין שפייסבוק, מתוך תאוות בצע, היא חלק מהקשר נגד הדמוקרטיה הגרמנית.
היעד הבא של ההאקרים הרוסיים
ברונו קאהל, ראש זרוע מודיעין החוץ של גרמניה, הזהיר שרוסיה עשויה לנסות לזרוע "אי ודאות פוליטית" בגרמניה לקראת הבחירות של 2017. ולדימיר פוטין לא אוהב את ממשלת גרמניה. מעבר לבעיות ההיסטוריות הידועות בין שני הצדדים, ולעובדה שגרמניה היא חלק מרכזי בנאט"ו, גרמניה מובילה באירופה את הסנקציות נגד רוסיה בגלל הפלישה שלה לאוקראינה. כעת חושש המודיעין הגרמני שפוטין ינסה לשבש את הבחירות בגרמניה.
אנגלה מרקל. חוששים מהתקפת סייבר צילום: אי פי איי
הבחירות כבר הוכרזו, הקמפיין לקראתן עוד לא התחיל, אבל בגרמניה רומזים שההתקפה המסיבית על דויטשה טלקום בסוף השבוע היא סוג של התקפה רוסית וטוענים שלא לייחוס שקבוצות רוסיות קשורות אליה. כמו בכל משחק של ריגול והאקינג, קשה מאוד לומר בבירור מה באמת קרה. יכול להיות שמדובר בהתקפה רוסית, יכול להיות שמדובר בטעות של המודיעין, ויכול להיות שמדובר בהתקפת דגל כוזב – מדינה שלישית שמבצעת התקפה כך שתיראה כאילו הגיעה מרוסיה.
המודיעין הגרמני מהדהד פה את דבריה של הקנצלרית מרקל: היא אמרה שהתקפות סייבר צפויות להפוך לאירוע תכוף, ושעל התושבים לחשוק שיניים ולא לגלות שהן מטרידות אותם. מרקל התייחסה רשמית לכך שיתכן שההתקפה על דויטשה טלקום היא רוסית באמרה ש"התקפות סייבר כאלה, או מאבקים משולבים כפי שהם מכונים בדוקטרינה הרוסית, הם כעת חלק מחיי היומיום".
בתחילת השנה האשים שירות הביטחון הגרמני את רוסיה במספר התקפות על שירותי מחשב של הממשלה, וייחס אותם ל-Fancy Bear, קבוצת ההאקרים שמסונפת למודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU. המלחמה הקרה הזו מתחממת במהירות.
איך בדיוק אתם מגדירים "קיצוניות"?
מחקר חדש טוען שכאשר ממשלות מנהלות מלחמה נגד "קיצוניות", הן פוגעות בחופש הביטוי של כולנו. משטרת ישראל עצרה בשבוע שעבר פעיל פלסטיני שכתב פוסט סאטירי נגד ההצתות והאשימה אותו בהסתה להצתה. היא הגיעה לבית המשפט כשהיא מנופפת בתרגום גוגל של הטקסט שלו, כאילו ערבית איננה שפה רשמית במדינה וכאילו שכירת מתרגם ראוי היא לא דבר בסיסי בהליך פלילי. ולפני כשנה, חסמה טוויטר פעיל בשם אל בגדדי, כי היא חשבה שהוא מקושר לראש דאעש. הוא היה מתנגד דאעש ידוע. המאבק בקיצונות, כשהוא קהה ולא חכם, כמעט בהכרח פוגע בבלתי מעורבים.
דאעש. בשם חופש הביטוי צילום: Christians in Pakistan
בהתאם, דורשים מחברי המחקר מממשלות לא לערב את חברות ההייטק במאבקים שלהן בקיצוניות, ושלא לדרוש מהחברות לשנות את תנאי השימוש שלהן. מישהו אחר צריך לנהל את המאבק הזה, אומרים שם.
יש רק בעיה אחת: מאחורי הטענה הזו עומדות חברות הרשת האמריקאיות – פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, יאהו, לינקדין ואחרות. כלומר, חברות הרשת שאפשרו את הפריחה של כל הקיצוניים רוחצות את ידיהן: זו בעיה של מישהו אחר, ואי אפשר לדרוש מהן לנקות את הגינה שלהן. זה גם מה שאני הייתי אומר.
קצרצרים
1. חברת המשחקים זינגה תובעת שניים מהעובדים לשעבר שלה. לטענת החברה, העובדים למדו טוב מדי את כללי המשחק בזינגה ורימו את החברה; ספציפית, הם גנבו מידע פנימי של החברה והשתמשו בו להקים חברה משלהם. לטענת זינגה, השניים העזו לשכור לחברת המשחקים שהקימו עובדים של זינגה, בניגוד להסכם העבדות שעליו חתמו העובדים; ואחד העובדים שערק חיפש בגוגל "איך למחוק את הדיסק הקשיח" של המחשב שלו. שני הצדדים לא מסרו פרטים נוספים.
משרדי זינגה צילום: אוראל כהן
2. מנהל ארכיון האינטרנט (The Internet Archive), שהמטרה שלו היא שימור כמה שיותר תוכן מקוון, הכריז שהוא בונה אתר מראה ושם אותו על שרת קנדי. הסיבה, לדבריו, היא החשש שממשל טראמפ ירגל אחרי המשתמשים וישתמש בארכיון לצורך כך; הממשל החדש, הוא אומר, מבטיח שינוי רדיקלי וצפוי להגביר את הריגול אחרי משתמשים, ובהתאם ינסה לברר מה קראו גולשים בארכיון. יש לאמריקאים אובססיה חריגה – פרי שנות האופל של מק'ארתי וה-FBI של הובר – עם החשש שמישהו יודע מה הם קוראים; לאור ההיסטוריה של הממשל שם, זו אובססיה אבל לא פראנויה. יש לציין שאם טראמפ ירצה להגביר את המעקב אחרי המשתמשים מעבר למה שעושים ה-NSA וה-FBI של אובמה, הוא כנראה יצטרך להשתיל מלשינים במרתף שלהם.
3. קוראי הטור הזה אולי יופתעו לשמוע על כך, אבל מסתבר שיאהו עדיין חיה. חודשים לאחר שהגיעה להסכמה על מכירתה לוורייזון וחודשיים לאחר שהעסקה הזו הועמדה בספק בשל הפריצה הגדולה ליאהו, יאהו הוציאה אפליקציית אייפון בשם Yahoo Q&A, שזו בערך מקבילה של שירות הרשת שלה בשם זה. זואולוגים אומרים שזה המקרה המתועד הראשון הידוע של דינוזאור שממשיך להפריח נוצות אחרי שהמטאור כבר פגע בו.
4. חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ ממשיך לעשות כאב ראש לעיתונאים האמריקאים. הנשיא הנבחר משחרר מדי כמה זמן הצהרה נסערת ובלתי מחושבת בחשבון הטוויטר שלו, והעיתונאים – שרגילים לסטנדרט של נשיא שלא משחרר מילה בלי שהיא עברה ביקורת של כמה דרגים של יועצים – לא יודעים איך לאכול את זה. האם מדווחים על ההתפרצות החדשה כידיעה? ובכן, כן. זו ידיעה. העובדה שהנשיא הנבחר פלט שטות היא ידיעה. העובדה שהוא פלט אותה בטוויטר ולא בשידור חי לא משנה כל כך. כן, זה הולך לעשות את החיים של כל העיתונאים הפוליטיים לעמוסים יותר, אבל מצד שני גם למעניינים יותר.
ISIS is taking credit for the terrible stabbing attack at Ohio State University by a Somali refugee who should not have been in our country.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 30 בנובמבר 2016
5. יש לא מעט משחקי נהיגה בעולם, אבל זה של אונדרי סבדלנה שונה מכולם. המכוניות חבוטות ומיושנות, הכל נראה מלא בוץ ואפל, והנהגים האחרים במשחק מנסים להוריד אותך מהכביש ולירות בך. החלק האחרון אולי מוכר יותר ממשחקי GTA, אבל המשחק של סבדלנה שונה בכל זאת: הוא מבוסס על הניסיון שלו בבריחה מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית כילד, זמן קצר לאחר שאמו קלטה שהוא כמעט הסגיר אותה למשטרה החשאית. הוא הקדיש הרבה מאד תשומת לב לפיזיקה של תנועת המכוניות, והדרך עצמה היא אחד המכשולים העיקריים במשחק – אתה מרגיש כל בור. ובצ'כוסלובקיה הקומוניסטית היו הרבה, הרבה מהם.
