חדשות מזויפות מדבקות יותר

ברזיל אפופה בשנה האחרונה בסקנדל ביזארי למדי, שבמסגרתו הודחה הנשיאה, וכולל גם רמזים עבים לקשרים עם המשטר הצבאי הישן שם ושערוריית שחיתות שמערבת פוליטיקאים מכל המפלגות הגדולות.

פי 1.5 יותר שיתופים לידיעות מזויפות צילום: איי אף פי

עבדכם הנאמן משתדל לא להביע דעה על סקנדלים שמתרחשים בשפה שהוא לא מבין. אבל מה שדי ברור הוא שעם עליית השערורייה בברזיל, חלה עליה חדה בכמות השקרים המוטים (מה שנקרא בנימוס "דיסאינפורמציה") שמופצים על ידי כל הצדדים המעורבים וכמה צדדים לא מעורבים. וכרגיל, פייסבוק הצליחה לדחוף את הראש שלה למיטה החולה הזו.

בדיקה של באזפיד מעלה שעשר הידיעות השקריות הנפוצות בנושא שהופצו בפייסבוק, זכו למעורבות – קרי שיתוף, לייקים והערות – רבה יותר מאשר עשר הידיעות האמיתיות הנפוצות ביותר. המעורבות ביחס לחדשות המזויפות עמדה על 3.9 מיליון וזו של החדשות האמיתיות, על 2.7 מיליון בלבד. זו הפעם הראשונה שיש לנו מדד שאומד את היתרון של השקר על האמת בפייסבוק: בערך 1.5 לאחד.

וזה לא כולל את הממים שהופצו בנושא, שלא מופיעים בשום דיווח תקשורתי אבל משפיעים מאוד על הקוראים, משום שהם כלל לא מתיימרים להביע אמינות כלשהי – ועדיין ההשפעה שלהם עצומה.

דיסאינפורמציה לא מגיעה מעצמה. תמיד יש לה סוכנים והם תמיד בעלי עניין. כבר סביב פרשת דרייפוס, למשל, היתה כמות מטורפת של זיופים וידיעות שקריות, החל מהזיוף המקורי עצמו של המודיעין הצבאי שהפליל את דרייפוס, וכלה בקצינים שמסרו תדרוכים שקריים לתקשורת ואחר כך הניסיון הנואש לחפות על הזיוף המקורי. ב-2008, שליש מהאמריקאים האמינו שסדאם חוסיין היה אחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר, תוצאה של קמפיין מוצלח של ממשל בוש.

אבל לפני השיתוף המהיר של פייסבוק, השקר לא נהנה מיתרון מהירות על האמת. היה קל לייצר אותו, כמובן, אבל מהירות ההפצה היתה זהה – דפוס ופה לאוזן. עכשיו אפשר להפיץ את השקר הרבה, הרבה יותר מהר. עד שהאמת מגיעה אל הנמען, הוא כבר מחוסן נגדה.

העובדה שקל לנו יותר לקנות ידיעות שקריות, אם הן מנוסחות טוב מספיק, בגלל שבמשך שנים חיסלו את יכולת הקריאה הביקורתית שלנו גם היא משחקת תפקיד. מחקר על תלמידים בארה"ב הראה שארבעה מתוך עשרה תלמידי תיכון שם מאמינים שאזור פוקושימה מזוהם בגלל תמונה של פרחים מעוותים וכותרת מניפולטיבית – למרות שאין לידיעה הזו שום מקור.

ממשלות ופוליטיקאים תמיד שיקרו לציבור. פייסבוק לא אחראית לשקרים עצמם, או לאחוז הניכר של פתיים בציבור; אבל היא אחראית על אמצעי ההפצה של השקרים.

עקב ההתקדמות המשמעותית בתחום הרכב האוטונומי, סוכני ביטוח התחילו לתת את דעתם על הבעיה.

מכונית אוטונומית של וולוו ואובר צילום: Volvo

ביטוח רכב הוא חלק בלתי נפרד מרכב. יש שיאמרו שהביטוח עצמו לא באמת צריך רכב כדי להתקיים, אבל במדינה מתוקנת אי אפשר שיהיה רכב בלי ביטוח. מכוניות גורמות תאונות. מישהו צריך לשלם. ושאלת הביטוח עיכבה את ההפצה החוקית של המכוניות האוטונומיות במשך שנים. השאלה פשוטה למדי: אם הרכב החכם שלך עושה תאונה, הורג שני בני אדם ומתנגש בבנק, מי אחראי?

איגוד המבטחים הבריטים, שמתעסק בביטוח עוד מהימים שהיו לך סעיפים מיוחדים להגנה נגד פיראטיות ועד כמה שאני יודע קראקנים, פרסם את רשימת הנתונים שהוא צריך במקרה של תאונה. הוא רוצה את כל המידע של הרכב מ-30 שניות לפני התאונה ועד 15 שניות אחריה. הוא רוצה לדעת האם הרכב היה במצב אוטונומי או תחת שליטת נהג; מתי הועבר הרכב למצב אוטונומי, אם בכלל; האם היה מישהו במושב הנהג; האם חגורת הבטיחות שלו היתה חגורה; זמן התאונה; מיקומה במדויק, עם נתוני GPS; ופרטים נוספים אחרים.

לכשיהיו בידיהם הפרטים הללו, אומרים אנשי הביטוח, הם יוכלו לתת הערכות מדויקות יותר. ולטענתם, הם גם יוכלו לטפל בתביעות בצורה מהירה יותר – כל המידע אמור להיות זמין תוך שניות, אחרי הכל. בינתיים, הפורום העולמי להרמוניזציה של תקנות כלי רכב – יש גוף כזה של האו"ם – צריך לפרסם את מסקנותיו בנושא ב-2019. אנחנו כמעט שם.

אם אתם קוראים את הטור הזה, אתם כנראה בעולם הראשון. הנחת היסוד היא שיש לכם חיבור רשת. לרוב תושבי העולם, זה עדיין לא נכון – אם כי אנחנו עושים צעדי ענק בכיוון.

העולם המערבי מחובר הרבה יותר

ספקני רשת נהגו לנחור בביטול בסוף שנות התשעים שמחצית המין האנושי עוד לא ביצעה שיחת טלפון, ואז זה גם היה נכון. עם זאת, להערכת ה-ITU - הגוף של האו"ם שאחראי על טלקומוניקציה – כ-47% מאוכלוסיית העולם מחוברת כעת לרשת, והנתון הזה בעלייה. בשנה שעברה הוא עמד על 43% בלבד.

אבל, כרגיל, העושר לא מתחלק בצורה שוויונית. השיעור הגבוה ביותר של משתמשי רשת נמצא באירופה, שם 79.1% מהתושבים מחוברים. אחר כך מגיעות האמריקות וחבר העמים הסובייטי, עם 66.6% (מספר שאמור להטריד את הנוצרים המאמינים שבינינו). אבל, בצד האחר של הסקאלה, רק 25.1% מתושבי אפריקה משתמשים ברשת. באסיה, רק 41.6% מהאוכלוסייה משתמשת ברשת – ויש להניח שדרום קוריאה ויפן מטות את הסקאלה משמעותית כלפי מעלה ביחס לסין הכפרית ובורמה, למשל. במדינות הערביות, שיעור השימוש ברשת עומד על 41.9%. אם כי יש להניח שתימן מורידה את הממוצע כפי שקטאר (עם שיעור חדירה של 92.9%) מעלה אותו.

המשמעות המדכאת היא שהחלק העשיר של העולם נהנה מפער דיגיטלי על החלק העני – מה שמאפשר לו להגדיל את חלקו בעושר. נתראה בדו"ח השנתי הבא.

קצרצרים

1. למעלה ממאה נהגי אובר בריטיים שיבשו אתמול (ג') את התנועה במרכז לונדון באמצעות נהיגה איטית במכוון. מטרת פעולת המחאה הזו היתה להפעיל לחץ על ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, כדי שיכפה על אובר לציית לחוק ולשלם להם שכר מינימום. בית משפט בריטי קבע לאחרונה שהטענות של אובר שהעובדים שלה אינם עובדים נלעגות, ושעליהם להעניק לעובדים את כל הזכויות; אובר, כהרגלה, מעמידה פנים שפסק הדין חל רק על שני העובדים שהגישו את התביעה ומושכת עוד זמן בבתי המשפט. שני הנהגים שזכו בתביעה הם אלו שארגנו את המחאה. נהגי המוניות הרגילים של לונדון לא הביעו אמפתיה: לפחות אחד מהם צעק לעבר השובתים "עברו את המבחן", כשהוא מתייחס למבחן המפורסם שבו נהגי מוניות בלונדון נדרשים להביע התמצאות בכל רחוב זניח ושולי בעיר מבלי להישען על GPS. השובתים ציינו כי הרישיון של אובר בלונדון צפוי לפוג במאי 2017 והם דורשים מראש העיר להתנות את הרישיון החדש בשכר הוגן לעובדים.

צילום: איי אף פי

2. הצרות של פייסבוק באות בצרורות. הנציג שלה בבריטניה נאלץ להעיד בפני ועדה של בית הלורדים על השימוש של ילדים בריטים בפייסבוק בניגוד לחוק. אף שתנאי השימוש של פייסבוק מורים שהגיל המינימלי של המשתמש חייב להיות 13, בפועל ילדים צעירים הרבה יותר משתמשים בפייסבוק. בפני הוועדה הועלו דיווחים על כך שילדים בני שמונה משתמשים ברשת החברתית. הנציג של פייסבוק טען שזו לא אשמת החברה, והפיל את התיק על ההורים. זה תפקידם, טען, לוודא שהילדים לא פותחים חשבון לפני גיל 13, אבל לעתים ההורים עצמם מסייעים לילדים. ומה כבר יכולה רשת חברתית לעשות בנידון? היא יכולה לעשות מה שהיא עושה במקרה של משתמשים עם שם בדוי – לערוך בדיקות ולצוד אותם. אלא שבניגוד למדיניות השם האמיתי, שבה יש לפייסבוק אינטרס מובהק – היא צריכה למכור למפרסמים החשדניים ממילא מידע אמיתי – פה האינטרס שלה זהה לזה של סוחר סמים: למכר אותם כשהם צעירים.

סטיב באנון. עורך ברייטברט שמונה ליועץ של טראמפ צילום: איי פי

4. הנשיא אובמה חילק אתמול בפעם האחרונה את מדליית החירות, ובין האנשים שקיבלו אותה – בעיקרם בדרנים – בלטו שתיים: מרגרט המילטון והאדמירלית גרייס הופר. הפרס של הופר הוענק לה לאחר המוות: היא היתה מחלוצי המחשוב והיא זו שנתנה לנו את המושג "באג", אחרי שתייגה תקלה שבה מצאה עש בין כרטיסי הניקוב. הופר, פרופסורית למתמטיקה, גם בנתה את הקומפיילר הראשון. המילטון בנתה את תוכנת הטיסה של תכנית אפולו, שהנחיתה את האדם הראשון על הירח, והמחשבה שטעות בתוכנה תנטוש אנשים למותם על לווין קפוא ודאי טרדה את שנתה. אבל זה לא קרה, ואחר כך היא הפכה לאחת מהחלוצות של עיצוב תוכנה. מטריד לחשוב שהיום שתיהן היו מתקשות להשתלב בעמק הסיליקון ושהימים החלוציים של פיתוח המחשבים היו נוחים יותר לנשים.