ריגול משטרתי? רק באישור העירייה

העין המשטרתית

במהלך המהומות בבולטימור בשנה שעברה, אחד הדברים שמשכו הרבה תשומת לב היו מטוסי הריגול של ה-FBI, שחגו מעל העיר עמוסים בציוד מעקב מסתורי. בין הציוד שהם השתמשו בו היה ה-stingray, מכשיר שמחקה מגדל סלולרי ומסוגל ליירט כך שיחות סלולר.

גם לתושבי ניו יורק נמאס שמצלמים אותם צילום: שאטרסטוק

היכולת של כוחות משטרה לעשות שימוש בציוד מהסוג הזה קרתה ללא הנחיה של העיריות שממונות עליהן; הטכנולוגיה הפכה לישימה ולכן השתמשו בה. השימוש במכשיר הסטינגריי בעייתי מבחינה משפטית; במספר מקרים העדיפה התביעה לוותר על התיק ולא לחשוף את הראיות שהתגלו באמצעותו.

אתמול (ד') החלו 11 ערים בארה"ב (ביניהן ניו יורק, מיאמי ומישיגן) בסיוע של שורה של ארגוני זכויות אדם, בקמפיין שהמטרה שלו היא להחזיר את סמכויות הריגול לידי הערים. כלומר, להוציא אותן מידי המשטרה ולדרוש אישור של הדרג הפוליטי לכל שימוש רחב בהן.

מחקרים מצאו שהציוד מופעל בעיקרו בשכונות עוני או שכונות שחורות, מה שמעלה את החשד שמדובר למעשה בפילוח גזעי, רק תחת שם אחר. נמצאו גם ראיות לשימוש באמצעי הריגול נגד פעילי שטח של תנועת Black Lives Matter.

הצעות החוק קובעות ש"טכנולוגיות ריגול לא ימומנו, יירכשו, או ייעשה בהן שימוש ללא הסכמה מפורשת של מועצת העיר". הם גם קוראות למנוע מכוחות השיטור לעסוק בריגול נגד פעילים.

הנחיות להדפסת נשק אינן מוגנות על ידי חופש הביטוי 

בית משפט פדרלי לערעורים פסק שלחברת Defense Distributed אין זכות להעלות לרשת את קבצי ה-CAD שלה, שמתארים כיצד להדפיס כלי נשק. דפנס התפרסמה באקדח המודפס הראשון, הליברטור. מדובר בכלי נשק פרימיטיבי למדי, אבל יש לו יתרון אחד בולט: הוא מודפס. כלומר, הוא עשוי מפלסטיק ובהתאם לא נתפס בגלאי מתכות – ואי אפשר לאתר את המקור שלו. וכמובן, כל אחד יכול להדפיס לעצמו כאלה בפרטיות ביתו.

אקדח להדפסה עצמית צילום: CC by Electric Eye

במקור, הנשק המודפס היה מיועד לעקוף את חוקי הנשק של ארה"ב, אבל במחלקת המדינה הביעו חשש ממהשהקבצים הללו יעשו בחו"ל וכיצד הם ישמשו טרוריסטים. מותר לחשוד שהטרור הוא תירוץ: בארה"ב עצמה וגם מחוצה לה אפשר למצוא בקלות יחסית כלי נשק קטלניים הרבה יותר. הליברטור, אחרי הכל, יורה רק קליע אחד לפני שצריך לטעון אותו שוב.

מחלקת המדינה טענה שהעלאת הקבצים האלה לרשת, כך שכל אחד בעולם יכול להדפיס אותם, מהווה עבירה על תקנות הסחר בנשק הבינלאומיות. החברה, מצידה, טענה שהעלאת הקבצים מוגנת תחת חופש הדיבור. בית המשפט צידד במחלקת המדינה. בחברה, נמסר, שוקלים ערעור.

הקבצים, אגב, כבר מסתובבים חופשי. האיסור הוא איסור אקדמי משהו על החברה להעלות אותם לאתר שלה.

דיירים מול עובדי הייטק

משבר הדיור בעמק הסיליקון, שנובע מכך שחברות הייטק מגיעות למרכזי הערים ותוך זמן קצר הופכות את הדיור במקום לבלתי אפשרי מבחינת המעמד התחתון ומעמד הביניים, מגיע לנקודת רתיחה. ראש העיר של פאלו אלטו הגיש לאחרונה הצעת חוק שתאסור על משרדים של חברות הייטק גדולות במרכז העיר.

בית בפאלו אלטו. גם צוקרברג וגייטס גרים באזור צילום: בלומברג

משפחה ברדווד סיטי, משפחה ענייה ששכרה דירה של חדר אחד ועמדה בתשלומים שלה, לא הבינה למה מפנים אותה מהדירה. בחברת הנדל"ן שהשתלטה על הבניה שלהם דווקא שמחו להסביר שהם מתכוונים להפוך את הבניין למשהו שמתאים יותר לסוג אחר של דיירים – עובדי פייסבוק. המקרה הזה לא ייחודי: שוב ושוב חברות נדל"ן מפנות עניים ומעוטי יכולת כדי לפנות מקום לעובדי הייטק עם יותר מדי כסף.

לאחרונה, משבר הדיור החריף עד כדי כך שגם עובדי ההייטק עצמם מתקשים למצוא דירות באזור המפרץ. כמה מהם החליטו שהבעיה נעוצה בתכנון עירוני לקוי והם מקימים קבוצות פוליטיות כדי לקדם את הזכויות (זכויות היתר?) של עובדי ההייטק.

קצרצרים

1. בפינלנד לא אוהבים את התרגיל של אובר, שמשמעותו הפיכת נהגי המוניות לעובדי קבלן שלה תוך הפסקת השירות לאנשים שאובר לא רוצה להתאמץ עבורם (נכים ועיוורים, למשל), כי זה לא רווחי. כדי להיות נהג מונית בפינלנד אתה צריך רישיון מונית. הממשלה שוקלת דה-רגולציה, אבל זו נתקלה בקשיים. בינתיים, כמובן, אובר עוברת על החוק ומעסיקה נהגים שאין להם רישיון. בית המשפט שם לא אהב את התרגיל והורה לשני נהגים שנתפסו לשלם למדינה את כל ההכנסות שלהם מאובר. די לא הוגן כלפי הנהגים, כי האחריות כאן היא גם של החברה; אבל זה צריך להבהיר לנהגים האחרים שלא כדאי לעבוד איתה.

כביש בהלסינקי. פסיקה נגד אובר צילום: בלומברג

2. גוגל הוציאה את Allo, עוד אפליקציית מסרונים, והספקנים כבר אומרים שזה עוד מאמץ של גוגל בתחום המדיה החברתית שייקבר קבורת חמור כמו גוגל+. אני חושב שאמתין שבוע-שבועיים לפני שאומר משהו כזה, אבל בינתיים כבר די ברור שגוגל חוזרת לשטיקים הישנים שלה: בניגוד להבטחותיה הראשוניות, ברירת המחדל של האפליקציה היא לשמור את ההודעות שלך בשרתים של גוגל. גוגל אומרת שאתה יכול לבחור לפעול במצב אינקוגינטו, ואז ההודעות שלך מוצפנות, אבל באותה הזדמנות אתה מאבד את פיצ'ר מרכזי של האפליקציה, העוזר האישי של גוגל. כמו כן, כמה אתה סומך על גוגל, החברה הטובה לשעבר של ה-NSA, שתשמור על המידע שלך? נזכיר שמערכת היחסים הטובה של גוגל והסוכנות נחשפה על ידי סנודן.

Allo. שומרת הכל צילום: גוגל

3. ובינתיים, גוגל זכתה בחוזה בעיר נאשוויל שבטנסי: העירייה הצביעה בעד הקמת תשתית של גוגל פייבר בעיר, אחרי שהיא התייאשה מהתשתית של AT&T וקומקאסט. אבל מונופולי התקשורת לא מוותרים על הכוח בקלות. AT&Tכבר הודיעה שהיא תתבע את העיר משום שהיא מאפשרת לתושבים שלה בחירה. קומקאסט לא הבהירה מה התגובה שלה, כך שיש סיכוי סביר לגמרי שהיא תזמן משהו עם הרבה מחושים מאיזה ממד אפל כדי להבהיר את חוסר שביעות רצונה.