מאקרו טכנולוגי
תקרת הזכוכית שלך חזרה
נתוני ההצבעה בבחירות בארה"ב מזכירים שהקולות המגוונים שעולים מהרשתות החברתיות עדיין לא הגיעו לכל שכבות האוכלוסיה
1. סטטוסים. פעילות המועמדים לנשיאות האמריקאית ברשתות החברתיות והשפעתה על תוצאות הבחירות היו נושא דיון פופולרי בחודשים החולפים, אך התוצאות מראות שהמשקל שהוענק להן היה רב מדי. את זהות הנשיא הבא של ארה"ב קבעו קולותיהם של המצביעים המבוגרים: 56% מהמצביעים היו בני 45 ומעלה, ו-53% משכבת גיל זו הצביעו לדונלד טראמפ. לא בדיוק הדור שעוסק בפרסום סטטוסים בפייסבוק או ציוצים בטוויטר.
2. פרשנות. חוקרי מדיה חברתית ועיתונאים כאחד מכים כעת על חטא ומודים ששגו בקריאת המפה. ה"ניו יורק טיימס" ציין שחלק מהכישלון בסקרים כרוך בכך שבמדיה המסורתית פירשו את שהמתרחש ברשתות החברתיות בהתאם לציפיותיה. הזעם של מצביעי טראמפ נכח ברשת, רווי בהתבטאויות קיצוניות ותוך שימוש בפלטפורמות אלטרנטיביות כ־Gab. אבל במדיה צפו בתגובת הנגד של תומכי הילרי קלינטון ובהתגייסות של ידוענים לקמפיין, ובחרו להאמין שהמפה לכל הפחות מאוזנת.
תומכי טראמפ. לא מסוגלים לדמיין אישה בבית הלבן צילום: אי פי איי
3. מעגליות. הטעות הגדולה של המנבאים היתה אמונה שההתרחשויות ברשת משקפות את המצב בעולם האמיתי. הרשתות החברתיות ייצרו אשליה של נקודת מוצא שווה. הן פתוחות לכולם ולא מטילות לכאורה מגבלות כניסה. אבל המגמה הזו מעגלית: בני מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות ותומכי טראמפ כאחד פנו לאינטרנט כאפיק ביטוי אלטרנטיבי ומתוך תסכול מהמדיה המסורתית. התוצאה היא ייצוג יתר שלהם ברשת, בדיוק כמו ייצוג החסר שלהם בעולם האמיתי.
4. בועה. ההפתעה הגדולה, שבעצם אינה הפתעה כלל, התרחשה כשהתגלה שרבים ממצביעי טראמפ חיים מחוץ לבועה הטכנולוגית הוורודה. למי שחייו הווירטואליים משובצים במנעד קולות רחב ומגוון קל לדמיין אישה בבית הלבן. אבל הליברליות הזו מוגבלת לאוכלוסייה מסוימת.
5. ייצוגיות. הרשתות החברתיות מוכרות לנו אשליה לפיה הקול הנשי שווה בעוצמתו לקול הגברים. אבל בעולם האמיתי שיעור הנשים הנושאות בתפקידי מפתח ובעמדות בכירות עדיין נמוך. מצביעי טראמפ, רבים מהם מאוכלוסיות כפריות ובעלי השכלה תיכונית בלבד, לא נחשפים לקולות המגוונים שנדמים כרווחים ברשתות החברתיות. עבורם, הרעיון של אישה בבית הלבן עדיין מהפכני מדי. וזו בדיוק תקרת הזכוכית.
