מאקרו טכנולוגי
למה מי את? כיצד מחליטים עורכי ויקיפדיה מי ראוי לערך
העורכים של ויקיפדיה הישראלית מדברים על "חשיבות אנציקלופדית" ו"השפעה היסטורית" בבואם לנמק מחיקת ערכים ונראה שלא הפנימו את היתרונות שבעריכת אנציקלופדיה חופשית
1. כתיבה. השאלה מה צריך לעשות בשביל לזכות בערך בוויקיפדיה חצתה השבוע את גבולות קבוצת הדיון הפומבית של עורכי האנציקלופדיה המקוונת
לאחר שהצבעה על הסרת ערך על חנה קפרא זכתה להדים ברשת. הערך על קפרא, חברת ארגון ההגנה וממקימות המערך הטכני בחיל האוויר, נכתב במסגרת מיזם "מעלים ערך" להגדלת מספר הערכים על נשים (שמקימתו, דוקטור שרון גבע, הודיעה אתמול שהיא מחפשת לו בית חדש).
2. דיון. המדיניות שמאפשרת לכל משתמש להעלות ערך לוויקיפדיה היא יתרונה וחסרונה הגדול. אך לא כל אחד יכול למחוק ממנה ערך, זכות זו שמורה רק לעורכים פעילים והיא נחשבת, לפי מדיניות המחיקה הרשמית באתר, ל"פעולה קיצונית". לפי התקנון המופיע באתר מחיקה היא אופציה אחרונה שדורשת רוב של 55% מכלל המצביעים עליה.
3. מחיקה. קפרא, כפי שצוין בדיון על הערך שוב ושוב, זכתה שיקרא על שמה רחוב בעיר רחובות, אולם עורכי ויקיפדיה החליטו ברוב של 47 מול 29 שאינה בעלת "חשיבות אנציקלופדית". מצדדי המחיקה טענו שאין דרך לדעת אם היתה מכונאית המטוסים הראשונה בצה"ל, שאין לה מספיק תוצאות בגוגל וש"אינה שונה במאומה מיתר בני הדור ההוא". גולת הכותרת של הטיעונים היתה "פמיניזם זה דבר יפה. אבל אסור ללכלך איתו אנציקלופדיה".
4. נימוקים. התומכים בהשארת הערך לא הבינו את מידת הדחיפות שבמחיקת מידע היסטורי, ודוק' שרון גבע שהערך נכתב במסגרת המיזם שייסדה ציינה כי "הערך כתוב היטב ומגובה במקורות". משתתף אחר תהה מהי "חשיבות אנציקלופדית" וכתב: "כשקוראים רחוב על שמו של מישהו — בן אדם מן השורה ילך לחפש חומר עליו". אחרים הזכירו שליהיא גרינר, דמות שהשפעתה ההיסטורית מוטלת בספק, זכתה לקבל ערך בוויקיפדיה ואין מי שמבקש למחוק אותו.
5. מסקנות. מקריאת הדיון עולה שמושגים כגון "השפעה היסטורית" או "חשיבות אנציקלופדית" נשלפים בידי קהל העורכים רק כשהם משרתים את מטרותיהם. שיטוט בדיוני מחיקה קודמים מראה שגם ערך על דפני ליף, ממובילות מחאת האוהלים, היה מועמד למחיקה ב־2011 בנימוק שהיא "היא לא עשתה עוד משהו". נראה שקהל העורכים לא הפנים שתפקידה של אנציקלופדיה חופשית הוא להרחיב את מעגל הקולות והייצוגים, ונצמד לנימוקים בסגנון "מי שכבר זכה להכרה בחשיבותו יזכה לייצוג גם אצלנו".