סיכום השנה בהייטק: שלושה מהלכים משמעותיים ובועה אחת

השנה העברית האחרונה עמדה בסימן של כסף רב אשר זרם לתעשיית ההייטק הישראלית: כ-4.5 מיליארד דולר הופנו לחברות המקומיות בתשעת החודשים האחרונים לעומת השקעות של כ-3.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. בהתחשב בכך ש-2016 עדיין לא נגמרה הרי שהיא צפויה לעמוד בסימן של שיא כל הזמנים בהשקעה בחברות מקומיות.

שלושה מהלכים מעניינים היו בליבה של השנה הנוכחית - מהלכים אשר בלטו מעל כל השאר בעיקר בגלל ההפתעה שטמנו בחובם. הראשון היה הרכישה של חברת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס ב-811 מיליון דולר. מדובר בשיא ברכישות פנים ישראליות ובעיקר בהצהרת עוצמה של חברת מלאנוקס, אשר אותתה לשווקים שהיא אינה חברה שנרכשת אלא חברה רוכשת וכזו שרוצה להיות גדולה בפני עצמה. ימים יגידו אם היא אכן תישאר כזו אבל בשנה הנוכחית הצהרתה היתה ברורה.

מימין: מנכ"ל איזיצ'יפ אלי פרוכטר ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן צילום: ערן יופי כהן, תומי הרפז

המהלך השני המשמעותי היה רכישתה של חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה ב-4.4 מיליארד דולר. החברה שנמכרה ב-180 מיליון דולר על ידי בית ההשקעות הארודס נמכרה לתאגיד של חברות סיניות בסכום עתק ובמזומן שהשאיר מאחור כל אקזיט אחר בשנים האחרונות. הבעיה היא שמדינת ישראל לא ראתה כסף רב מהאקזיט הזה, ואילו לא החזיקו מייסדי החברה הישראלים במניות הרי שישראל לא היתה נהנת כלל ממנו. האקזיט העצום של החברה בניהולו של רוברט אנטוקול הוכיחה את הפוטנציאל העצום של תעשיית הגיימינג המקומית אבל גרם להרמת גבות וכנראה גם קנאה רבה בתעשייה.

המהלך השלישי המשמעותי היה ההשקעה העצומה של תאגיד הרכב הגרמני פולקסווגן בחברת Gett, לשעבר גט טקסי. פולקסווגן השקיעה בחברה הישראלית 300 מיליון דולר והפכה אותה למתחרה ראויה לאובר אשר גייסה מיליארדים רבים. ההשקעה של פולקסווגן שמה זרקור על תחום ההסעות והרכב האוטונומי אשר מתחום זניח ב-2014 ותחום מתעורר ב-2015 הפך לתחום הלוהט של 2016. לצידה של Gett בלטה הצלחה של ישראלי נוסף בתעשייה זו: ליאור רון שגר מזה שנים רבות בעמק הסיליקון והיה בעברו בכיר בגוגל, מכר את חברת otto שהקים בשלהי 2015 לאובר בתמורה ל-680 מיליון דולר ויצר בן רגע את אחד האקזיטים המדהימים ביותר שבהם מעורבים ישראלים.

העננות מעל ההייטק הישראלי

העננות שרבצו מעל ההייטק הישראלי בשנה האחרונה לא נעלמו: עדיין חסרים אלפי עובדים לתעשייה ומעורבות הנשים בה נמצאת הרבה מתחת לשיעורן באוכלוסייה. במהלך שנה זו החלה לפעול רשות החדשנות שאמורה להחליף את המדען הראשי. אמנם הרשות יצאה לדרך אבל מנכ"ל עדיין לא נבחר, למרות שכבר עברו תשעה חודשים מאז שהוקמה ולראשונה מזה שנים רבות תקציב המדען הראשי ירד לרמה של 1.35 מיליארד שקל. אם המצב לא ישתנה עד סוף 2016 הרי שזו תהיה השנה הגרועה ביותר למדען הראשי מזה שנים רבות.

אם מתבוננים על ההשקעות של השנה האחרונה, חברות הסייבר הישראליות בלטו. כמעט לא היה משקיע שלא השקיע בחברת סייבר אחת, אם לא יותר. ההתנפחות של תעשיית הסייבר המקומית גרמה להרבה משקיעים להרים גבה ולשאול את עצמם האם יש לכל החברות האלו מקום בתעשייה. משקיע שדיבר עם "כלכליסט" הסביר שמרבית החברות שקמות לא מסוגלות להפוך למשמעותיות. גיוסים של עשרות מיליוני דולרים לחברת סייבר הפכו לתופעה לא נדירה. רק במהלך חודש ספטמבר דיווחו חברות קלארוטי על גיוס של 32 מיליון דולר, קאטו נטוורקס - 30 מיליון דולר, סקייקיור גייסה בחודש יולי 16.5 מיליון דולר, גארדיקור - 20 מיליון דולר, והיו עוד רבות כאלה במהלך כל השנה.

חברות אלו צפויות ככל השנים לעוד מספר שנים של עדנה ואולי גם לאקזיטים ראויים, אבל החלום שהן מייצגות עבור החברות הצעירות שקמות יוצר, לדברי בכירים בתעשייה, בועה של סייבר ישראלי. יש כיום ביקוש עצום לתוצרי תעשייה זו אבל מרבית הרוכשים כבר איבדו את הרגליים והידיים בין שלל המוצרים ומעדיפים ללכת אל המוכר והידוע במקום לנסות עוד ועוד מוצרים חדשים של חברת צעירות עם עתיד לא ברור.

תעשיית הרכב האוטונומי וכל הקשור אליה היא כנראה הלהיט של השנה הבאה. אבל גם כאן שטף ההשקעות וריבוי החברות מעידים על כך שייתכן שתחום שהוא כה בוער יכול להפוך להיות במהרה לבועה החדשה של תשע"ז.